קונטרס ברכת החיים

קוּנְטְרֵס

בִּרְכַּת הַחַיִּים

א. עקר ברכת החיים כשזוכה להיות דבוק בו יתברך

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, כִּי עִקַּר "בִּרְכַּת הַחַיִּים", הוּא רַק כְּשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּדְבֵקוּת אֱמֶת, וְיוֹדֵעַ בִּידִיעָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת, אֲשֶׁר אֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְרַק זֶה נִקְרָא חַי – מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִכָּלֵל בְּחַי הַחַיִּים; וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ רוֹצֶה לְהַכְנִיס בָּנוּ אֶת הַחַיִּים הַנִּצְחִיִּים הָאֵלּוּ – שֶׁנִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל תָּמִיד בּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁשּׁוּם דָּבָר לֹא יוּכַל לְשָׁבְרֵנוּ אוֹ לְרַחֲקֵנוּ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, רַק מִכָּל דָּבָר נִזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר זֶה לְבַד נִקְרָא חַיִּים אֲמִתִּיִּים וְנִצְחִיִּים, וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ פֵּאֵר אֶת עַצְמוֹ שֶׁהוּא חַי בְּכָל פַּעַם חַיִּים חֲדָשִׁים, כִּי הָיָה נִכְלָל כָּל-כָּךְ בּוֹ יִתְבָּרַךְ מֵרֹב תְּשׁוּקָתוֹ וּדְבֵקוּתוֹ בְּאֵל אֱמֶת, עַד שֶׁבְּכָל רֶגַע מַמָּשׁ הִתְחִיל חַיִּים חֲדָשִׁים, וְעַל אַף שֶׁעָבַר עָלָיו מַה שֶּׁעָבַר מִבַּחוּץ – שֶׁדִּבְּרוּ עָלָיו מַה שֶּׁדִּבְּרוּ, וְהָיְתָה עָלָיו מַחֲלֹקֶת גְּדוֹלָה, עִם כָּל זֹאת תָּמִיד בָּרַח רַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְנִכְלַל בּוֹ לְגַמְרֵי, עַד שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁ שׁוּם הַרְגָּשָׁה כָּל שֶׁהִיא, רַק חַי חַיִּים נְעִימִים, חַיִּים חֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם, וְזֶה בְּעַצְמוֹ נִקְרָא "בִּרְכַּת הַחַיִּים" – שֶׁצְּרִיכִים לְהַגִּיעַ לָזֶה, הַיְנוּ חַיִּים כָּאֵלּוּ שֶׁזּוֹכִים עַל יָדָם לְהַכִּיר אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אֲשֶׁר חַיִּים כָּאֵלּוּ נִקְרָאִים בֶּאֱמֶת חַיִּים, וְזֶה עִקַּר הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת ז, יב): "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ"; וְעִקַּר הַחָכְמָה – לְהִשְׁתַּדֵּל לְהִתְיַגֵּעַ, לֵידַע וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא חַי הַחַיִּים, וְכָל אֶחָד כְּפִי קֵרוּבוֹ לָזֶה, כֵּן חַיָּיו חַיִּים, וּלְהֵפֶךְ – לְהֵפֶךְ, וְעַל-כֵּן רְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים, וּלְהֵפֶךְ – צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם קְרוּיִים חַיִּים (בְּרָכוֹת יח.), מֵחֲמַת שֶׁתָּמִיד הֵם דְּבוּקִים בְּחַיִּים אֲמִתִּיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים ד, ד): "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּהֲוָיָ"ה אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם"; וְעַל-חַיִּים אֵלּוּ אָנוּ מִתְפַּלְּלִים הַרְבֵּה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה – זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, וְכָתְבֵנוּ לְחַיִּים, כִּי רַק זֶה נִקְרָא חַיִּים – כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיוֹדֵעַ, אֲשֶׁר הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה, מְהַוֶּה אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְאֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה, אֶלָּא אִם-כֵּן מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְּמַעְלָה (חֻלִּין ז:), וְאֵין שׁוּם טֶבַע כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ צַפְרָא קַלִּילָא (צִפּוֹר קְטַנָּה) מִבְּלִי רְשׁוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵינָהּ נִלְכֶּדֶת, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בֶּן אָדָם (יְרוּשַׁלְמִי שְׁבִיעִית ט, א); וְעַל-כֵּן בִּידִיעוֹת אֵלּוּ שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ יָכוֹל לְשָׁבְרוֹ, כִּי הוּא יוֹדֵעַ אֲשֶׁר הַכֹּל בִּרְשׁוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל-כֵּן אֵינוֹ מִתְפַּעֵל מִשּׁוּם בָּשָׂר וָדָם, רַק תָּמִיד מַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִבְרֹחַ אֶל חַי הַחַיִּים, שֶׁהוּא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַצְמוֹ, וְזֶה נִקְרָא " בִּרְכַּת הַחַיִּים"; אַשְׁרֵי מִי שֶׁמִּשְׁתּוֹקֵק לְהַגִּיעַ אֶל חַיִּים כָּאֵלּוּ, אַשְׁרֵי לוֹ!

