לפני כעשרים ואחת שנה, נולדו לי בנות תאומות, בת אחת נולדה בריאה לחלוטין והשנייה נולדה חולה, עם מום גדול בלבה. המום בלבה התגלה כשעה לאחר לידתה, לאחר שהמיילדת בדקה אותה ומצאה שיש לה דופק מהיר.
מני אז התרוצצנו מבית חולים אחד למשנהו, מרופא לרופא, וערכנו לה אין ספור בדיקות ולאין ערוך התייעצויות עם רופאים מומחים. המום בלב מנע את התפתחותה התקינה של התינוקת ועשינו כל מאמץ כדי למצוא לה מזור.
כמובן, שעברנו מסכת ייסורים ומסע של תלאות שסחט מאיתנו את כל כוחות הגוף והנפש, אך מי שעודד וחיזק את רוחנו היה מוהרא"ש, הצדיק מיבנאל.
הקשר שלנו עם מוהרא"ש היה כמעט על בסיס יומי, וזה התבטא בשיחות טלפונים או בהתכתבויות ע"י פקס' וכמובן מעת לעת בעת קבלת הקהל כשהיה מגיע ליבנאל.
כשביקשנו להתייעץ עם הרב פירר שליט"א יו"ר ארגון "עזרא ומרפא", מוהרא"ש עודדנו על כך ואמר: "מה שיגיד לכם הרב פירר תעשו".
שוחחנו עם הרב פירר בטלפון והוא הורה לנו לפנות לפרופסור בכיר הנמצא בבית החולים "תל השומר", ״הוא מומחה בנושא זה ותלכו אליו״ אמר.
הפרופסור יעץ לעשות לתינוקת ניתוח לב, והסביר שהניתוח ייערך כשש שעות, לאחר מכן תטופל במחלקת טיפול נמרץ, ותשהה עוד חמישה ימים במחלקה כדי להתאושש ולהתחזק. עדכנו את הצדיק על כך והוא הגיב ואמר:
"ככה הוא אמר- ככה זה יהיה!"
ההכנות לקראת הניתוח ארכו כחודשיים ימים, במהלכן הרבינו בתפילות רבות, הקשר שלנו עם הצדיק הלך והתעצם. בכל פעם שפנינו למוהרא"ש נענינו ביחס מדהים של אכפתיות ורצון לעזור ולסייע, תמיד שאל והתעניין עד לפרטים הקטנים: "מה שלומכם? מה שלום התינוקת לאה? מה קורה איתה?"
אני כל הזמן מתפלל לבריאותה… שיחות אלו היו מרגיעות אותנו ומקררות את עצבינו המתוחים.
יום הניתוח הגיע, לאחר שהרופא הרדים את התינוקת ולקחו אותה לחדר הניתוח , הייתי בלחץ אדיר , חרדתי לגורלה של בתי התינוקת שצריכה לעבור ניתוח לב פתוח והיא בסך הכול בת תשעה חודשים.
נייד לא היה לי בימים ההם, והתקשרתי למוהרא"ש השוהה בארצות הברית באמצעות הטלפון הציבורי הנמצא במסדרון בית החולים. רציתי שהצדיק כהרגלו בקודש ירגיע אותי ויחזק אותי, אלא שהפעם תגובתו של הצדיק הייתה שונה והוא אמר:
"מה אתה רוצה ממני, יוחנן?"
הייתי רגיל לקבל יחס אוהד ואיכפתי אך הפעם … ודווקא בעת שאני כל כך לחוץ ודואג בעת שהתינוקת הקטנה הוכנסה לחדר ניתוח…
ומוהרא"ש המשיך ואמר:
"עכשיו – אף אחד לא יכול לעזור לך – רק הקב"ה"…
קיבלתי את דברי הצדיק בפשיטות ובתמימות והתפללתי מעומק לבי על בריאותה של בתי לאה ברגעים אלו של ניתוח לב פתוח…
עד היום… מהדהדים בראשי דבריו של הצדיק:
"עכשיו – אף אחד לא יכול לעזור לך – רק הקב"ה"…
ומלווים אותי כל הזמן בעבודתי הרוחני. המסר של הצדיק היה חד וברור. נכון שצריך לפנות לצדיקים ולבקש מהם ברכה וגם שיתפללו עלינו, אך יש עתים וזמנים שהאדם צריך בעצמו להתפלל לה'.
שכן תפקידו של הצדיק לחזק את האדם ולתת לו כלים שגם הוא יהיה עובד ה'. תפילתו רצויה ומתקבלת ויש בכוחו לפעול בתפילתו ולעורר רחמי שמיים.
בטוחני, שגם הצדיק הרחמן המשיך להעתיר בתפילותיו על בתי הנכנסת זה עתה לחדר הניתוח, אך אני בעצמי גם התפללתי לרפואתה.
ממש היו ניסים ונפלאות!
הניתוח הצליח מעל המשוער. וכפי שאמר מוהרא"ש כך היה :
הניתוח ארך שש שעות, שלושה ימים שהתה התינוקת בטיפול נמרץ, ולאחר שיצאה מכלל סכנה שהתה חמישה ימים נוספים במחלקה הרגילה כדי להתאושש.
לאה התינוקת גדלה והתפתחה בצורה תקינה, ללא שום בעיה תפקודית. כיום היא בת עשרים ואחת נשואה ואמא לילדים.
ברוך ה'.