דיני המטבח היהודי: ט"ו בשבט – איך בודקים פירות יבשים?

מנהג ישראל להסב ביום ט"ו בשבט סביב שולחן ערוך בכל טוב ולאכול פירות מכל הסוגים • להלן מידע חשוב והדרכה בנוגע לפירות הנמצאים בחשש נגיעות וצריך להיזהר בהם מאוד

מנהג ישראל להסב ביום ט"ו בשבט סביב שולחן ערוך בכל טוב ולאכול פירות מכל הסוגים. להלן מידע חשוב והדרכה בנוגע לפירות הנמצאים בחשש נגיעות וצריך להיזהר בהם מאוד.

תמר: חוצים את התמר לאורכו (רצוי בסכין) ומוציאים את הגלעין, שוטחים את הפרי ובודקים אותו משני צדדיו כנגד מקור אור, ולא רק מהצד הפנימי.

תות שדה: יש לקנות תות שדה מטיב מעולה בעל מבנה שלם יפה ומוצק, רצוי ללא חריצים וקפלים. חותכים בעזרת סכין את העלה הירוק יחד עם שכבה דקה של הפרי, ולאחר מכן חוצים את הפרי ומשרים אותו בקערה עם מי ניקוי למשך כשתי דקות ומערבבים, לאחר מכן שוטפים כל תות היטב בזרם מים חזק ומברישים במברשת רכה בעדינות וביסודיות תחת הזרם.

תות עץ: עקב נגיעותו הרבה מומלץ לא להשתמש בפירותיו.

תאנה יבשה: הנסיון מוכיח שגם לאחר התבוננות מדוקדקת קשה להבטיח בדיקה טובה ומוצלחת עקב היות התאנה מצומקת ובעלת קפלים רבים בהם יכולים להסתתר חרקים רבים. המעוניין לאכול תאנים יתייעץ עם מורי הוראה אם כדאי לאוכלן.

שזיף מיובש: שוטפים היטב את הצד החיצוני, לאחר מכן חוצים ושוטפים תוך כדי שפשוף באצבעות ובודקים משני צדדיו כנגד מקור אור.

רימון: פרי מגידולים מטופלים ומבוקרים כראוי לפעמים נגוע וראוי לבודקו בהסתכלות על תוכן הפרי שלא קיימים תולעים, אך פרי מגינות פרטיות או מחלקה שלא טופלה בריסוס נגד מזיקים לעתים קרובות נגוע וחייב בדיקה – יש להתבונן שאין נקבים בקליפה החיצונית.

צימוקים וחמוציות יבשות: מתבוננים ומוודאים שאין הצטברות של פירורים כהים בדפנות ובאריזות. משרים כ-10% במים חמים למשך עשר דקות, בוחשים בתנועות סיבוביות וממתינים עד שהמים יעמדו, שופכים את שכבת המים העליונה לצלחת לבנה ובודקים אם תולעים או חרקים צפים על המים. במידה ונמצאה נגיעות – ראוי שלא להשתמש בכל הצימוקים היות וקשה לבודקם באופן מוחלט, במידה ולא נמצאה נגיעות אפשר להשתמש גם בכל השאר בהסתכלות חיצונית בלבד.

פפאיה מיובשת ומסוכרת: יש להתבונן חיצונית ולוודא שאין שום חרק על הפרי, ויש השוטפים את הפרי.

משמש מיובש: מפרידים בין שני חצאי המשמש ומתבוננים משני צדדיו כנגד מקור אור.

לדר משמש: אם הוא משווק ארוז היטב – בדרך כלל הוא נקי ואין חיוב לבודקו, אך לדר המשווק ללא אריזה חייבים לבודקו.

חבוש: פירות החבוש נגועים לעתים קרובות וחייבים בבדיקה. שוטפים את הפרי, חוצים אותו ומתבוננים אם מצויים בו סימני כרסום בצורת מחילות או פירורים כהים בתוך הפרי, בפרט באזור הגרעינים.

דובדבן: חוצים את הדובדבן, מוציאים את הגלעין, ומוודאים שאין בתוך הפרי תולעים.

גויאבה: הגויאבה היא מהפירות הרגישים ביותר לזבוב הפירות, לכן יש להתבונן מבחוץ שלא מצויים כנימות בצבע חום-אפור. פורסים את הפרי לפרוסות רוחב דקות ומתבוננים על כל פרוסה משני צדיה אם היא חלולה. כמו-כן מתבוננים היטב בבשר הפרי שאין בו תולעים כיוון שצבען של התולעים זהה לצבע הגויאבה. יאכלו ענווים וישבעו.

 בפעם הקודמת למדנו על כרובית וברוקולי