דיני המטבח היהודי: שמירת הנפש – שום בצל וביצה

מובא בגמרא: חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו, ואחד מהם – האוכל שום קלוף, בצל קלוף וביצה קלופה שעבר עליהן הלילה • להלן הדרכה הלכתית בנושא

ט"ו בטבת תשע"ה 06/01/2014 | הרב יעקב ועקנין

בגמרא (נדה יז.) מובא: "אמר רבי שמעון בר יוחאי: חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו, ואחד מהם – האוכל שום קלוף, בצל קלוף וביצה קלופה שעבר עליהן הלילה". ובהמשך הגמרא מובא שאפילו אם השום, הבצל והביצה הקלופים מונחים במשך הלילה בתוך כלי (או במקרר) רוח רעה שורה עליהן ואכילתן מזיקה, אך אם השום הבצל והביצה נשארו עם מעט מהקליפה החיצונה או עם השורש דהיינו השיער שבראש השום והבצל – מותר לאוכלן.

הלכה למעשה:

א. גם אם השום, הבצל או הביצה מונחים במקרר, במידה והם קלופים לגמרי שורה עליהם רוח רעה.

ב. בביצה קלופה האיסור קיים אפילו אם הביצה חיה או מבושלת, ולכן מי שמכינה עוגה ונשארת לה ביצה ללא קליפה או שנשברה לה ביצה והיא הניחה אותה בכוס במקרר – יהיה אסור לאוכלה אם עבר עליה הלילה.

ג. מי שקונה סנדוויץ' עם ביצה קשה טוב לברר אם לא עבר עליהן הלילה כשהן קלופות, אלא אם כן הביצים עורבבו עם סלט או נכבשו בחומץ או במי מלח שאז יש להקל. 

ד. איסור אכילת שום בצל וביצה קלופים הוא דווקא בפני עצמם, אבל אם הם מעורבים עם מאכל אחר כגון בתוך סלט וכדומה – מותר להשאירם בלילה אף לכתחילה, ויש אומרים שגם אם נכבשו בחומץ או במי מלח, אינם מזיקים ומותרים באכילה.

ה. מותר להשתמש באבקת שום ובאבקת ביצים.

סיכום: הסומך להקל במקום הפסד – יש לו על מי לסמוך כיוון שדינים אלו לא הוזכרו בטור ובשולחן ערוך, וישנם עוד טעמים אך אין כאן המקום להאריך, ושומר פתאים ה'.

והחכם עיניו בראשו להשאיר שום, בצל או ביצה קלופים עם מעט מקליפתם החיצונה, או עם השורש, או שיערבב אותם עם שמן, חומץ או סלט וכדומה.

אכילת בצל חי: 

בשיחות הר"ן (סימן רס"ה) מובא ש"הזהיר רבינו שלא לאכול בצל חי אפילו עם שמן או שומן, וגם לא על ידי תערובות"; והטעם הוא מכיוון שהארס שבהם מזיק מאוד. ורק בצלים מבושלים מותר. וכתב מוהרא"ש שליט"א: "שמעתי מאנשי שלומינו שאם מטגנים את הבצל – מותר לאוכלו. וכן מותר לאכול בצל ירוק כיוון שאין בו ארס. לסיכום: 

אכילת בצל ירוק או בצל רגיל כשהוא מטוגן או מבושל מותר ואין שום חשש.

» בפעם הקודמת למדנו על כשרות תירס