אנ"ש חשפו את ציון סבו של כ"ק מוהרא"ש זי"ע – רבי חיים שלמה זלמן מאשקאוויטש ראב"ד טוקאי בהונגריה

אנ"ש שנסעו לעיירת קרעסטיר לרגל יומא דהילולא של הצדיק הקדוש פועל הישועות רבי ישעיה מקרעסטיר זי"ע, הגיעו לבית החיים בעיירה הסמוכה טאקאי, שם חיו ופעלו זקניו של כ"ק מוהרא"ש זי"ע, ועל פי הכתוב ב'אשר בנחל' שם גם טמונים חלק מהם, אנ"ש חיפשו בין כל המצבות הרבות, עד שהגיעו למצבה עליה נכתב שמו של סבו של מוהרא"ש הרה"ק רבי חיים שלמה זלמן בן רבי צבי הירש מושקוביץ זי"ע אב"ד טאקאי.

אנ"ש התרגשו מאוד למצוא את ציונו של סביו הקדוש של מוהרא"ש זי"ע, ניקו את סביבות הציון מצמחיה והתפללו לישועת עם ישראל.

אמו של כ"ק מוהרא"ש זי"ע  הרבנית מרת מלכה שיק ע"ה הייתה מיוחסת גדולה, אביה הגאון הגדול רבי חיים שלמה מושקוביץ ראב"ד טוקאי ובעל מחבר ספר "גיא חזיון", נולד בחודש תמוז שנת תרכ"ה בעיר איהעל, לאביו הגאון הגדול רבי צבי הירש בנו של רבי משולם זלמן שהיה מגדולי תלמידיו של ה'ישמח משה' ומגדולי המיוחסים במדינת ליטא.

בילדותו זכה להתברך מבעל ה'ייטב לב' מסאטמאר זי"ע, לאחד שבגר נסע ללמוד תורה מפי רבני הונגריה, בניהם: הגאון רבי דוד זילברשטיין ובשנת תרמ"א נסמך ממנו להוראה! לאחר מכן נסע אל עיר ערלוי שם למד אצל הגאון הגדול רבי שמעון סופר הי"ד נכדו של החת"ם סופר זי"ע. בשנת תר"ן נשא לאישה את מרת חנה לבית גרינפלד.

בשנת תרנ"ב קיבל היתר הוראה מרבי אברהם יצחק גליק בעל 'יד יצחק' מטולטשווא שהיה מגדולי הרבנים בהונגריה, מסופר אשר קהילות רבות מינו לרב בעירם רק מי אשר הוסמך מפיו להוראה, כמו כן קיבל סמיכה מהגאונים בעל הנטע שורק, בעל נהרי אפרסמון, ובעל פקודת אליעזר.

בשנת תרנ"ד מונה לכהן כאב"ד טוקאי ונפטר ביום א' תמוז תרצ"ו , מעניין לספר כי בהקדמת הספר 'גיא חזיון' מספר בנו כי שעות מספר לפני פטירתו "בירך את נכדו האהוב הילד הנחמד בנימין נ"י בן מו"ר הגאון רבי מנחם זאב נ"י" (שכיודע היה אחיו הגדול של מוהרא"ש שנולד עוד בהונגריה).

לאחר פטירתו מונה חתנו הגאון רבי מנחם זאב שיק זצוק"ל לממלא מקומו ברבנות העיר טוקאי.

מרת חנה ע"ה הייתה ביתו של רבי בנימין ומרת פייגא גרינפעלד מהעיר בוסערמין.

לרבנית מרת מלכה ע"ה היו שני אחים ושלושה אחיות שהיו מופלגים בתורה ויראת שמים. בשואה האיומה איבדה הרבנית שתי אחיות ואח שנעקדו על קידוש ה'.

מוהרא"ש סיפר ב'אשר בנחל' שאמו הרבנית מלכה ע"ה הייתה רגילה לפקוד את מעונו של הצדיק רבי ישעיה בקרעסטיר ולהתברך מפיו הקדוש.

וכך מסופר ב'אשר בנחל':

אמי הצדקת, מרת מלכה ע"ה, נולדה בעיירת טוקאי שבהונגריה, ששם מייצרים את היין הטוב ביותר בעולם, הוריה גרו שם ארבעים ושתים שנה, אביה היה רב משך כל השנים הללו, ושם הוא טמון, וכן הסבתא ע"ה. אביה היה צדיק עצום, שלא החסיר לילה אחד מאמירת חצות.

והיה סוגר את הדלת בחדר שלו, ואומר תיקון חצות בבכיות גדולות, ואחר כך הדליק שתי נרות, וסיים את כל התהלים, כך עשה מידי לילה בלילה, ואחר כך אמר את התפילה. וכל היום למד תורה, וסבל ביזיונות ועלבונות, חירופים וגידופים, שאין לתאר בשכל אנושי כלל, כי אצלו הייתה נקודת האמת, ולא רצה לזוז ממנה בשום פנים ואופן, ולא יכולים היו לחנוף אותו.

