אנ"ש חסידי ברסלב תלמידי "היכל הקודש" בכל אתר ואתר התבשרו בבשורה המשמחת כי נשלמה הדפסת כל חלקי "אשר בנחל" ובו ער"ב (272) חלקים! הבשורה התקבלה בשמחה רבה על ידי אנ"ש השואבים את כל חיותם והתחדשותם בעבודת השם יתברך על פי דרכו של רבנו ז"ל מספרי "אשר בנחל".
את כתיבת המכתבים המודפסים ב"אשר בנחל" החל כ"ק מוהרא"ש זי"ע לפני 57 שנים בערב חנוכה תשכ"ד כאשר היה בן 24 שנים בלבד! וכך כתב על זה בספר רגעי מוהרא״ש:
״פתאום התחילו לבוא אלי בחורים ואברכים, שאדבר עמהם בעבודת השם יתברך, והיה פלא בעיני: מי שלחם אלי? ומהיכן ידעו לבא אלי?! והבחורים והאברכים התחילו להתכתב עמי במכתבים, ואז בערב חנוכה תשכ״ד התחלתי לכתב מכתבי התחזקות לבחורים ולאברכים, ומזה התחילה להיבנות סדרת שו״ת "אשר בנחל", ואף שהיה קשה לי מאד עניין זה, כי אהבתי יותר את הבדידות, ולא שיבואו אלי בחורים ואברכים, ומכל שכן לא להתכתב עם הזולת, אבל ראיתי שמן השמיים דחקו עלי, כי בכל פעם באו בחורים ואברכים אחרים.״ (רגעי מוהרא"ש ל״ח)
ועל כך סיפר פעם כ"ק מוהרא"ש שליט"א, שבתחילה באמת חשש לכתוב את המכתבים ולתת עצות, כי הרי מדובר באחריות גדולה מאוד, אז התבודד לה' יתברך שיתן לו עצה ויגלה לו מה עליו לעשות ובכה על זה רבות עד שנרדם. כאשר נרדם ראה בחלומו את הנחל נובע מקור חכמה רבינו רבי נחמן מברסלב זי"ע, עת שהוא מטייל עם תלמידו רבי נתן זי"ע ומדבר עימו על איזה עניין עמוק, והלכו והתקרבו אל המקום בו עמד מוהרא"ש, וכאשר הגיעו למקום זה עצר רבינו ז"ל וחייך אל מוהרא"ש. אז ניגש מוהרא"ש אל רבינו ולחש באוזנו מה שלחש וגם שאל אותו לגבי עניין הבחורים שבאים לבקש את עצותיו: "רבי מה אעשה? ומה אשיב להם?". השיב לו רבינו הקדוש: "שרייב מיין קינד שרייב, איך וועל דיר מגלה זיין שיינס אין מיין תורה, איך וועל זיין מיט דיר" (כתוב בני, כתוב, אני אגלה לך דברים יפים בתורתי, אני אהיה עמך). בהמשך החלום אמר גם רבי נתן למוהרא"ש: "אל תפחד, אני אהיה עמך תמיד, ובכל חידושיך אהיה עמך תמיד".
מאז אותו החלום החל לכתוב כ״ק מוהרא״ש זי״ע את המכתבים הקדושים ובהם תשובות לכל דבר ועניין בעבודת השם יתברך, וכיצד יש להתנהל מול כל משבר ומעבר בחיי האדם והכל בשפה ברורה ונעימה, ברבות השנים לקח המפיץ הגדול ר' שמואל דוד יונגרייז זצ"ל קובץ מכתבים מהצדיק וללא ידיעתו הדפיס זאת תחת השם "נועם אשר בנחל", כיוון שראה הצדיק שרצון הקב"ה שיתפרסמו המכתבים החל בהדפסם במלא המרץ בשנת תשל״ג (1972).
