מה אמר לך, ידידי היקר! צריכים להרגיל את עצמו לילך בכל יום עם הדרך שגלה לנו רבנו ז"ל (לקוטי-מוהר"ן, חלק ב', סימן ב'), ליתן תודה והודאה להקדוש-ברוך-הוא על כל החסדים ורחמים גמורים שעשה עמו, ועל-ידי-זה יתרחב לבו, כמובא הרבה ב"לקוטי – הלכות" על התורה הנוראה הזו של תודה והודאה, כי בלי תודה והודאה להיות מודה על העבר, האדם יכול לאבד את עצמו לגמרי, כי יש כל-כך הרבה לעשות, וכשרואה שאינו יכול לעשות, אזי נשבר לגמרי אבל כשמרגיל את עצמו לילך בדרך הנוראה הזו על-ידי-זה נותן בכל יום תודה והודאה להקדוש-ברוך-הוא, ומחיה את עצמו עם כל נקודה ונקודה.
וכבר אמר החכם מכל האדם (קהלת י, ב) : "לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו", ופרשו המפרשים: כי לב חכם מימין הספר, שתמיד מסתכל כמה דפים כבר זכה ללמוד, ומחיה את עצמו בזה, ולב כסיל בשמאלו, שתמיד מסתכל על שמאל הספר, כמה יש לו עוד ללמד, ומתיאש מפני רבוי הלמוד, וזה מכון לדברינו הנ"ל, שאדם צריך לתן תמיד תודה והודאה להקדוש-ברוך-הוא על כל החסדים והרחמים גמורים שעשה עמו, שכבר זכה ללמוד כל-כך, אבל אל ישבר, שעדין יש לפניו כל-כך ללמוד, והבן למעשה.
על-כן ראה, אהובי, אחי היקר ! להכניס בלבך דבורים אלו, ותחיה את עצמך בזה, ואז באמת תצליח דרכך. עכשיו נפלה עליך חובת היום לדבר עם בני הנעורים, ואל תהיה קטן בעיניך, אלא תקים (דברי-הימים-ב' יז, ו): "ויגבה לבו בדרכי ה"', אם באים אליך בני הנעורים לדבר מרבנו ז"ל, ראה לדבר עמם מעצותיו של רבנו ז"ל כפי שלמדת אצלנו, ואל תתפעל משום בריה שבעולם, ותתאזר בעזות ובעקשנות דקדושה, ותדבר רק מעצותיו הקדושות של רבנו ז"ל, ותאיר בבני הנעורים שיהיו חזקים באמירת ח"י פרקים משניות, אשר זה תיקון נורא ונפלא מאוד להנשמה, לכבסה מכל מיני חלדה שנדבקו בה, על-ידי העוונות.
אשר בנחל חלק סו מכתב י"ג תתצד
