כשבוע לפני חג החנוכה תשפ"ב, בעודי מסדר את פינת השתייה החמה הסמוכה לציון מוהרא"ש ניגש אלי יהודי חרדי ופתח עמי בשיחה אודות הצדיק מיבנאל.
במהלך השיחה גילה לי היהודי החרדי את סיבת בואו לציון:
"בזכות מוהרא"ש הצדיק בני ניצל ובאתי להודות על כך".
"למה כוונתך?" – שאלתי בפליאה.
וכך סיפר האב:
"ראובן, בני למד בישיבה חרדית. לצערי הרב, הוא עבר התעללות חברתית מאוד קשה. בעקבות ההתעללות האיומה הזאת הוא נפגע קשות והפך לבחור עצבני ומריר ביותר… ניסנו להרגיע אותו ולתקשר איתו אך ללא הצלחה.
נתנו לראובן הרבה תשומת לב, חום אהבה, אך ראובן היה פגוע קשות מבחינה רגשית וחברתית. נכנס בתוך עצמו והחל לגלות סימני עצב ודיכאון… הבחור היה פשוט שבור ומדוכא.
באחד הימים פרצה מריבה בין ראובן ובין דניאל אחיו הצעיר ממנו. המריבה הפכה לתגרת ידיים אלימה. כמובן, שהפרדנו בין האחים הנצים, וניסינו לפייס ביניהם. ראובן חשד בנו שאנו עושים לטובת האח הצעיר והסיק שההורים אינם אוהבים אותו ולא דואגים לו ומשום כך החליט לא לדבר איתנו יותר.
לצערי הרב, במשך שנה וחצי הבן לא החליף עמנו ולו מילה אחת. פשוט ניתק עימנו כל קשר. ראינו שהמצב בלתי נסבל, הבן מדוכא, יש מתיחות גדולה בבית והחלטנו לשלוח אותו לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי. הכל עשינו כדי להציל את הבן אך ללא הועיל. הבנו שהבן שלנו עומד פשוט להשתבש…
באחד הימים, שמעתי אודות הסגולה של הדפסת ספר "אשר בנחל" והחלטתי להדפיסו. ה' ברחמיו הגדולים והמרובים ראה בעונינו וריחם עלינו וכעבור שבועיים הישועה הגדולה היגיע.
ראובן בא אלי ובפיו בקשה:
אבא, אני רוצה לדבר איתך ועם אימא"..
היינו המומים ונרגשים. שנה וחצי הבן הזה סרב לדבר איתנו ועכשיו הוא מכריז שהוא רוצה לדבר… בשבילנו זו הייתה ישועה ענקית!!!
שמחתנו הייתה עצומה.
ברוך ה', ישבנו לשיחה ארוכה ומעמיקה עם הבן, ראובן שפך את לבו לפנינו סיפר לנו על המועקות שבלבו – התפייסנו ופתחנו דף חדש.
ראובן החל ללמוד במסגרת לימודית חדשה בחשק רב והתחזק מבחינה נפשית. כיום, ראובן הינו מטפל רגשי המטפל בבחורים שנקלעו למצוקות רגשיות והוא פשוט עוזר להם ומציל אותם.
הכל בזכות הספר "אשר בנחל" – סיפר האב מתוך התרגשות.
