כ"ק מוהרא"ש זי"ע סיפר פעם כי נכנס יהודי לבית הכנסת של חסידי ברסלב וראה את אנ"ש רוקדים בסיום תפילת שחרית בשמחה עצומה והמחאת כף, לשאלת היהודי ל"שמחה זו מה עושה"? מדוע רוקדים באמצע יום שיגרתי? ענה לו אחד מאנ"ש: "אם רוקדים כנראה יש סיבה טובה לכך…"
בבימת בית הכנסת "היכל הקודש" ובכוללים מותקנת מערכת הגברה צנועה, ובסיום כל תפילה מדליק אחד המתפללים את השירים, ואנ"ש יוצאים לריקוד סביב הבימה בשמחה גדולה במשך מספר דקות עד לתחילת המניין הבא.
מה נפלא לראות את התמימות והקדושה שיש על פני אנ"ש היקרים בשעת הריקודים, כמובן שהריקודים הם עם חן של קדושה ולא בפראות חלילה.
אורחים המזדמנים מפעם לפעם ביבנאל עיר ברסלב מתמלאים בהתפעלות למראה השמחה הגדולה שמתפרצת בסיום כל תפילה ורבים מהם מצטרפים לריקוד בשמחה רבה!
וכתב כ"ק מוהרא"ש זי"ע: "שמעתי מאנשי שלומנו, אשר בפולניה, כשעבר עניות ודחקות עצומה על כלל נשמות ישראל קודם מלחמת העולם השנייה, ואז היו הרבה בתי כנסיות על שם רבנו ז"ל, כמעט בכל עיר גדולה, ולמדו שם כל היום ספרי רבנו ז"ל, והיו רוקדים שם אחר כל תפילה זמן רב.
והיו אנשים מבחוץ באים גם כן כדי לרקוד, כי מרוב צרות וייסורים ומרירות שעברה עליהם, לא היה להם עם מה להחיות עצמם, כי אם על ידי שמחה וריקודים שרקדו שם בכל יום ויום אחר כל תפילה ותפילה.
ולכן צריכים לחדש דבר זה, אשר בכל עיר ועיר שגר שם אפילו אחד מאנשי שלומנו שיעשה בית המדרש (א שטיבל) על שם רבנו ז"ל, וילמד שם ספרי רבנו ז"ל, וירקוד אחר כל תפילה ותפילה, ועל ידי זה יחיה את אחינו בני ישראל, שיצטרפו אליו. (אשר בנחל חלק ח' מכתב תתלד').
וכתב עוד באשר בנחל חלק ק' מכתב כב תתקיד: "בואו ונעשה שמח בכל בית הכנסת הנקרא על שם רבנו ז"ל, ונדאג שיהיה שם שירה, וירקדו אחר כל תפילה ותפילה, לרקוד ולהגביה עצמינו שלושה טפחים למעלה מהגשמיות. נתחיל רקוד בכל יום: "בך רבינו נגילה, בך רבינו ונשמחה"! איזו שמחה עלינו לשמחו, שזכינו לידע מרבנו ז"ל".
"שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו"! אנ"ש רוקדים לאחר תפילת שחרית
כ"ק מוהרא"ש זי"ע רוקד את בחורי הישיבה בסיום תפילת מנחה במעונו ביבנאל עיר ברסלב