ברבות השנים, בספריו ודרשותיו חזר והדגיש כ״ק מוהרא״ש את המעלות הרבות בקריאה ובהדפסת אשר בנחל, אך קצרה היריעה מלהכיל את כל הדיברות הללו אשר אתם יכולים לקרוא על חלקם כאן: המעלות ב״אשר בנחל״
אילו כל הימים דיו וכו׳ לא נוכל לתאר את גודל המעלה והקדושה העצומה והתחזקות וההתעוררות העצומה הטמונה בספרים הקדושים "אשר בנחל", שעליהם אמר הצדיק שעוד יגיע יום וכל יהודי ישאב את את החיזוק שלו מהספרים הקדושים האלו.
ספרים קדושים רבים חיבר כ"ק מוהרא"ש זי"ע מהגדה של פסח עם פרוש "אור זרוע" עד לפירוש על הזוהר ושיר השירים ותהילים וכו', אבל זכות קדימה נתן הצדיק תמיד להדפסת "אשר בנחל", הצדיק החשיב את סדרת הספרים הנ״ל כגולת הכותרת של ספריו והסביר זאת כי בספרים אפשר לערוך את הדברים ולסדר וכו', אבל במכתבים זה נכתב מעמקי הלב, לכן היה הצדיק מבקש מהכותבים שידקדקו בכתיבה כי הוא לא יכול לחזור על אותו מכתב פעמיים.
הצדיק אף הזכיר את שו"ת אשר בנחל ואת מעלת ההדפסה שלה בצוואתו בה ביקש הצדיק מכל תלמידי "היכל הקודש" שייקחו על עצמם להדפיס עד שיזכו לסיים את כל הדפסת כרכי "אשר בנחל" והזהיר את הסרים למשמעתו לבל יעכבו את ההדפסה:
״וְהִנֵּה אֲנִי מֻכְרָח לְגַלּוֹת אֶת דַּעְתִּי בָּרַבִּים מִיּוֹם שֶׁיֵּשׁ לִי עֵסֶק עִם רַבִּים מֵהַתְחָלַת שְׁנַת ה'תשכ"ד וּבִפְרָט מֵעֶרֶב חֲנֻכָּה ה'תשכ"ד הִתְחַלְתִּי לִכְתֹּב מִכְתָּבִים לְבָחוּרִים וְאַבְרֵכִים, אֲשֶׁר מִזֶּה יָצָא כְּבָר עַד עַכְשָׁו פ"ט חֲלָקִים שׁוּ"ת "אֲשֶׁר בַּנַּחַל" שֶׁזֶּה מִסְתַּכֵּם לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אֶלֶף מִכְתָּבִים, וְיֵשׁ עוֹד מוּכָנִים לִדְפוּס לְמַעְלָה מֵחֲמִשִּׁים אֶלֶף מִכְתָּבִים, וְלָכֵן בַּקָּשָׁתִי מִבָּנַי וּמִבְּנוֹתַי וַחֲתָנַי וְתַלְמִידַי הַיְקָרִים רְאוּ לְהַדְפִּיס לִי אֶת כָּל הַמִּכְתָּבִים וְיֻדְפַּס וְיַחֲזֹר וְיֻדְפַּס, וְאֵין עַל זֶה שׁוּם "כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת" אֶלָּא כָּל מִי שֶׁיַּדְפִּיס כֶּרֶךְ אֶחָד יִוָּשַׁע מִן הַשָּׁמַיִם, וַאֲנִי עָרֵב עַל כָּךְ, כִּי הַמִּכְתָּבִים כְּבָר הִצִּילוּ רִבְבוֹת בְּנֵי הַנְּעוּרִים וְלָכֵן אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵלֶק בְּהַדְפָּסָתָם.״ (צוואת מוהרא״ש י״ז).
