אמן באמונה: מבורסת היהלומים בארה"ב לסטודיו אמנות הקודש

ז' בסיון תשע"ה, 25/05/2015 | 17:40

בין קרשים ובולי עץ בסטודיו שלו, יושב דניאל אודאי, חסיד ברסלב, מפסל ומגלף חתיכות עץ, אותן הופך ליצירות אומנות יהודיות – לבתי מזוזה, חנוכיות, ובתי ספרי תורה. מאחורי דמות החסיד, מסתתר עבר כיהלומן בכיר בחברות היהלומים הגדולות בעולם וסיפור על הארה שגרמה לחזרתו לתשובה.

הוא נולד ב-1968 למשפחה מסורתית בראשון לציון, וגדל כילד עם משיכה לאמנות וציור, הוא מספר כי בבית הספר היו לו שתי מחברות, "מחברת מתמטיקה לציור, ומחברת עברית לציור". לאחר שירות בצנחנים, ושנתיים לימודים באוניברסיטה, החליט אודאי לממש את חלומו "לכבוש את אמריקה". כשהוא בן 23, מצא את עצמו בלוס אנג'לס. במקביל ללימודי המחשבים אותם התחיל בארץ, למד אודאי אמנות וציור ב"יונברסטי אוף סאות' קליפורניה" בלוס אנג'לס.

כסטודנט ישראלי בארה"ב, נאלץ אודאי לעבוד בעבודות מזדמנות. יום אחד פנה אליו חבר והציע לו הצעה: "תבוא לראיון עבודה בחברה שעוסקת בקנייה ומכירה של יהלומים", למרות שלא היה לו ניסיון בתחום, אודאי הסכים. בתוך זמן קצר התברג אודאי לצמרת החברה והפך למנהל במשרד יהלומים שמגלגל עשרות מיליוני דולרים.

כחלק מעיסוקו, הוא יצא למסעות ברחבי ארה"ב לקנייה ומכירה של יהלומים. עד שאחד מסיבובי הסחר האלו הסתיים בשוד בו כמעט קיפח את חייו. "באחד הערבים בסאן פרנסיסקו, אחרי יום מוצלח של מסחר, כשאני כבר פונה חזרה לכיוון המשרד, מתנפלים עלי ארבעה קולומביאניים ענקיים", מספר אודאי בהתרגשות, "אחד מהם שולף אקדח ענק ודורך אותו מול העיניים שלי, עשיתי את כל מה שביקשו". אודאי מספר כי ירד על ברכיו, הביט לכיוון הרצפה וציפה לגרוע מכל, "אבל בתוך שנייה הם הסתלקו עם יהלומים בשווי 400 אלף דולר".

זמן מה אחרי המקרה, החליט אודאי להתחתן. הוא הגיע לביקור בארץ והתארס עם בת-זוגו. "כאן הגיע הפתח לתהליך התשובה שלי", מספר אודאי, "האמא של ארוסתי ביקשה ממני ללכת למקווה בכדי לפתוח את הנישואין בטהרה", אודאי שמעולם לא טבל במקווה – הסכים. "לפנות בוקר נסעתי יחד עם בני המשפחה למקווה האר"י בצפת שם טבלתי לראשונה בחיי, ביציאה מהמקווה נתתי עשרה שקלים לצדקה אצל חסיד ברסלב שעמד שם בפתח, בתמורה ביקש ממני החסיד לבחור ספר מהמדף, בחרתי בספר ליקוטי מוהר"ן".

השוד שינה את חייו. דניאל אודאי לפני שחזר בתשובה (צילום: באדיבות המצלם)

כשהגיע בחזרה לביתו, פתח את המזוודה ומצא שם את הספר שקיבל בצפת. הוא ניסה לקרוא בספר אך לא הבין הרבה, "החלטתי לנסות לקרוא את הספר מתחילתו", מספר אודאי, "'אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה", משהו במילים האלו דיבר אלי, ופתאום התחלתי לבכות בלי סיבה נראית לעין".

על התקרבותו שבאה בעקבות כך אל חסידות ברסלב מספר אודאי בראיון ל'ברסלב סיטי': "אני לא נמשכתי אל רבינו אלא רבינו משך אותי", הוא מחייך. "הדיבורים תמיד היו מעוררים ונותנים לי כוחות להמשך בעבודת השם, אך הדבר העיקרי שהראה לי את כוחו של רבינו הוא הנסיעה הראשונה שלי לאומן בראש השנה. שם נתוודעתי לכוחו העצום ולרחמנותו האין סופית כלפי נשמות ישראל. זה הרבי שמטפל בכולם. ללא יוצא מן הכלל".

מכאן הוא החל בתהליך של התחזקות וחזרה בתשובה, ולאחר כשנתיים עלה לארץ על מנת להישאר. גם בישראל מצא עבודה בחברות היהלומים מהגדולות בעולם, ותוך מספר חודשים כבר סחר ביהלומים היקרים ביותר ועשה עסקאות עם עשירי העולם. אלא שבשנת 2008 דברים החלו להשתנות. עם פרוץ משבר האשראי העולמי, נוצר תהליך של מיתון כלכלי, סוחרי היהלומים נפגעו קשות כאשר ערך האבנים הטובות צנח משמעותית, ועשרות אלפי עובדים פוטרו מעבודתם.

