תפילת אנא בכח:
אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻּלַת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה. (אב"ג ית"ץ):
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שִׂגַּבֵנוּ טַהַרֵנוּ נוֹרָא. (קר"ע שט"ן):
נָא גִּבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם. (נג"ד יכ"ש):
בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵּם. (בט"ר צת"ג):
חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נָהֵל עֲדָתְךָ. (חק"ב טנ"ע):
יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָׁתֶךָ. (יג"ל פז"ק):
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וְשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת. (שק"ו צי"ת):
בלחש: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:
ידוע שהבעל-שם-טוב הקדוש זי"ע היו לו שני ילדים: בן ובת, בנו היה ר' צבי, הוא הבטיח לבנו, אחר שאסתלק מזה העולם, בכל פעם כשתרצה לראותני, תבקש אותי ותחפש אחרי, ואתגלה אליך.
וחלפו שנים, וכן הווה, שנתגלה לבנו אימתי שרצה אותו, ולפתע הפסיק מלבוא אליו, והיה לבנו צער גדול מאד, ונסע לצדיק הקדוש רבי פנחס מקוריץ זי"ע, שהיה תלמיד הבעל-שם-טוב הקדוש, ושאלו: מה זה ועל מה זה שאיני רואה את האבא יותר? ענה ואמר לו: אביך נעשה שם משמותיו יתברך, ולכן תכוון את השמות של "אנא בכח גדולת ימינך" וכו' וכו', ותכף כשגמר לומר: ראה את אביו. ונתפלא מאד, והשיב לו: הצדיקים זוכים כל-כך לזכך עצמם, עד שהשם שלהם נעשה שמו של הקדוש-ברוך-הוא, והשם בעצמו של הצדיק, זה מה שמציל אנשים.
ולכן פעם פתחו קמיע שהבעל-שם-טוב זי"ע נתן, וחשבו שיראו שם איזה שם, וראו שכתוב שם: ישראל בעל שם טוב, וזה הועיל. כי השם של הצדיק זה מה שמציל את נשמות ישראל, זה שם משמותיו יתברך, מע"ב שמות. את הצרופים של הקדוש-ברוך- הוא יכולים לצרף בכל מיני צרופים, ויש צרוף של ע"ב שמות, ושם יוצאים השמות של כל צדיק וצדיק שרבוק בהקדוש-ברוך- הוא.
ולכן עלינו לראות ולגלות ולפרסם את הצדיק בעולם, ולא לפחד מאף אחד, ורק על-ידי-זה נזכה לקרב את כל נשמות ישראל אל הקדוש-ברוך–הוא.
אשר בנחל חלק נב מכתב ט' תשסז
