האור שנגנז בששת ימי בראשית נמצא בתורה הקדושה. הצדיקים שדבקים בה נהנים לאורו וממשיכים ישועות לנשמות ישראל. דרכו הם מביטים מסוף העולם ועד סופו. והסיפור הבא הוא עוד דוגמא לכך.
הוא ישב בסלון ביתו וחכך במצחו חרוש הקמטים. מחשבות רבות מטרידות אותו לאחרונה והוא מנסה למצוא לעצמו פתרון. אך עמוק עמוק בפנים גם הוא יודע שלמנהרה אליה נקלע אין שום אור בקצה. "מה יעלה בגורלי? מדוע הייתי צריך לעשות את זה?…" הרהר לעצמו. כוס התה שהכין כבר מזמן הספיקה להתקרר, וגם חרק זעיר מצא בה את מנוחתו. לפתע נשמעו נקישות קלות על הדלת שגרמו לו לחזור למציאות. הוא קם על רגליו אך לא לפני שהספיק לשחרר אנחה קלה על מצבו העגום. כשפתח את הדלת הוא ראה דמות קורנת מאושר, אדם עם חיוך גדול על הפנים שלא חשב פעמיים ומיהר להציע : "יהודי יקר! חוברת נפלאה בשבילך! תן משהו לצדקה". למרות התהום הגדול שהפריד ביניהם – זה שמח וטוב לב, וזה כבר כמעט ששם קץ לחייו. אך החיוך הזה הפר את הכללים וכמו קפץ אל אותו קשה יום ומצא שביתה על פניו. – "מי אתה? על איזו חוברת אתה מדבר?" – "קח, תראה. זו חוברת שמדברת על שמחה ומגלה איך אפשר לצאת מהמצבים הכי קשים בחיים!. – "ומי גילה לך שאני צריך את זה? מי שלח אותך אלי?" – "אף אחד. אני עובר מבית לבית ומנסה לעזור ליהודים יקרים כמוך להרגיש טוב". היהודי השבור כבר לא יכל להתאפק והוא הזמין את המפיץ להיכנס פנימה. "אם תוכל להקשיב לי, רק לתת לי לשפוך את הלב, זה יעזור לי מאד". "לצערי עשיתי איזו שטות, עברתי על החוק. נתפסתי ואני עתיד להישפט תוך זמן קצר. אני יודע שאצטרך לרצות את עונשי מאחורי סורג ובריח ורק מלחשוב על כך אין לי חשק להמשיך לחיות". הוא היה משוכנע שלאחר מילים נוקבות כאלה שנאמרו בקול חלוש היוצא מלב שבור, גם פניו המחויכות של המפיץ יעשו תפנית עם מבט חד לעבר הרצפה. ייאוש. אך לא! "ורק משום זה אתה נראה כל כך שבור?! מה איתך?! הלא צדיק קדוש נמצא בארץ ומדוע לא תיגש אליו לקבל את ברכתו?" הגיעה התשובה המהירה מצדו של המפיץ. הוא אמנם ניסה לחזור ולהסביר עד כמה שהמצב עגום ואין שום נקודת מוצא אך המפיץ באחת – "עליך לבוא לצדיק ובעזרת ה' תראה נסים!". השניים נפרדו אך לא לפני שהכתובת 'יבנאל' נרשמה על פתק והשם 'מוהרא"ש' נכתב אף הוא. שני ידידים טובים היו לו לאותו קשה יום, האחד טבח והשני נהג מונית. ידידים טובים כל כך עד שכמעט לא נפרדו אחד מהשני. בעידן חדווה שמחו יחד ובעידן צער כאבו כולם את הכאב. בחייהם אמנם לא נפרדו אך גם הם הבינו שהחוט המשולש קרוב להינתק. – "אתם מוכרחים לבוא איתי ליבנאל!" פסק נחרצות. – "זה לא הזמן לטיולים. לא יותר טוב שתנסה להשיג עורך דין רציני שיוכל להקל בעונשך?" שאל נהג המונית. – "בינינו, הלא כולנו יודעים שגם עורך הדין הגדול ביותר לא יוכל לשנות מאומה במקרה הזה. יבנאל זה דווקא מקום יפה, יהיה טוב להגיע לשם לפני שנכנסים למקום חשוך ואפל כמו בור כלא…" גיחך הטבח. האיש הסביר שאין לו מטרה לטייל ולהכיר את הארץ אלא ששמע מאיש חביב שביבנאל יושב צדיק קדוש שמסוגל לחולל נפלאות. מה כבר יש להפסיד? הם נסעו. לאחר המתנה ממושכת בחדר הקבלה שבסיבתה המחשבה לסוב על עקבותיהם עלתה לא פעם אחת, הם נכנסו אל הקודש פנימה. האווירה המיוחדת ששררה בחדרו של הצדיק עשתה להם משהו. הם הבחינו במוהרא"ש יושב על כסאו ומתפלל מתוך ספר התהלים. עוד בטרם הספיקו לעשות את הצעד הראשון לעברו וכבר נשמעה מפיו הקריאה : "אתה נהג מונית. עליך להיזהר מאד בכביש, זו אחריות כבדה להסיע אנשים. סע בזהירות כפי החוק והקדוש ברוך הוא ישלח לך שפע והצלחה!". לאחר מכן הסב הצדיק את פניו לעבר הטבח וכה היו דבריו : "טבח צריך לשמור מאד מה הוא מבשל. בקלות אפשר להכשיל את הרבים במאכלות אסורות חס ושלום. לכן תקבל על עצמך לבדוק את ההכשר של כל מאכל כראוי ובשכר זה תבורך מפי עליון". לבסוף הביט הצדיק בפניו של אותו אומלל המשווע לישועה ואמר : "ואתה, אין לך מה לדאוג. רק תבקש מה' שיעזור לך ותראה נסים גדולים שיהיו לך. תהיה שמח והכול יתהפך לטובה". הצדיק הרכין את ראשו והמשיך לקרוא בספר התהלים כאילו דבר לא ארע. הגבאי הנאמן הספיק להבין שזו האות להראות לאנשים את הדלת וגם… לעזור להם לצאת. הם אכן יצאו אך רק לאחר מספר רגעי התאוששות מהמחזה נורא ההוד שהיו עדים לו הם ניסו להבין את אשר ארע. "מה היה פה?!" שאלו אחד את השני תוך כדי שגבותיהם הורמו לעבר מצחם. "מהיכן הוא ידע שאני נהג מונית?" "לא לא, זה פחות מעניין. מהיכן הוא ידע שאני טבח, זו השאלה האמיתית!". לאט לאט הם הגיעו למסקנה שזה עתה זכו לבקר בחדרו של צדיק קדוש שאין להסתיר ממנו מאומה ואיש כברכתו בירך אותם. ידיד נפשם שהיה צפוי למאסר לקח את הדברים ברצינות הגדולה ביותר והחל לבקש מבורא העולם שיגאל אותו מהצרה אליה נקלע. יחד עם זאת הוא ניסה להעלות את רף החיוכים על פניו, הלא גם על זאת עוררו הצדיק. והוא אכן נושע. בהגיע יום המשפט החליט השופט להקל בדינו והטיל עליו עבודות שירות קלות לאזרחים הזקוקים לעזרה כחולים וקשי יום. לאחר מספר חודשים הוא סיים לרצות את עונשו, ואת הסורג והבריח לא ראה מעולם… |
לסיפורים נוספים מהספר "אש קודש" |