ב. להיות עצמאי

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, כִּי עִקַּר "בִּרְכַּת הַחַיִּים" שֶׁל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא רַק כְּשֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת עַצְמָאִי לְגַמְרֵי, וְאֵינוֹ נִצְרָךְ אֶל הַבְּרִיּוֹת כְּלָל, כִּי כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְטוֹבַת זוּלָתוֹ, אֲזַי עוֹלָם חָשׁוּךְ בַּעֲדוֹ, וּמָר וּמָרוֹר לוֹ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁזּוּלָתוֹ מַשְׁפִּילוֹ, מַכְנִיעוֹ, מְבַטְּלוֹ וּמְגָרְשׁוֹ, אָז חַיָּיו מְקֻלָּלִים מַמָּשׁ, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אֲבָל תֵּכֶף-וּמִיָּד כְּשֶׁמַּכְנִיס בְּדַעְתּוֹ, אֲשֶׁר אֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעֲדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבְכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שָׁם אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה, מְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְרַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ צְרִיכִים לְהִתְפַּלֵּל, וּלְבַקֵּשׁ רַק מִמֶּנּוּ כָּל מַה שֶּׁצְּרִיכִים, עַל-יְדֵי יְדִיעוֹת אֵלּוּ הָאָדָם זוֹכֶה לִחְיוֹת חַיִּים בְּרוּכִים, חַיִּים נְעִימִים, וּכְבָר אֵין הוּא צָרִיךְ לְפַחֵד כְּלָל, וְחַי חַיִּים בְּטוּחִים עַד מְאֹד; וְעַל-כֵּן רְאֵה לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמְךָ לְדַבֵּר עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלָשׁוֹן שֶׁאַתָּה רָגִיל בָּהּ, וּתְיַחֵד לְעַצְמְךָ מָקוֹם פָּנוּי שֶׁאֵין שָׁם בְּנֵי-אָדָם – אוֹ בְּחֶדֶר לְבַד, אוֹ בְּשָׂדֶה, אוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁאֵין שָׁם בְּנֵי-אָדָם וְתַתְחִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלָשׁוֹן שֶׁאַתָּה רָגִיל בָּהּ, וְאַף שֶׁבִּתְחִלָּה תַּחֲשֹׁב כְּאִלּוּ אֵין מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אוֹתְךָ וְכוּ', וּכְאִלּוּ אֵין צְרִיכִים אוֹתְךָ לְגַמְרֵי וְכוּ', וּכְאִלּוּ אֵין לְדִבּוּרֶיךָ שׁוּם שֹׁוִי כְּלָל, עִם כָּל זֹאת רְאֵה לְהַתְמִיד בָּזֶה – לְדַבֵּר וּלְסַפֵּר אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבְךָ רַק לוֹ יִתְבָּרַךְ, וְסוֹף כָּל סוֹף יִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה, וְתִרְאֶה נִסִּים נִגְלִים שֶׁיַּעֲשֶׂה עִמְּךָ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיִהְיוּ יְמֵי חַיֶּיךָ בְּרוּכִים וּמְתוּקִים עַד מְאֹד, וְרַק זֶה נִקְרָא "בִּרְכַּת הַחַיִּים" – מִי שֶׁאֵינוֹ נִצְרָךְ אֶל אַחֵר כְּלָל, וְצָרִיךְ רַק אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכָל זְמַן שֶׁהָאָדָם שָׂם מִבְטַחוֹ בְּבָשָׂר וָדָם, עֲדַיִן אֵינוֹ בָּטוּחַ שֶׁלֹּא יִפֹּל לִשְׁאוֹל תַּחְתִּית וּמִתַּחְתָּיו, וְיִהְיוּ חַיָּיו מְקֻלָּלִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אֲבָל בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁיָּבוֹא לִידֵי הַכָּרָה זוֹ, אֲשֶׁר אֵין לוֹ לִפְנֵי מִי לְסַפֵּר אֶת כָּל לִבּוֹ, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלָיו, אָז דַּיְקָא יַגִּיעַ אֶל "בִּרְכַּת הַחַיִּים"; אַשְׁרֵי לוֹ!