אודאי החליט שלא להמשיך בעבודתו ולעזוב את ענף היהלומנות. הוא מצא את עצמו עוזר לחבר להפוך מפעל ליטוש יהלומים נטוש לנגרייה חדשה, ובאותו הזמן החל להבין את מצבו – מאדם שיושב במשרדים ונפגש עם שועי עולם, הפך לפועל בנגרייה שמנקה מפעל נטוש. אך בזכות אמונתו הוא לא נשבר והבין שזהו המקום שמיועד עבורו כעת מן השמים.

באחד הימים, קנה אודאי מסור שרשרת ישן ולקח בול עץ, כשסיים לתקן את המסור ישב ליצור משהו, למול עיניו ראה את הספר ליקוטי מוהר"ן והחל לגלף את סמל המילים "האש שלי" שהופיע על גבי הכריכה. כשסיים הרגשת הסיפוק הייתה עצומה, אודאי מספר כי "היצירה באה לי בטבעיות והדמיון הרוחני נתן לי את האפשרות ליצור אומנות רוחנית מגשמיות". 

מאז הוא יוצר בתים לספרי תורה, בתי מזוזה ותפילין, וחפצי יודאיקה אחרים. "כאן זה חדר ניתוחים", מכנה אודאי את הנגרייה שלו, "אני נכנס עם מוצרים גשמיים ויוצא עם מוצרים של קדושה ורוחניות". כיום עוסק אודאי בעיקר בהכנת בתים מעוצבים לספרי תורה, "את צורת הספר אני מדמיין בקבלת שבת", הוא מספר, "אז עולים לי בראש הרעיונות לגבי העיצוב של בתי ספרי התורה".

"האש שלי". פיסול בשיש מעשה ידיו של אודאי, בקרוב יוצג בירושלים (צילום: באדיבות המצלם)

מה מקומו של האמן והיוצר ביהדות? שאלנו אותו

אודאי: ודאי שיש מקום, כפי שהיה מקום מרכזי לבצלאל במלאכת בניית המשכן. מסביר רבי נתן בליקוטי הלכות, הלכות האמנין, הלכה ד' את כל עניין האתרעותא דלתתא ואת מקומו של האדם בהשלמת תיקון עולם העשיה – שכן כפי שברא הקדוש ברוך הוא את האדם מושלם, כך היה יכול לברוא את שאר כלי הקודש. ולא כך הוא, אלא אומר רבי נתן "כפי שצריכין בני האדם לתקן ולהשלים העולם ברוחניות על-ידי מעשיהם הטובים, כך יתקנו בגשמיות על-ידי האמן", וכל זה כי הכל צריך שיושלם על-ידי האדם דייקא. וממשיך ר' נתן ואומר "שעל כן נקרא הבעל מלאכה 'אמן' – לשון אמונה. כי עיקר שלמות האמנות הוא על-ידי אמונה. ואהיה אצלו אמון' – אל תקרי אמון אלא אומן.

איך אתה מסביר את התופעה המתרחבת לאחרונה שאנשי רוח, אמנים ומוזיקאים מוצאים את דרכם בתורתו של רבי נחמן?

אודאי: "אנשי רוח אמנים ומוזיקאים אלו אנשים שבדרך כלל מסגרת חוקתית קשה עליהם, שכן הם פועלים על-פי ההשראה והיצירה שמעבר לעולם הגשמי בעל החוקים והמידות. כך שאלו אנשים די רוחניים, אך קשה עליהם החיבור לקדושה דרך השולחן ערוך. פה רבינו נתן לאמן את הבמה להתקרב להשם יתברך דרך הנקודה הפרטית של כל אמן ואמן – הן במוזיקה, הציור ואומנות החומר. ישנה אפשרות להתקרב דרך היצירה, דרך קידוש החומר. רבינו מראה לכל איש ישראלי יד אוהבת, מקרבת ומעודדת. ומכאן רבינו מדריך אותנו לקיום השולחן ערוך. פשיטות ותמימות זה שם המשחק אצל רבינו".

לסיום מספר אודאי על הזכות שנפלה בחלקו להכיר את מוהרא"ש זצוק"ל ולשהות במחיצתו: "ברוך השם שזכיתי להכיר נשיא בישראל, שרף קודש – המוהרא"ש זכר צדיק לברכה. האופן שהכי השאיר בי רושם אצלו היה בתפילת ראש השנה עימו ועם החסידים, על הבמה ממול הייתה קבוצת בחורים חסידיים ששרו למוהרא"ש בניגונים מזרחיים לפני תקיעת שופר. שם לא יכולתי לעצור את הדמעות, ראיתי את גודל הכלליות שבו. לא פעם הוא הציל את נפשי על-ידי הקונטרסים הקדושים שהפיץ, כך הציל עשרות אלפים מישראל על-ידי דיבוריו הפשוטים שהתפשטו בכל בית בישראל. ראיתי את אהבתו הגדולה לתורה ולומדיה והתבטלותו כלפי מרן הרב עובדיה יוסף, איזה הספד, רק נשיא יכול להספיד כך. זכינו שהעמיד תלמידים בעלי תשובה ששומרים קלה כבחמורה ומוסרים נפשם בהפצה 365 יום בשנה, בכל צומת וכיכר. אשרינו שזכינו לראות ענקים כאלו".

חנוכיה מנחושת ובית מגולף בעץ לספר תורה (צילום: באדיבות המצלם)

» לעוד חדשות ברסלב הקליקו כאן