בפרשה מצווה הקב"ה את משה שכל אחד מעם ישראל יביא תרומה לבניית המשכן, והתורה מאריכה להסביר את כל פרטי בניית המשכן.מוהרנ"ת ז"ל מסביר בצורה נפלאה כדרכו, שהרי עם ישראל הצטוו לתרום לבניית המשכן לאחר חטא העגל שבו עברו על החטא החמור ביותר, שבגללו סובלים עם ישראל עד עצם היום הזה ועם כל זה בא משה רבינו וביקש רחמים על עם ישראל ולימד עליהם זכות עד שמחל להם הקב"ה.
כי בכל יהודי יש נקודה טובה, והצדיק הרחמן הוא יודע למצוא את הנקודות הטובות שיש בכל אחד ואחד, ולהמליץ עליו טוב בזכות מעשיו הטובים, ואפילו שנפל למקום נמוך מאוד עד שעשה עגל מזהב עדיין יש בו בוודאי נקודות טובות, שבהם הוא מאיר באור גדול.
ולכן מיד אחרי כן תרמו עם ישראל את תרומת המשכן, שכל איש ואישה נתנו תרומה כנדבת ליבם: זהב, כסף, נחושת, תכלת וארגמן ועוד ועוד, והנשים התעסקו במלאכות אריגה ותפירה וטוויה וכדומה, שזה רומז שכל אחד ואחת נתנו וגילו את המידה והנקודה הטובה שיש בהם, כי בכל אחד יש משהו טוב, אחד קצת זהב, ואחת קצת כסף וכן בכל יהודי ויהודיה.
הרבי הקדוש רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע, ידוע היה בדרכו הקדושה לחפש ולמצוא זכויות על עם ישראל, פעם אחת ביום חורפי ומושלג קם בבוקר השכם ויצא אל הכפור שבחוץ, וחיכה שיעברו יהודים ברחוב, והנה ראה מולו יהודי פשוט ועני, מחזיק בידיו טלית ותפילין ורץ לבית הכנסת לתפילת שחרית, העני היה לבוש בגדים קרועים וממש רעד מהקור הנורא.
פנה אליו רבי לוי יצחק ואמר: לאן אתה רץ בשעה כזאת מוקדמת, ובמזג אויר קשה כל כך, עדיף לך להישאר בבית ולהתחמם קצת, ולא לקפוא מקור, השיב העני: אני רץ לתפילת שחרית בבית הכנסת, שאל אותו הצדיק הקדוש: למה אתה לא יכול להתפלל בבית, במזג אויר כזה בפרט?, השיב היהודי העני לצדיק: בבית הכנסת יש מניין לתפילה וכך אוכל לשמוע קדישים וקדושות לענות אמנים וברכו ויהא שמיה רבא, אבל בבית אין לי מניין.
ניסה רבי לוי יצחק מברדיטשוב לשכנע עוד את היהודי העני שלא ללכת לבית הכנסת, ואז התכופף העני שלף את נעלו והתקרב אל הצדיק בתנועת איום כאילו רצה להכותו עם הנעל וצעק: רבותי, תראו איזה רב יש לנו, זה נקרא רב וצדיק?!, מנסה לשכנע אותי מללכת לבית הכנסת!!!.
מיד הרים רבי לוי יצחק עיניו לשמים ואמר: רבונו של עולם, תראה כמה בניך חזקים באמונה שלהם, כמה נקודות טובות יש בהם, ניסיתי לשכנע יהודי עני ומסכן שלא להתפלל במניין בוקר אחד וכבר הוא מוכן להרביץ לי בגלל זה.
הלימוד הזה הוא לימוד חשוב ויקר מאוד, כי על כל אחד ואחת עובר משברים וגלים, וחושבים שכבר איננו שווים שום דבר, ואף אחד לא מתעניין בנו, ואין לנו שום תקווה, אבל התורה הקדושה מלמדת אותנו שלכולנו יש חלק בבניית המשכן, וכולנו נשמות קדושות שהקב"ה שמח בנו ורוצה את מעשינו.
חודש אדר
נכנסנו כעת לחודש אדר ימי שמחה ומשתה לעם ישראל, וידוע שהמן כשרצה להסית את אחשוורוש נגד עם ישראל אמר לו "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך", שעם ישראל מפוזרים ומפורדים, ורבים ומתקוטטים ביניהם במחלוקות כל הזמן, ולמלך אין שווה להניחם.
וממילא עיקר התיקון בימים אלו הוא רק להרבות באהבה ושמחה בין אחד לשני ובין אישה לרעותה, וזה עיקר המצוות ביום פורים "משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים", לדאוג ולשמח את כל עם ישראל ולהרבות אהבה ואחווה שלום ורעות, כי זה מה שבקשה אסתר המלכה ממרדכי: "לך כנוס את כל היהודים" אם תקבץ את כולם באחדות בוודאי תבוא הגאולה ויזכו להינצל מהצרה הקשה שנפלה עליהם.
לכם גם בימים אלו שעם ישראל נמצאים במצב של מחלוקת גדולה, צריך להתחזק ולחזק להרבות בשלום ובאהבה, ובטח ובטח שבתוך קהילה אחת צריכים לשמור מכל משמר שלא יגרמו מחלוקות ומריבות, וכמו שאמר תמיד כ"ק מוהרא"ש זצוק"ל מה שמובא בזוהר הקדוש שע"י בית הכנסת אחד שיהיו באחדות תבוא הגאולה במהרה בימינו.