ג. שחרית מנחה וערבית, הם מרמזים שאסור להתייאש

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, כִּי בְּכָל פַּעַם שֶׁהָאָדָם מַתְחִיל לְהִשְׁתּוֹקֵק אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ, וְרוֹצֶה לָשׁוּב אֵלָיו בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אָז הוּא אוֹחֵז בְּשַׁחֲרִית, כִּי שַׁחֲרִית מְרַמֶּזֶת עַל הַתְחָלַת עֲבוֹדַת הָאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל-פִּי-רֹב בִּתְחִלָּה כְּשֶׁמַּתְחִיל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוֹלֵךְ לוֹ כַּסֵּדֶר, וְלוֹמֵד וְעוֹסֵק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּסֵדֶר וּמֵאִיר לוֹ מְאֹד, כִּי כָּךְ הִיא הַדֶּרֶךְ לְכָל אֵלּוּ הָרוֹצִים לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה אֲמִתִּית – שֶׁבִּתְחִלַּת הִתְקָרְבוּתָם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מַרְגִּישִׁים כָּל מִינֵי נְעִימוּת, עֲרֵבוּת, מְתִיקוּת וְחִיּוּת אֲמִתִּית, וּמַמָּשׁ מַרְגִּישִׁים "בִּרְכַּת הַחַיִּים" מֵרֹב אוֹר, אֲבָל עַל-פִּי-רֹב אַחַר כַּמָּה זְמַן הֵם נוֹפְלִים מִכָּל תְּשׁוּקָתָם וְהִתְעוֹרְרוּתָם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַתְחִיל לְנַסּוֹת אוֹתָם אִם בֶּאֱמֶת כַּוָּנָתָם לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה אֲמִתִּית אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְלִהְיוֹת דְּבוּקִים בְּחַי הַחַיִּים – לִטְעֹם מֵאִילַן הַחַיִּים וּלְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמָם "בִּרְכַּת הַחַיִּים", וְאָז זֶה עִקַּר הַנִּסָּיוֹן לָאָדָם, וְזֶה נִקְרָא – צָהֳרַיִם, שֶׁבּוֹעֶרֶת עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ, וּמַתְחִיל לְהִתְקָרֵר מִתְּשׁוּקָתוֹ הָעֲצוּמָה, וּמַרְגִּישׁ כְּבֵדוּת גְּדוֹלָה עַד מְאֹד, וּבִפְרָטִיּוּת שֶׁהַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת הָרָעוֹת שֶׁאָחַז בָּהֶן עַד עַכְשָׁו, מַתְחִילוֹת לַחֲזֹר אֵלָיו, וְלִבְעֹר בּוֹ, וְאָז צְרִיכִים הִתְחַזְּקוּת גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ וּמִסְפָּר – לְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלִבְלִי לִפֹּל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁנִּכְשָׁל בְּמַה שֶּׁנִּכְשָׁל, רַחֲמָנָא לִצְּלָן – בַּעֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת, אָסוּר לוֹ לְהִתְיָאֵשׁ כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁהִתְחִיל כְּבָר לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה אֲמִתִּית, וְהִרְגִּישׁ כְּבָר "בִּרְכַּת הַחַיִּים", וְהֵאִיר לוֹ אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, אָז אֵיךְ בָּא וְיָרַד וְנָפַל וְנִכְשַׁל עַכְשָׁו בְּבוֹר כָּזֶה שֶׁהוּא בְּחִינַת עַרְבִית – לַיְלָה?! עִם כָּל זֹאת אָסוּר לוֹ לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ כְּלָל, וְזֶה כְּלַל שְׁלֹשׁ הַתְּפִלּוֹת שֶׁבְּכָל יוֹם: שַׁחֲרִית – כְּנֶגֶד תְּחִלַּת עֲבוֹדָתוֹ, שֶׁאָז מְאִירִים לוֹ הַמֹּחִין, מִנְחָה – כְּנֶגֶד צָהֳרַיִם, שֶׁאָז מַתְחִיל לִבְעֹר בּוֹ הַיֵּצֶר הָרַע מֵחָדָשׁ, וְנִכְשָׁל בְּמַה שֶּׁנִּכְשָׁל, וּבוֹעֵר בּוֹ הַיֵּצֶר הָרַע כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ מַמָּשׁ, וּמִזֶּה בָּא שֶׁנֶּחֱשָׁךְ לוֹ הַכֹּל, וְנִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ אָבַד מָנוֹס וְתִקְוָה מִמֶּנּוּ, שֶׁזֶּה נֶגֶד מַעֲרִיב – שֶׁחֹשֶׁךְ לוֹ וְלֹא אוֹר בַּעֲדוֹ, וּמַרְגִּישׁ אֶת עַצְמוֹ נָפוּל וְיָרוּד לְגַמְרֵי, וְעַל-כֵּן צָרִיךְ שֶׁתִּזְכֹּר זֹאת כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ, אֲשֶׁר כְּמוֹ שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ לָאָדָם שַׁחֲרִית, מִנְחָה וְעַרְבִית, שֶׁהֵם בֹּקֶר, צָהֳרַיִם וְלַיְלָה, כְּמוֹ-כֵן הוּא בְּחַיֵּי הָאָדָם, בַּעֲבוֹדָתוֹ וּבַחֲזָרָתוֹ בִּתְשׁוּבָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁרוֹצֶה לְהַרְגִּישׁ "בִּרְכַּת הַחַיִּים", וְצָרִיךְ שֶׁיֵּדַע כִּי בִּתְחִלָּה מֵאִיר לוֹ, וְאַחַר-כָּךְ חוֹזְרוֹת וּבוֹעֲרוֹת בּוֹ כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת הָרָעוֹת, שֶׁהֵן בְּחִינַת צָהֳרַיִם – תֹּקֶף חֲמִימוּת הַשֶּׁמֶשׁ וְאַחַר-כָּךְ מַתְחִיל לְהַחֲשִׁיךְ לוֹ, שֶׁזֶּה עַרְבִית, עִם כָּל זֹאת אָסוּר לוֹ לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ כְּלָל יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, רַק צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע שֶׁכָּךְ הוּא בְּכָל יוֹם וָיוֹם – קֹדֶם מֵאִיר לוֹ, וְאַחַר-כָּךְ נוֹפֵל מֵהַהֶאָרָה שֶׁהֵאִירָה לוֹ, וְאַחַר-כָּךְ נֶחֱשָׁךְ לוֹ לְגַמְרֵי; עִם כָּל זֹאת צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה כָּל-כָּךְ חָזָק בְּדַעְתְּךָ, עַד שֶׁשּׁוּם דָּבָר לֹא יוּכַל לְהָזִיז אוֹתְךָ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, רַק תַּתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְתַרְגִּיל אֶת עַצְמְךָ לְדַבֵּר עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל-יְדֵי-זֶה תִּזְכֶּה בֶּאֱמֶת לְ"בִרְכַּת הַחַיִּים", וְתִכָּלֵל בְּחַי הַחַיִּים, וְאֹרֶךְ יָמִים תַּרְגִּישׁ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, עַל-יְדֵי עֲרֵבוּת יְדִידוּת, זִיו חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיָּאִיר בְּךָ.

