בתוך הצרה הקשה הקדוש ברוך הוא נמצא:
כתוב בפרשה: (ה) וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את בריתי (ו) לכן אמר לבני ישראל אני הוי"ה והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים וגו' (שמות ו ה-ו)
ויש לומר על פי מה שכתב מוהרא"ש הקדוש (קונטרס הכל משמים) בני היקר! ראה לחזק את עצמך בכל מיני אופנים שבעולם בכל מה שעובר עליך, ותדע שהכל מדין שמים, דבר גדול ודבר קטן אינו נעשה מעצמו, אלא הוא יתברך נמצא ואין בלעדיו נמצא, ובוודאי בתוך צרתך הקשה והמרה שאתה נמצא בה, גם הקדוש ברוך הוא נמצא שם, ולכן ראה לחזק את עצמך בכל מיני אופנים שבעולם, ותמשיך את עצמך רק אליו יתברך, ואל ידי זה סוף כל סוף יתהפך לך הצרה לצֹהר (עכ"ל מוהראש ז"ל)
צרה אותיות צֹהר:
דהיינו שבתוך הצרה שהם אותיות צֹהר שצֹהר זה אור כמו שכתוב בתורה (נח ו' טז') צֹהר תעשה לתיבה: (רש"י אומר) צֹהר: יש אומרים חלון, ויש אומרים אבן טובה המאירה להם, (בראשית רבה) ואומר העיקר שפתי חכמים: '"וצֹהר" הוא מלשון צהרים' (עכ"ל)
הרי לנו שצֹהר הוא מלשון אור ואור הוא ה' יתברך בעצמו שהוא אור אין סוף כמו שאומרים בתפילה ותתפלל חנה גם כי אשב בחושך ה' אור לי: הרי לנו שהצרה עצמה היא הקדוש ברוך הוא.
וכן מסביר הרבי מצאנז קלויזנבורג: "הוא אמר ויהי הוא צווה ויעמוד: הקדוש ברוך הוא אמר ויהי, מה זה ויהי, אומרים חז"ל (מסכת מגילה י:) 'אין ויהי אלא לשון צער'".
אדם צריך לדעת שכל הצער שיש לו זה לא מאשתו ולא מהילדים ולא מהחבר ולא מהשכן, אלא מה' יתברך, כמו שכותב מוהרא"ש (שם) צריך לדעת שדיקא בתוך הצרה, שם גנוז אלופו של עולם, והכל מדין שמים.
וזה פירוש הרבי מקלויזנבורג הוא אמר ויהי שה' יתברך אמר ויהי לשון צער שצערך זה מה' יתברך, אך גם הוא צווה ויעמוד: אותו הקדוש ברוך הוא גם צווה שתעמוד תתחזק ולא תשבר, אלא תמשיך אלה:
כל משבריך וגליך עלי עברו:
היינו אם אדם יודע שכל צרותיו ובעיותיו זה מה' יתברך, רק על ידי זה הוא יכול לעמוד ולהמשיך אלה ועל זה הדרך אומר דוד המלך עליו השלום: כל משבריך וגליך עלי עברו (תהילים מב, ח) בפסוק זה אנו רואים את שבח דוד המלך עליו השלום שאומר עליו עברו, דהיינו שכל הצרות והבעיות עברו וחלפו, וזה בזכות שידעתי שכל מה שעובר עלי, זה משבריך וגליך: 'דוד המלך לא אומר כל המשברים וגלים עלי עברו, אלא כל משבריך וגליך, דהיינו שידע שכל המשברים והגלים, זה מה' יתברך ולא משום אדם אחר, שזה כל משבריך וגליך דייקא שאדם יודע ידיעות אלו, אז הכל עובר, אבל אם הוא חושב שזה משברים וגלים, דהיינו זה אתה עשית לי וזה את עשית לי, אז זה לא עובר, אלא עומד עלי, אם אתה עשית לי אז אני כועס ואני עצוב ואני שבור ואני גם יעשה לך.
וכך כל בעיה עומדת עליו כל ימי חייו ולא עוברת אך כשאדם יודע שהכל זה משבריך וגליך ממך ה' אז הכל עובר:
כשאדם יודע שהכל מה' יתברך בזה הוא יוצא מצורתיו:
ויש לקשר את כל הנ"ל לפרשה לפי מה שהרבי מקאלוב ארה"ב אומר: "וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם וגו'" (שמות ו ה') דהיינו ה' יתברך אומר למשה רבנו עליו השלום, בני ישראל חושבים, שמצרים מעבידים אותם באופן כזה הם לא יכולים להיגאל, לכן ה' יתברך אמר למשה (פסוק ו) "אמור לבני ישראל אני הוי"ה": דהיינו אומר להם שלא מצרים מעבידים אותם, אלא זה אני, ובידיעה זאת מיד אני יוציא אותם, מהגלות והשעבוד, כמו שכתוב בהמשך הפסוק לכן אמור לבני ישראל אני הוי"ה, והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים וגו' כי ברגע שבני ישראל יבינו שהשעבוד זה לא מצרים אלא ה' יתברך מיד נגאלים.
איך לזכות לגאולה הפרטית:
וכן הוא בגאולה הפרטית של כל אחד ואחד, כמו שאומר מוהרא"ש (קונטרס הכל משמים) ומכל שכן שכבר באה עליו צרה (על האדם) הוא צריך לדעת שדיקא בתוך הצרה שם גנוז אלופו של עולם, והכל מדין שמים ועליו להתחזק ולהתאמץ ולבקש ממנו יתברך, שיחוס וירחם עליו, ועל ידי זה דיקא יזכה לצאת מהפח יקוש שנפל אליו ועוד אומר (שם) ולכן ראה אהובי בני, מה לפניך, ולא תשבר משום דבר שבעולם, יהיה איך שיהיה ויהיה מה שיהיה, אתה תמשיך את עצמך רק אליו יתברך, ואז תגאל מצרותיך המסבבות אותך, אמן כן יהי רצון.