דיני המטבח היהודי: כשרות וניקוי דגים

בכל הדורות היה הדג מפאר את שולחן השבת, שהרי 'האוכל דג ביום דג ניצול מדג', אך יש לזכור שגם הדגים צריכים דרישה וחקירה לא פחות מהזהירות באכילת בשר • איך עושים זאת? קראו והחכימו

כ"ג באייר תשע"ה, 12/05/2015 | 12:30 | הרב יעקב ועקנין

בכל הדורות היה הדג מפאר את שולחן השבת, הן בגלל שאין בו בעיות של שחיטה, צומת הגידים ולא בעיית ריאות, ובפרט שכל אחד יודע "שהאוכל דג ביום דג ניצול מדג".

אך יש לזכור שגם הדגים צריכים דרישה וחקירה לא פחות מהזהירות באכילת בשר בכשרות מהודרת, והסיבות העיקריות הם: בעיית תולעים, עירוב דגים טמאים בטהורים, השריית הדגים בחומרים בעייתיים. וכדי להינצל, חייבים לקנות דגים מכשרות מהודרת המעידה שהדגים נבדקו מטפילים ותולעים.

זאת לדעת, שדגים רבים עלולים להיות נגועים במקומות שונים בגופם: בבשרם, בין העור לבשר, על העור מבחוץ, בתוך חלל הבטן, באיברים הפנימיים ובתוך חללי הראש – בפה ובזימים, ובפרט דג הקרפיון שמוחזק בנגיעות גבוהה מדי. אמנם ישנן שיטות גידול שונות כגון דגי ים או בריכה, וישנם דרכים להדברת טפילי הדגים, אך קרפיון הכינרת אינו עומד תחת כל פיקוח, וגם אינו עובר כל טיפול מונע, כך שצריך להתייחס אליו כדג המשווק ללא פיקוח.

לכן, מי שקנה דג ללא כשרות חייב לנקותו באופנים הבאים:

ראש הדג: אין להשתמש כלל בראש הדג היות והוא נגוע מאוד.

גוף הדג: ניתן להסיר את כל העור ולהשתמש רק בבשר הדג, או להקפיא אותו למשך עשרים וארבע שעות, ולאחר מכן להסיר את הקשקשים ולמרק את העור ע"י סכין או כרית-ננס. לאחר הניקוי יש לשטוף היטב את הדג. במידה ולאחר הניקוי והשטיפה מבחינים בפצע אדום בעור הדג, יש להסיר אותו בעומק חצי סנטימטר.

קרפיון טחון: מותר לאוכלו ללא בדיקה היות ואין לתולעים דין בריה והן בטלות. אמנם הבא לטחון דגים שמצויה בהם נגיעות חייב לבודקם לפני הטחינה.

לסיכום: כל עקרת בית תקפיד לקנות דגים רק ממקומות מפוקחים עם השגחות מפורסמות כמו בדצי"ם או מהמכון של הרב שניאור זלמן רווח המעידים שהדגים נבדקו ונמצאו נקיים, ויאכלו ענוים וישבעו.

» בפעם הקודמת למדנו על 'נאפה לאחר הפסח' – חובה או רשות?