ד. איך לחיות חיים מבורכים?

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, כִּי עִקַּר "בִּרְכַּת הַחַיִּים" בְּזֶה הָעוֹלָם – שֶׁיִּהְיֶה מְבֹרָךְ בְּכָל דְּרָכָיו וּבְכָל מַעֲשָׂיו, זֶהוּ רַק עַל-יְדֵי שֶׁיַּמְשִׁיךְ בְּעַצְמוֹ אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁיִּזְכֶּה לִזְכֹּר מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, וְלֹא יִפְחַד מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל, מִי שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה, וְהוּא מָלֵא סְפֵקוֹת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי-זֶה חַיָּיו הֵם מְקֻלְקָלִים, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, וְהוּא נִרְדָּף מֵעַצְמוֹ, וְהוּא מָלֵא פְּחָדִים, וּמְפַחֵד מִכָּל בְּרִיָּה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה וּמִי וְאֵימַת וְכוּ', וְהוּא תָּמִיד מְבֹהָל וּמְבֻלְבָּל וְכוּ', וְעַל-כֵּן אִם אַתָּה רוֹצֶה לִזְכּוֹת לְ"בִרְכַּת הַחַיִּים" – שֶׁיִּהְיוּ חַיֶּיךָ מְבֹרָכִים, רְאֵה לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמְךָ רַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְתָמִיד תְּצַיֵּר לִפְנֵי עֵינֶיךָ, אֵיךְ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ עוֹמֵד עַל יָדְךָ, וְשׁוֹמֵעַ אוֹתְךָ, וּמִסְתַּכֵּל עָלֶיךָ, וְעַל-יְדֵי-זֶה תַּרְגִּישׁ אֶת עַצְמְךָ בֶּן חוֹרִין לְגַמְרֵי, וְלֹא יִהְיֶה לְךָ שׁוּם עֹל מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, וְיִהְיוּ חַיֶּיךָ מְבֹרָכִים, וְתִהְיֶה רָגִיל לְבָרֵךְ אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְתָמִיד תִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה וּבְהַרְחָבַת הַדַּעַת, וְתִירַשׁ עוֹלָמְךָ בְּחַיֶּיךָ.