״בָּנַי וּבְנוֹתַי חֲתָנַי וְתַלְמִידַי הַיְּקָרִים! אֲבַקֵּשׁ מִכֶּם מְאֹד מְאֹד, שֶׁחַס וְשָׁלוֹם, לֹא תְעַכְּבוּ אֶת הַדְפָּסַת סְפָרַי הָרַבִּים שֶׁזָּכִיתִי לְחַבֵּר, וְתֵדְעוּ, שֶׁזְּכוּת לְכָל בַּר יִשְׁרָאֵל לְהַדְפִּיסָם…״ (צוואת מוהרא״ש ו׳)
משמיים הגיעה העת והאברך היקר ר' מאור בניזרי נ"י בעל דפוס "ניצני הקודש" שהינו בית הדפוס הראשון שהוקם ביבנאל יחד עם המפיץ הרב בנימין אליהו מזרחי נ"י לקחו על עצמם את המלאכה להכין לדפוס את כל כרכי "אשר בנחל" שעדיין לא נדפסו, על מנת לקיים את רצון כ״ק מוהרא״ש זי״ע שכל מכתביו יראו אור, אותה מלאכה אשר ציפה הצדיק לראות כל ימי חייו – כל כרכי "אשר בנחל" מודפסים, כך בחודש האחרון התבשרו אנ"ש כי תמה מלאכת הקודש ולמכבש הדפוס נכנס הכרך האחרון של שו"ת "אשר בנחל" – כרך ער"ב ובכך יצאו לאור כל כרכי ה"אשר בנחל" לאור עולם! אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו!
אין אנו אפילו יכולים לתאר ולשאר כיצד מוהרא״ש זי״ע שמח בדבר זה, במכתב לאנ״ש משנת תשע״ד אפשר לחוש:
״היום זה אצלי שמחה מאד מאד גדולה, כי זה לי בדיוק חמישים שנה מאז שהתחלתי לכתוב את שו"ת "אשר בנחל" ערב חנוכה תשכ"ד עד עכשיו חנוכה תשע"ד, יש כבר למעלה משבעים אלף מכתבים, ועד עכשיו נדפס מאה ועשרים כרכים מכתבים עד שנת תש"ס שמסתכם כשלושים אלף מכתבים, יעזור הקדוש ברוך הוא שנזכה להדפיס את שאר הכרכים, ושם תראו מה שעבר עלי במשך החמישים שנה וכו', ובפרט מה שעברתי ועובר ביבנאל וכו', ואיך שהקדוש ברוך הוא שמר עלי והציל אותי, וכן ישמור ויציל גם עכשיו, אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו ומה יפה ירושתינו.״ (מכתב לאנ"ש, כ"ד כסלו ה'תשע"ד)
דברים שאולי לא ידעת על ה"אשר בנחל"!
שו"ת "אשר בנחל" מתפרס על – 272 (ער"ב) כרכים ובהם עשרות אלפי מכתבים שנכתבו על ידי כ"ק מוהרא"ש זי"ע, דבר שאין לו אח ורע בתולדות הספרות היהודית שאדם אחד יכתוב כל כך הרבה!
המכתב הראשון נכתב לבחור בערב חנוכה תשכ"ד.
כתיבת ה"אשר בנחל" ארכה כ-51 שנים של כתיבה שהחלה ממוצאי שבת קודש עד לכניסת השבת הבאה, הצדיק התבטא פעם כי כמעט לא היה לו יום שלא כתב בו מכתב, הכתיבה לעיתים נמשכה לתוך שעות הלילה הקטנות, והתחדשה עם אור הבוקר. (בחורי מתיבתא "היכל הקודש" שחדר השינה שלהם היה צמוד לחדר הכתיבה של הצדיק, מספרים כי היו נרדמים מידי לילה כשהם שומעים את קולו של הצדיק בהקראת המכתבים).
בשנים הראשונות הדרך הייתה שכ"ק מוהרא"ש זי"ע היה כותב על דפי קופי שאת המקור היה שולח הצדיק לנמען והעותק היה נשאר אצלו, הרה"ג ר' משה יעקב קורץ שליט"א מספר כי בתור בחור הוא זוכר שעל ידיו של הצדיק היו תמיד סימני צבע כחול של דפי הקופי עדות לכתיבה הממושכת של המכתבים הקדושים.
