בראשית ההתיישבות החסידית ביבנאל עיר ברסלב לפני קרוב ל-30 שנים, התעורר הצורך בהקמת מקווה טהרה לגברים, כידוע שטבילת טהרה במקווה מדי יום הנו יסוד בתורת החסידות, מוהרנ"ת ז"ל הבטיח שכל מי שיטבול בכל יום במקווה כשירה, יש לו תקוה לתקן את הכל, היינו כל מה שעשה וחטא, כי מקווה מטהרת את האדם.

לכן יזם הרב אבנר סלמה נ"י מראשוני החלוצים שעברו להתגורר ביבנאל עיר ברסלב לאור קריאתו של כ"ק מוהרא"ש זי"ע, את הקמתו של מקווה טהרה בין הרי יבנאל בסמוך למקום בו הקים את הכולל לאברכים הראשון ביבנאל בו שישבו והגו בתורה במשך היום, מקום הכולל והמקווה הי במקום פסטורלי בינות להרי יבנאל, והוא שכן בתוך … אוטובוס, זאת בעקבות התנכלות מספר גורמים במושבה לכניסתם של חסידי ברסלב לגור ביבנאל, דבר זה לא מנע מר' אבנר להביא אוטובוס רחב ידיים שם מוקם הכולל, ולצידו חפר ויצק מקווה טהרה.

בשיחה שקיימנו עם הרב אבנר נ"י הוא מתאר עד כמה היה מורכב להביא מלט וכו' למקום נידח שכאמור נמצא בין ההרים, אולם עם הרבה מרץ וחיזוק שקיבלו מכ"ק מוהרא"ש זי"ע הם השלימו את המלאכה על הצד הטוב ביותר.

לאחר הקמתו זכינו וכ"ק מוהרא"ש זי"ע טבל בו, מספר שנים לאחר מכן לאחר הקמת בית הכנסת "היכל הקודש" ושאר מוסדות הקהילה בניהם מקווה טהרה מפואר ורחב ידיים, מטבע הדברים נעזב המקווה, ועתה לאחר פטירת כ"ק מוהרא"ש זי"ע שציון קודשו נהיה אבן מושכת ליהודים מכל העולם ובעקבות קיום מנייני תפילה קבועים במקום כולל בשבתות וחגים, החליט ר' אבנר יחד עם עוד מספר אברכים מאנ"ש לשפץ את המקווה שנמצא במרחק קצר מהציון הקדוש ולהכשיר אותו שוב לשימוש.

ההחלטה על שיפוץ המקום התקבלה זמן קצר לפני חג השבועות בו פוקדים מאות מאנ"ש את הציון הקדוש ונשארים בו לתפילת הנץ ולכן נעשה מאמץ עילאי להכשיר את המקווה עד חג השבועות, העבודה הייתה מאתגרת וכללה הזרמת מי מעיין הנובע במרחק גדול מהמקום, ריצוף המקווה, וניכוש הצמחייה שגדלה פרא סביב המקווה.

חפץ השם בידם הצליח ובערב שבועות הסתיים השיפוץ הראשון וההכרחי של המקווה, ר' אבנר נ"י מבטיח שהשיפוץ ימשיך עד שהמקווה שנקרא עתה: "מקוות מוהרא"ש" יהפך לפנינת חמד.

הרב אבנר סלמה נ"י עם כ"ק מוהרא"ש זי"ע.