ה. עיקר הברכה בחיים כשאדם לומד תורה

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, אֲשֶׁר עִקַּר "בִּרְכַּת הַחַיִּים" הִיא הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי כְּשֶׁאָדָם מַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִלְמֹד אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ חַיִּים מֵחַי הַחַיִּים, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לִלְמֹד תּוֹרָה, מַרְבֶּה חַיִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (אָבוֹת ב): מַרְבֶּה תּוֹרָה מַרְבֶּה חַיִּים, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁחָטָא וְנִכְשַׁל כְּבָר בְּמַה שֶּׁנִּכְשַׁל, וְעָבַר, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עַל מַה שֶּׁעָבַר, כְּשֶׁרַק יְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, עַל-יְדֵי-זֶה יַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ "בִּרְכַּת הַחַיִּים", כִּי הַתּוֹרָה כְּלוּלָה מִתַּרְיַ"ג מִצְווֹת, רְמַ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה וְשָׁסָ"ה לֹא תַּעֲשֶׂה, כְּנֶגֶד רְמַ"ח אֵיבָרָיו שֶׁל הָאָדָם וְשָׁסָ"ה גִּידָיו שֶׁל הָאָדָם, וּכְשֶׁאָדָם חוֹטֵא בְּאֵיזֶה חֵטְא, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא מַחֲשִׁיךְ אֶת הָאֵיבָר אוֹ אֶת הַגִּיד שֶׁהוּא כְּנֶגֶד אוֹתָהּ הַמִּצְוָה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁעוֹבֵר עַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁאָז נֶחֱשָׁךְ מִמֶּנּוּ כָּל הָאוֹר, וְהוּא נֶחֱשָׁב כַּמֵּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת יח:): רְשָׁעִים אֲפִלּוּ בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים, כִּי אֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת כְּלָל, כִּי הֵם נֶעֱתָקִים וְנִכְרָתִים לְגַמְרֵי מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא חַי הַחַיִּים, וְעַל-כֵּן רָעִים וּמָרִים לָהֶם הַחַיִּים עַד מְאֹד, וּכְשֶׁאָדָם מַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לִלְמֹד אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, עַל-יְדֵי-זֶה מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ חַיִּים מֵחַי הַחַיִּים.

עַל-כֵּן רְאֵה, אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, לְהַתְמִיד בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְעַל-יְדֵי-זֶה יִמָּשְׁכוּ עָלֶיךָ חַיִּים מֵחַי הַחַיִּים, כִּי הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְכָל שֶׁהָאָדָם נִכְלָל יוֹתֵר בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ-כֵן הוּא נִכְלָל יוֹתֵר בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ חַיִּים מֵחַי הַחַיִּים, וְלָכֵן אַל תִּהְיֶה בַּטְלָן, וַאֲפִלּוּ שֶׁחָטָאתָ כְּבָר בְּמַה שֶּׁחָטָאתָ, וּפָגַמְתָּ בְּמַה שֶּׁפָּגַמְתָּ וְכוּ', וְכוּ', רְאֵה לְהַתְמִיד בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁאָז תַּמְשִׁיךְ עַל עַצְמְךָ חַיִּים מֵחַי הַחַיִּים, וְלֹא תִּצְטָרֵךְ שׁוּם קָרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְנָחוֹת קי.): כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, אֵינוֹ צָרִיךְ –לֹא עוֹלָה וְלֹא חַטָּאת וְלֹא מִנְחָה וְלֹא אָשָׁם, עַיֵּן שָׁם; כִּי הַתּוֹרָה בִּמְקוֹם קָרְבָּן, וְעַל-כֵּן מִי שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה, עַל-יְדֵי-זֶה אֵין לוֹ לְהִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מוֹחֵל לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו, וְלֹא עוֹד אֶלָּא כְּאִלּוּ לֹא חָטָא כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי, רֹאשׁ הַשָּׁנָה, פֶּרֶק ד', הֲלָכָה ח'): כֵּיוָן שֶׁקִּבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם עֹל תּוֹרָה, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ לֹא חֲטָאתֶם מִימֵיכֶם; וְלָכֵן תַּעֲשֶׂה, אֲהוּבִי, בְּנִי, כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לִלְמֹד תּוֹרָה, אֲשֶׁר זֶה עִקַּר "בִּרְכַּת הַחַיִּים".