בשנים מאוחרות יותר היה תלמיד שידע לתקתק בזריזות יושב בעמדת מחשב מול הצדיק שהיה מקריא לו מה לכתוב והצדיק היה עוקב אחר הכתיבה במסך שעמד מולו.
תלמידים שונים זכו לשמש את הצדיק במהלך השנים בכתיבת המכתבים, שנים רבות היה זה חתנו של הצדיק הרה"ג ר' משה אסטרייכער שליט"א, גם תלמידים במתיבתא "היכל הקודש" שלמדו את המלאכה היו עוסקים בכך, בשנים האחרונות היה ר' נחמן מאיר סלמנוביץ נ"י משמש בתפקיד זה, ואת המכתבים בשפת האידיש אותם החל הצדיק לכתוב לקהילה שהתגבשה בארה"ב היה כותב ר' נחמן ניישטין הי"ו חתן המפיץ הרה"ח ר' נתן יאקאבוויטש שליט"א.
שני מכשירי פקס היו במתיבתא "היכל הקודש" אליהם היו מגיעים במשך כל שעות היום מכתבים מכל חלקי העולם, אחת לכמה שעות היה מקבל הצדיק את ערמת המכתבים שהתקבלו עליהם היה עובר, ומה שמצא לנכון להשיב היה כותב מכתב אותו היה שולח בדואר או לאחד מאנ"ש שהיה ממונה על חלוקת המכתבים.
לא אחת התנצל הצדיק כי הוא מספיק לענות רק על אחוז מהמכתבים שמגיעים אליו, כי "מה שהרצון חפץ הזמן עושק".
הצדיק היה מזהיר את הכותבים שלא יהינו לספר ממכתבים שהם כותבים, ובכלל ממה שהם שומעים בחדר כפי שהעיד ר' נחמן סלמנוביץ הי"ו: מוהרא"ש היה מזהיר אותי לא להוציא מידע מחוץ לכותלי חדר הכתיבה ולא לספר לאיש על פרטיהם האישיים של האנשים שפנו אליו. פעם כשערך "טיש" חזר שוב הצדיק על אזהרתו ואמר לי: "מה שנכנס לך מפה" – הצביע על עיניו, "ומה שנכנס לך מפה"- הצביע על אוזניו. "שלא ייצא לך מפה"- הצביע על פה קודשו.
בשנת תשמ"ה בעקבות טעות מקלדת נמחקו אלפי מכתבים, הצדיק ניסה בדרכים רבות לשחזר אותם והשקיע על כך הון רב ומאמצים כבירים, בהכירו במעלת וקדושת המכתבים, אך הדבר לא צלח וצער גדול הצטער על כך. חבל על דאבדין!
בכרכים הראשונים ניתן למצוא מכתבים שמתפרסים על גבי דפים רבים, לעיתים עשרות דפים, רבים ממכתבים אלו כתב הצדיק בנסיעות, או בתקופת היותו מלמד בת"ת 'בני ציון באבוב', שלרוב היה ללא ספרים אתו וכתב הכול מהזיכרון, בשנים האחרונות בעקבות טרדות הציבור שהיו על כתפיו של הצדיק נעשו המכתבים לקצרים יותר, והצדיק החל בכתיבת המכתבים הכלליים שחולקו מידי יום לכלל אנ"ש (מכתב לגברים ומכתב לנשים עם שמותם), הצדיק היה מדגיש שהם נכתבו עבור כל אחד ואחד בפרטיות, וביקש לשמור עליהם בקלסר מיוחד כי "עוד יגיע יום ותצטרכו לזה" לשון הצדיק.
