פעם אחת נכנס איש אחד מר נפש אל מוהרנ"ת ז"ל, והוא היה מכת המשכילים, לומדי חכמות חיצונות, רחמנא לצלן. והתחיל לדבר מרב צרותיו עליו יתברך, והיה מלא קשיות וטענות עליו יתברך, מוהרנ"ת ז"ל שמע בסבלנות את כל טענותיו ומרירות לבו, וכשגמר לדבר – התאנח מוהרנ"ת ז"ל אנחה עמקה, ושאל אותו: אולי תוכל לומר איזה רע עשה עמך השם יתברך, שאתה כל-כך בכעס עליו? הלא אני רואה, שברוך השם, אתה בריא, ויש לך כל האיברים, והוא יתברך מחיה ומקים אותך. וכשמוע האיש את דבריו יוצאים בתמימות ובפשיטות כזו, התחיל לבכות, והתחרט מאד, ונעשה בעל תשובה גמור.
(אשר בנחל חלק לא מכתב ה' עד)