ו. עובר על כולם משברים וגלים

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, אֲשֶׁר בְּזֶה הָעוֹלָם עוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִשְׁבָּרִים וְגַלִּים, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲבֹר אֶת זֶה הָעוֹלָם, כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁיַּרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְהַמְשִׁיךְ בּוֹ אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ שֶׁבְּכָל דָּבָר וְדָבָר וּבְכָל מִקְרֶה וּמִקְרֶה שֶׁקּוֹרֶה עִמּוֹ, יִבְרַח אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְיֵדַע אֲשֶׁר אֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וּבְכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שָׁם אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲשֶׁר הוּא יִתְבָּרַךְ חַי הַחַיִּים, וּכְשֶׁאָדָם בּוֹרֵחַ רַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְשׁוֹטֵחַ אֶת כַּפָּיו לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בִּתְפִלָּה וּבְבַקָּשָׁה, וְכָל מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ הוּא מְבַקֵּשׁ רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וּמִתְפַּלֵּל רַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, זֶה הוּא עִקַּר "בִּרְכַּת הַחַיִּים", וְאָז חַיָּיו בְּרוּכִים וּמְבֹרָכִים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁאָדָם עוֹקֵר אֶת עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְתֵכֶף-וּמִיָּד כְּשֶׁעוֹבֵר עָלָיו אֵיזֶה מִקְרֶה לֹא טוֹב, תּוֹלֶה אֶת זֶה בְּסִבָּה שֶׁל טֶבַע וּמִקְרֶה אוֹ מַזָּל וְכוּ', עַל-יְדֵי-זֶה הוּא נֶעֱקָר מֵחַי הַחַיִּים, וְחַיָּיו מָרִים וּמְרוּרִים כְּלַעֲנָה, וְטוֹעֵם אֶת מְרִירוּת הַחַיִּים, וּמְאֹד מְאֹד מַר לוֹ, וְהוֹלֵךְ נָע וָנָד; עַל-כֵּן אִיעָצְךָ, אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, לָמָּה לְךָ לְמָרֵר אֶת חַיֶּיךָ כָּל-כָּךְ, וְלָמָּה לְךָ לְהִתְבַּלְבֵּל מִכָּל דָּבָר שֶׁעוֹבֵר עָלֶיךָ?! רְאֵה לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמְךָ לִבְרֹחַ רַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְתִהְיֶה רָגִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְהַבֵּן אֶל אָבִיו – בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת גְּמוּרָה, בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלְּךָ, כְּפִי שֶׁאַתָּה רָגִיל בָּהּ, וְאַף שֶׁבִּתְחִלָּה יִדְמֶה לְךָ שֶׁאֵין מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אוֹתְךָ, וּכְאִלּוּ לֹא צְרִיכִים אוֹתְךָ לְגַמְרֵי, אַל תֹּאמַר כֵּן, אֲהוּבִי, בְּנִי, כִּי תֵּדַע שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְהוּא מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין, וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין וּבְתוֹךְ כָּל עָלְמִין, וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְעַל-יְדֵי-זֶה שֶׁתִּהְיֶה רָגִיל לְדַבֵּר רַק עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְסַפֵּר רַק לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל לִבְּךָ הַשָּׁבוּר, וְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ, בָּזֶה בְּעַצְמוֹ תַּמְשִׁיךְ עָלֶיךָ "בִּרְכַּת הַחַיִּים", וְסוֹף כָּל סוֹף – אִם תִּהְיֶה עַקְשָׁן גָּדוֹל בְּדָבָר זֶה, וְתַתְמִיד בָּזֶה מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, אָז תִּרְאֶה נוֹרָאוֹת נִפְלָאוֹת שֶׁיַּעֲשֶׂה עִמְּךָ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאַף שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהָעֲבוֹדָה הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ תִּהְיֶה לְךָ קָשָׁה מְאֹד מְאֹד, כִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל נוֹפֵל הָאָדָם בַּחֲלִישׁוּת הַדַּעַת, וְנִדְמֶה לוֹ, שֶׁאֵין צְרִיכִים אוֹתוֹ, עִם כָּל זֹאת כְּשֶׁהוּא עַקְשָׁן גָּדוֹל, אֲזַי מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ "בִּרְכַּת הַחַיִּים".

