באומן נחנך שער בכניסה לציון הקדוש, לזכרו של הנגיד המפואר רודף צדקה וחסד הר"ר משה רייך ז"ל, ר' משה היה מחסידי ה'שפע חיים' זי"ע, שזכה לממן את הוצאתם לאור של עשרות מספריו, בי"ז באייר הסתלק לבית עולמו בחטף כשהוא בן ס"ה שנים ונטמן בבית החיים בצפת.
הסיבה בה הנציחו את שמו על גבי שער ליד ציונו של רבי נחמן מברסלב ז"ל היא שר' משה יחד עם שותפים נוספים פעל ללא לאות על מנת להעביר את מקום הציון הקדוש מידם של אוקראינים לחסידי ברסלב, ובכך לשמור על קדושת המקום. חשוב לציין מה שהיה אומר תמיד כ"ק מוהרא"ש זי"ע: שאין לאף אחד בעלות על הציון הקדוש אלא לרבנו ז"ל בעצמו, והוא כארון הנושא את נושאיו, ודבר זה ראו בחוש במהלך השנים, כאשר היו מי שניסו לעשות מסחר וכו', על גבי הציון הקדוש, לפתע הוזזו מתפקידם ויש לכך דוגמאות רבות, משום שרק רבנו ז"ל הבעל הבית בציון הקדוש.
בשנת 1993 הצליחו עסקני חסידות ברסלב לחבור לכוורת האישית של נשיא אוקראינה הראשון מר לאוניד מקרוביץ’ לאחר שהפעילו מסכת קשרים עניפה, כשבשיאה הפגישו אותו עם מזכ”ל האו”ם דאז בורטוז בראלי, והצליחו להעביר בפרלמנט האוקראיני חוק שלפיו שטח בית החיים באומן, יחזור כולו לשליטת חסידי ברסלב ויוכר כנכס היסטורי וכאתר מורשת יהודי עולמי.
לשם כך היה על חסידות ברסלב לגייס 60 אלף דולר במזומן, ושני רכבי לאדה חדשים, בכדי להעביר אותם כשוחד לגורמים המסוימים, על מנת שיוכלו להחליק את החוק, חסידות ברסלב הענייה רתמה למבצע הזה את הרב יעקב דוד גרוסמן שנרתם וגייס לכך את השר אריה דרעי שרתם את חברו הנגיד ר’ משה רייך.
בראיון סיפר עוד ר’ משה רייך ז”ל על כך שבתוך חודש ימים, במבצע בזק, הוא עצמו הצליח לארגן את הסכום הדרוש כולל את שני רכבי הלאדה שעברו בדיסקרטיות מוחלטת למקום אליו הם יועדו.
ר’ משה רייך סיפר: “60 אלף דולר במונחים של אותם השנים משול היום ל-200 אלף דולר, זה סכום שארגנתי אותו לבד בימים בהם אף אדם לא הכיר את אומן, וחסידות ברסלב עוד לא התפרסמה בעולם, פעלתי מתוך שליחות אמתית כי הבנתי וידעתי עד כמה חשוב הרגע ההיסטורי הזה, ויתכן שלא יחזור לעולם. חלפו כמה שנים מאז, וביקרתי בציון הק’ באומן, הייתי אחוז התרגשות, התפרקתי שם בבכי, כי רק אני ורק מתי מעט יודעים באמת עד כמה הייתי קשור בגאולת הציון. קשה לומר שלא התאכזבתי כאשר הגעתי למקום ולא ראיתי אפילו אבן קטנה של זיכרון ומצבה המנציחה את הפעולות שאני ואריה דרעי פעלנו כל כך למען הציון, אבל לומר לך את האמת, בסופו של דבר יותר טוב שלא כתבו עלינו כלום, זה באמת מה שנשאר לשם שמים, כי יתכן שאבן זיכרון אם היא הייתה מוצבת בציון או בחצר הציון הייתה לוקחת ממני את הזכות או לפחות ממעיטה ממנה, כעת אומר לך עד כמה היינו פעילים ומוטב שזה יישאר ביננו…” עד כאן דבריו של ר’ משה רייך ז”ל בראיון לאהרן קליגר.
מעניין לציין כי שבועות מספר קודם לפטירתו פקד ר' שמה רייך את ציונו של רבנו ז"ל באומן במהלך מסע לקברי צדיקים מאורגן, עתה נסגר המעגל בצורת שער מפואר שינציח את פועלו הרב וכמובן שאין זה תחליף לשכר עולם הבא של ר' משה רייך יהי זכרו ברוך .