בעשרות הכרכים הראשונים ניתן למצוא בתחילת המכתב תארים מפליגים שכתב הצדיק לנמען, הדבר השתנה לאחר הפרשה הידועה בו הכניסו לכלא יהודי שמסר את נפשו להקים עולה של יהדות ספרד, וכ"ק מוהרא"ש זי"ע שלחם להוציאו מאפילה לאורה, נוכח לראות כמה מניעות נעשו על הדבר מאנשים שונים וכו', והתבטא שמהיום אין הוא סומך על שום בריה שבעולם וכי הוא נוכח לדעת עד כמה אנשים יכולים להיות כפויי טובה, ולכן החל לכתוב בתחילת המכתבים את הנוסח הקצר והקבוע: "שלום וברכה וכל טוב סלע יגיעו וירדפו אל…" ובדרך כלל ללא תארים נוספים כפי שהיה כותב בשנים הקודמות.
הצדיק התבטא לא אחת כי זמן האיכות הטוב ביותר שיש לו הוא בזמן הטיסות שהוא נמצא בין שמים לארץ, אז איש לא מפריע לו ובזמנים אלו בדרך כלל היה כותב הצדיק עשרות מכתבים אותם היה מביא להדפסה כשהיה מגיע למשרדו.
בשנת תשע"ב החל כ"ק מוהרא"ש זי"ע את 'פרוייקט שו"ת ברסלב", בו ניתנה במה באמצעות אתר ברסלב סיטי לאנשים מכל העולם לשאול את השאלה שמעניינת אותם לפני כ"ק מוהרא"ש זי"ע שהשיב להם באמצעות האתר.
כתיבת השו""ת התחילה בשנת תשע"ב והמשיכה עד סמוך לפטירתו של הצדיק, על פי רצונו של כ"ק מוהרא"ש זי"ע התשובות שניתנו בשו"ת ברסלב שולבו בתוך ה"אשר בנחל" ללא השאלות.
ספרים שיצאו מה"אשר בנחל"
משו"ת אשר בנחל קובצו מספר ספרים בהם לקטו עניינים שונים:
ספר "גחלי אש" מכתבים שנכתבו לתלמידי מתיבתא "היכל הקודש".
ספר "תפילות מוהרא"ש" בו חלק הארי הוא תפילות אישיות שכתב הצדיק לאנשים שביקשו עצה.
"סיפורי אשר בנחל", סיפורים נפלאים שחלקם נדירים מאוד, שכתב הצדיק על צדיקי הדורות, ועל תלמידי רבנו ז"ל מכל הדורות.
"צַדִּיק מָה פָּעַל", חלק א' – עֻבְדּוֹת וּמַעֲשִׂים עַל חַיָּיו שֶׁל הַצַּדִּיק. כְּפִי שֶׁכָּתַב עַל עַצְמוֹ בְּמִכְתְּבֵי "אֲשֶׁר בַּנַּחַל".
"כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּיו" – אודות חַיָּיו וּפָעֳלוֹ שֶׁל הרה"ח רַבִּי לֵוִי יִצְחָק בֶּנְדֵר זצוק"ל וְהַקֶּשֶׁר שֶׁלּוֹ לְמוֹהֲרֹא"שׁ זי"ע.
רצונו של הצדיק היה שה"אשר בנחל" יגיע כמה שיותר לכל שכבות הציבור ומצא רמז על כך בפסוק: (דברים ב, לו): "והעיר אשר בנחל" שסדרת "אשר בנחל" היא עיר גדולה ועצומה ואשרי מי שיעשה שם רחובות ודרכים, כוונתו של הצדיק הייתה שיש לערוך ליקוטים מעניינים שונים על מנת שמי שמבקש לדעת מה הייתה דעתו הקדושה בדבר מסוים ימצא זאת בקלות, וכמובן שלא ישנה כהוא זה מלשון הצדיק, שנכתבה ברוח הקודש גבוהה ונשגבה.
אם עדיין לא זכית לקחת חלק בזכות העצומה להדפיס "אשר בנחל", או שהינך מעוניין להשיג את ספרי רבנו ז"ל, מוהרנ"ת ז"ל וכ"ק מוהרא״ש זי"ע, ניתן להתקשר לקרן הדפסה והפצה "היכל הקודש" ולהשיג את כרכי "אשר בנחל" וכל ספרי ברסלב במחירי הקרן:
04-6721-909 או 0775336432