ז. שום דבר לא קורה ללא רצונו יתברך

אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, רְאֵה לְחַזֵּק אֶת עַצְמְךָ בְּכָל מִינֵי אֳפָנִים בָּעוֹלָם, וְאַל תִּהְיֶה שָׁבוּר מִכָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה עִמְּךָ, רַק תָּמִיד רְאֵה לְהַכְנִיס בְּךָ יְדִיעַת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְתֵדַע שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וּבְתוֹךְ כָּל עָלְמִין, וְלֵית אֲתַר דְּפָנוּי מִנֵּיהּ, וְהַכֹּל לַכֹּל אֱלֹקוּת גָּמוּר הוּא, וְאֵין אָדָם נוֹגֵעַ בְּמַה שֶּׁמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָה (יוֹמָא לח:), וְאֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה, אֶלָּא אִם כֵּן מַכְרִיזִים עָלָיו מִלְּמַעְלָה (חֻלִּין ז:), וַאֲפִלּוּ רֵישׁ גַּרְגִּיתָא מִן שְׁמַיָּא מָנוּ לֵיהּ, הַיְנוּ מִי שֶׁמְּמֻנֶּה עַל הַבִּיּוּבִים, עַל הַבּוֹרוֹת וְעַל הַזְּבָלִים, גַּם זֶה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ (בְּרָכוֹת נח.), וְאֵין שׁוּם דָּבָר נַעֲשֶׂה בְּזֶה הָעוֹלָם מֵעַצְמוֹ, בְּכָל דָּבָר יֵשׁ חֶשְׁבּוֹן נוֹרָא מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ; וְעַל-כֵּן כְּשֶׁתַּכְנִיס בְּעַצְמְךָ יְדִיעוֹת אֵלּוּ, אַף פַּעַם לֹא תִּשָּׁבֵר מִכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת – מִמְּךָ בְּעַצְמְךָ, מִבֵּיתְךָ וּמִילָדֶיךָ, מִשְּׁכֵנֶיךָ וּמֵהָאֲנָשִׁים הַקְּרוֹבִים אֵלֶיךָ וְהָרְחוֹקִים מִמְּךָ וְכוּ', מִכֻּלָּם תִּבְרַח רַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְתַמְשִׁיךְ עַל עַצְמְךָ הַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטֵי פְּרָטִית, וְזֶה נִקְרָא "בִּרְכַּת הַחַיִּים", וְעַל-יְדֵי-זֶה תִּהְיֶה מְבֹרָךְ כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וְתַעֲבֹר אֶת זֶה הָעוֹלָם בְּשָׁלוֹם; מַה שֶּׁאֵין כֵּן, אֲהוּבִי בְּנִי הַיָּקָר! אִם לֹא תְּקַבֵּל יְדִיעוֹת אֵלּוּ, אָז יִהְיוּ לְךָ הַחַיִּים מְרוּרִים כְּלַעֲנָה, וְתַרְגִּישׁ כָּל מִינֵי מְרִירוּת בְּחַיֶּיךָ, כִּי רַק הוּא יִתְבָּרַךְ נִקְרָא חַי הַחַיִּים, וְרַק אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ יֵשׁ חַיִּים, וְעַל-כֵּן מִי שֶׁבּוֹרֵחַ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, הוּא מַרְגִּישׁ אֶת "בִּרְכַּת הַחַיִּים", וּמִי שֶׁעוֹקֵר אֶת עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, הוּא מְקֻלָּל, רַחֲמָנָא לִצְּלָן; וְעַל-כֵּן רְאֵה לְצַיֵּת לִי, אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, וְתִהְיֶה רָגִיל לִבְרֹחַ רַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְאָז תַּמְשִׁיךְ עַל עַצְמְךָ "בִּרְכַּת הַחַיִּים", תִּכָּלֵל בְּחַי הַחַיִּים, וְתִחְיֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֻגְמַת הָעוֹלָם הַבָּא מַמָּשׁ, וְאִם תְּצַיֵּת לִי בָּזֶה, לֹא תִּתְחָרֵט – לֹא בָּזֶה וְלֹא בַּבָּא.

