אל תיכנס בוויכוחים עם שום בריה שבעולם, ואז תצליח את דרכך.
(אשר בנחל, כרך כ', מכתב ב' תתצב, תשלט)
אני יודע שאתה צודק, עם כל זאת, ראה להיות חכם ולא צודק.
(אשר בנחל, כרך קנח, מכתב ג תקכד, כסלו תשס"ז)
ראוי לו לאדם שיחמול על דיבורו יותר מחמלתו על ממונו.
(אשר בנחל, כרך קסב, מכתב ד תקצז , אייר תשסז)
בזה העולם עיקר התכלית לברוח אליו יתברך. ולהיות רגיל לדבר עמו יתברך בתמימות ובפשיטות גמורה. להתמיד ביותר בכל חלקי התורה הקדושה, ולברוח מכל מיני אספות של בני אדם. חס ושלום, חס ושלום, אל תיכנס בוויכוחים, אפילו בקדושה.
כלל זה תנקוט בנפשך, אם אחד בא להתווכח עמך, לא תצא לך מזה שום טובה – לא ברוחני ולא בגשמי.
(אשר בנחל, כרך כ', מכתב ג' יח, תשלט)
אסור להיכנס בוויכוחים עם שום בריה בעולם, כי כל אחד לטובת עצמו הוא מתכוון. כלל זה תנקוט בידך: "מי שמביא לשון הרע אליך, הוא גם מוליך לשון הרע ממך". על כן, כשתראה שאחד מתחיל לספר לך מאחרים איזה לשון הרע, תיכף ומיד תכניס את הדיבור לדיבור ושיחה של יראת שמים.
(אשר בנחל, כרך כ', מכתב ג' סו, תשלט)
זכור כלל זה, כי תצטרך לזה תמיד. עם בני אדם צריכים לדבר רק דיבורי אמונה והתחזקות ומרבנו. וזוהי מצוות צדקה ברוחניות, בסוד (תהילים, מא, א) "אשרי משכיל אל דל".
(אשר בנחל, כרך כ', מכתב ב' תתקלג, תשלט)
אם הדיבור כסף, דע לך אשר השתיקה היא זהב.
(אשר בנחל, כרך קסב, מכתב ד תקצז , אייר תשסז)
עליך לזכור, אשר תמיד מה שתאמר ומה שתעשה – הזולת יאמר לך הפוך, כפתגם העולם: 'יהודי צריך לומר הפוך מיהודי שני, הוא אומר "שלום עליכם", וההוא עונה לו: "עליכם השלום", ההיפך ממה שאתה אמרת'.
לכן מה לך לעשות חשבון לאחר?! אף שזו רק מליצה. אבל בכל מליצה יש מעט אמת, מה שלא תאמר לזולת, הוא יאמר ההיפך. לכן למה לך להיכנס בוויכוחים?!
הנה אספר לך, אשר אתמול היו לי המון ביזיונות, שפיכות דמים כזו, עלבונות וכו', שביזו אותי. בעבור זה יכולתי לכתוב עד חמש וחצי לפנות בוקר.
וכן גם עתה אני יכול לדבר עוד עשרים שעות, אם היה לי מי שהיה כותב, כי כפי הביזיונות שקיבלתי אתמול ברבים, הרי זו כפרת עוונות אמיתית. חרופים וגידופים כאלו, שלא תיארתי ושיערתי כלל, שיכולים להיות חרופים ושפיכות דמים כזו.
הגדלות הגדולה ביותר – שהחזקתי מעמד ולא נשברתי וכו' אזי כתבתי מזמן שחזרתי – בשעה שלוש אחר הצהריים, עד חמש וחצי לפנות בוקר, ללא הפסקה, ברצף אחד, וראיתי שאין עולם כלל וכלל.
(אשר בנחל, כרך לד, מכתב ה' תרנ, שנת תדש"ם)
מה אומר לך, ידידי היקר! עלי עבר כבר מה שעבר, ואני יכול לומר "כל משבריך וגליך עלי עברו" (תהילים מב, ח) ובאתי לידי החלטה, אשר לא כדאי להיכנס בויכוחים עם שום בריה שבעולם, כי זה לא יעזור כלל.
כמו שאמר רבנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן קכב) "שמידת הניצחון אינה סובלת האמת, כי אף אם יראה בעיניים דבר אמת, ידחה אותו מחמת הניצחון".
לכן מה ולמה כדאי להיכנס בטוען ונטען עם הזולת?! העיקר לעשות. זה מה שאמר החכם: "המאמרים פחות יאמנו מהפעולות". אם אתה רק מדבר, אף אחד לא יאמין לך, מה שאין כן אם אתה עושה פעולות, בזה אתה מכניע את אויבך ושונאיך, הם רואים שאתה רק מצליח, ומקיים לעובדה ולמעשה.
לכן מה לך להיכנס בדיבורים של מה בכך, שמימלא לא יעזרו לך. אנשים בדרך כלל יש בהם רשעות ואכזריות, ורוצים לראות בנפילת הזולת, לכן לא כדאי אפילו לדבר מהם. תעשה לעצמך גדר – לא לספר מהם כלום. אמר החכם: "כל המדבר בבני אדם, בני אדם ידברו בו". תעלים את עצמך לגמרי מהם, כאילו אינם קיימים, ואז תראה שתחייה חיים טובים, חיים אמתיים, חיים נצחיים, ותהיה דבוק בחי החיים בו יתברך.
(אשר בנחל, כרך לג', מכתב ה' שצה, שנת תדש"ם)
