ועכשיו קראתי סיפור מחכם וצדיק אחד שהיה דר בעיר אומן, שישב עם בני ביתו בבית, ובא רשע עריץ, רוסי רוצח, וארב לו, ונכנס לביתו, והוציא אקדחו וכוונו למול בנו, (שהיה צדיק גדול מאוד, בקי בכתבי האריז"ל), אבל אזלו לו הכדורים.
והתחננו ההורים לפני הרוצח: הלוא אתה רואה שאין לך כדורים, וכבר הרגת כל כך הרבה יהודים, תחמול על היהודי הזה, והרשע מרושע הזה לא קרר כעסו ואמר: אני רוצה להרוג עוד רב מישראל, והוציא את חרבו ודקר את הבן בדקירות רבות, ונשפך דמו לרוב, לעיני אביו ואמו. ואביו הצדיק עוד אמר עם בנו וידוי, ולנגד עיניהם פרחה נשמתו.
וכשקראתי את הסיפור הזה, נזכרתי במכתב ששלחת לי, בו אתה שופך ליבך מכל מה שעובר עליך. הוי, הוי, ראה מה נקרא צרות, מה נקראים ייסורים!
אשר בנחל חלק נא מכתב ט' תקט