ח. מדת הסבלנות

רְאֵה, אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמְךָ בְּמִדַּת הַסַּבְלָנוּת, וְתִבְרַח מִכָּל מִינֵי כַּעַס וּקְפִידוֹת, אֲשֶׁר מִי שֶׁהוּא כַּעֲסָן, וְתָמִיד מַקְפִּיד עַל כָּל דָּבָר, חַיָּיו אֵינָם חַיִּים כְּלָל, וְהוּא תָּמִיד רַתְחָן וְעַצְבָּנִי, וְאַף שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ, שֶׁיֵּשׁ לְךָ סִבּוֹת לִהְיוֹת בְּכַעַס, בִּרְצִיחָה וּבִרְתִיחַת הַדָּמִים עַל זוּלָתְךָ, שֶׁמְּצַעֵר אוֹתְךָ כָּל-כָּךְ, וּמְבַטֵּל אוֹתְךָ מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, עִם כָּל זֹאת עָלֶיךָ לָדַעַת, כִּי זֶה עִקַּר רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהָאָדָם יַהֲפֹךְ פָּנָיו מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, רַק יִבְרַח אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְאָז דַּיְקָא יַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ חַיִּים מֵחַי הַחַיִּים, וְזֶה עִקַּר "בִּרְכַּת הַחַיִּים" – שֶׁהָאָדָם נִכְלָל בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְנַעֲשֶׂה מְבֹרָךְ; עַל-כֵּן רְאֵה, אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, לִהְיוֹת סַבְלָן, וְתִהְיֶה שַׁיִף עַיִל שַׁיִף נָפִיק וְגָרִיס בְּאוֹרַיְתָא תְּדִירָא, (כָּפוּף נִכְנָס, כָּפוּף יוֹצֵא, וְגוֹרֵס בַּתּוֹרָה בִּתְדִירוּת), וְתָמִיד תִּבְרַח אֶל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר הִיא חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, וּכְכָל שֶׁתִּלְמַד יוֹתֵר אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, תַּמְשִׁיךְ עַל עַצְמְךָ יוֹתֵר חַיִּים, וְכֵן רְאֵה לִבְרֹחַ רַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְתִהְיֶה רָגִיל לְסַפֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל לִבְּךָ וְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת גְּמוּרָה, וְאָז תַּרְגִּישׁ טַעַם אַחֵר בְּחַיֶּיךָ, כִּי בְּלֹא זֶה הַחַיִּים אֵינָם שָׁוִים כְּלָל, מֵרֹב מְרִירוּת וְהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁעוֹבְרִים עַל כָּל בְּרִיָּה בְּזֶה הָעוֹלָם; וְכֵן רְאֵה, אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, לֹא לְהִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, אֲשֶׁר זֶה רַק עוֹקֵר אֶת הָאָדָם מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אַתָּה רְאֵה לִפְנוֹת רַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְתַכְנִיס עֵין עִיּוּנְךָ רַק בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאָז תַּרְגִּישׁ אֶת "בִּרְכַּת הַחַיִּים".

ט. שתיקה היא ההצלחה

אֲהוּבִי, בְּנִי הַיָּקָר, אַף שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה עַכְשָׁו מְאֹד עַצְבָּנִי וּמְדֻכָּא בְּיִסּוּרִים, וּמָלֵא רְצִיחָה וְכַעַס מִכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, וּמְצַעֲרִים אוֹתְךָ וּמְעִיקִים לְךָ בְּכָל מִינֵי אֳפָנִים שֶׁבָּעוֹלָם, עִם כָּל זֹאת רְאֵה לְצַיֵּת לִי, וְתִהְיֶה מַאֲרִיךְ אַף עַל כָּל דָּבָר, וּשְׁתֹק, שְׁתֹק! אֲהוּבִי, בְּנִי, עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ, וְתַמְשִׁיךְ בְּעַצְמְךָ אֶת אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְתֵדַע שֶׁבְּכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שָׁם אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאֵין שׁוּם מְצִיאוּת בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהַכֹּל מֻשְׁגָּח בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְאֵין לְמִי לִפְנוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם, רַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, בִּידִיעוֹת אֵלּוּ – אִם תַּכְנִיסֵם בְּעַצְמְךָ, אָז דַּיְקָא תַּרְגִּישׁ אֶת "בִּרְכַּת הַחַיִּים", כִּי אַחֶרֶת הַחַיִּים מְמֻרְמָרִים עַד מְאֹד, וְהָאָדָם נִכְנָס לְדִכָּאוֹן וּלְעִצָּבוֹן פְּנִימִי; אִם תְּצַיֵּת לִי, אֲהוּבִי, בְּנִי, בְּכָל זֶה, אָז תַּהֲפֹךְ אֶת כָּל מֹחַ מַחֲשַׁבְתְּךָ וְהִסְתַּכְּלוּתְךָ מֵהָעוֹלָם הַזֶּה אֶל הָעוֹלָם הַבָּא, וְתַרְגִּישׁ חַיִּים נְעִימִים בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח.

תַּם וְנִשְׁלַם שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!

וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר בְּזֶה הָעוֹלָם עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר – שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד כְּלָל.

(לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן מח)