הוא לא נסע לשום צדיק, כי לא בא ממשפחה של חסידים, רק בכוח עצמו למד הרבה תורה, ועסק הרבה בתפילה, ובכה הרבה להקב"ה, והיה עני גדול מאוד, שלא היה לו על צרכי שבת, וכל שבוע הוצרך ללוות בעבור שבת.

פעם אחת שמע, שיש צדיק קדוש הרבי משיניווא זי"ע, בעל מחבר ספר "דברי יחזקאל", אשר גר לא רחוק ממקום מגוריו, והיות ששמע כל כך הרבה נפלאות עליו, נסכם בדעתו לנסוע אליו. ותכף כשהגיע אליו בפעם הראשונה, כבר היה לעת ערב, והצדיק עדין לא התפלל מנחה, והנה עברה השקיעה ועדין לא התפלל מנחה, והצדיק יצא בחוץ והסתובב לכאן ולכאן, ועשה תנועות  בידיו, והסבא הסתכל עליו-מה זה, הלא נעשה מאוחר מאוחר, עוד מעט לילה, ועדין לא התפלל, רק עושה תנועות בידיו: ימין, שמאל, קדימה, אחורה, והיה פלא גדול.

לפתע ראו מרחוק שקרבה עגלה עם סוסים, ובו ברגע שראו אותם מרחוק, אמר הצדיק: נו, בואו נתפלל מנחה. ושסיימו את התפילה, נכנסו היהודים שהיו בעגלה לתוך בית הכנסת, וסיפרו מה עבר עליהם: הם נכנסו בעובי היער, ולפתע חבורת זאבים ענקית התקרבה לעומתם וסובבה את העגלה, ואיימה לטורפם. בו ברגע שיצא הרבי לחוץ ועשה בידיו: קדימה אחורה, ימין ושמאל, היהודים אמרו וידוי, וחשבו שהגיעה סופם, כי הזאבים עמדו לבצע זממם, פתאום הגיעה איזה רוח והעיפה את כל הזאבים, ואז הבין הסבא מהו צדיק וחכם אמיתי.

אשר בנחל חלק מו' מכתב ח' תלז.

מוהרא"ש מאוד רצה להיות על קבריהם הקדושים ואף זכה להיות שם, כפי שכתב:

"היו לי שני סבים אשר על שמם אני נקרא, ושניהם היו צדיקים קדושים, וכל ימיהם חייו בעניות גדולה מאוד, ואף על פי כן לא הניחו את לימוד התורה הקדושה. סב אחד הייתה לו ישיבה של שמונים בחורים, ובעיירתו היו כשבע עשרה משפחות יהודים. והסבתא הייתה דואגת למזון בעבור הבחורים, כדי שהסבא יוכל שבת וללמוד.

סבי השני היה גר בעיר אחרת, אשר מנתה כמאתים משפחות, והוא היה שם ראש בית דין. אך היו שם הרבה אינשי דלא מעלי שסבל מהם הרבה, והעניות הייתה מנת חלקו, אך למד תורה מתוך הדחק. כמו כן היה רגיל להתבודד הרבה אליו יתברך, מלבד התמדת התורה שלו שנודעה לשמה, והיה סוגר עצמו בכל יום לשעה שעתים, ושוכב על הארץ בפישוט ידיים ורגליים, ומסיים את כל ספר התהילים.

ואני משתוקק מאוד להגיע אל קברם ביום מן הימים, ולהתפלל שם, אך כרגע השלטונות אינם מתירים. וכאשר אוכל להוציא מהכוח אל הפועל רצוני וכיסופי, ולהגיע אל ציוניהם הקדושים, אוכל לעבור בדרך בהרבה קברות צדיקים, כי זהו דבר גדול מאוד להתפלל במקום גניזתם, אשר אומר רבנו ז"ל (ספר המידות, אות צדיק, סימן קעג): על ידי השתטחות על קברי צדיקים, הקדוש ברול הוא עושה לו טובות, אף על פי שאינו ראוי לכך."

אשר בנחל חלק נה מכתב י' תקנב

וכן כתב:

אני בעצמי זכיתי פעם לנסוע להונגריה לקברי צדיקים. יש לי שני סבים שאחריהם אני נקרא והם שניהם היו צדיקים גדולים מאוד מאוד. אחד היה השם שלו אליעזר ואחד השם שלו היה שלמה. אבי הקדוש נתן את השם שלי אחר שני הסבים האלו.

אז כשאני נוסע להונגריה לקברי צדיקים בהתחלה בראש ובראשונה אני נוסע אל הציון שלהם ומתפלל הרבה כי אין עוד זכות יותר גדולה מלהתפלל בקברי צדיקים, כי בזכות הצדיקים הקדושים יש לנו קיום.

אשר בנחל, כרך קנ"ה, מכתב ב' תשנד, שנת תשס"ו

גלריההחיפושים רגע מציאת המציבה הציון