אדם צריך לדעת, שאפילו שנופל לעומקא דתהומא רבא, הוא צריך להיות בקי להתחזק שמה ולא ליפול בדעתו, אלא לקום ולחזור אליו יתברך, שזה בקי בשוב, ולהיפוך כשלומד ומתפלל, וכבר זוכה לדבקות זיו וחיות ודבקות הבורא יתברך שמו, עליו לדעת, שעדין אינו יודע כלל, אלא עליו לעלות עוד יותר מעלה מעלה, שזה בקי ברצוא; ועל-כן אסור לדחוק את השעה, אלא צריכים ללכת על דרך המלך, שהוא שתי פעמים בקי (לקוטי-מוהר"ן, חלק א', סימן ו'): בקי ברצוא ובקי בשוב, ודיקא על-ידי-זה יצליח את דרכו. (ספר אשר בנחל חלק יב סימן א’ תקצז)