מרבית השאלות שמגיעים לבית ההוראה בענייני בשר וחלב, נובעים מתערובת של כלי בשר וחלב כגון שהכפית החלבית נכנסה לסיר בשרי או לתבשיל בשרי וכן להיפך, נזכיר כמה מהלכות אלו על מנת לזכות את הרבים כ"ב בחשוון תשע"ז, 23/11/2016 | 14:10 | הרב יעקב ועקנין |
|
ראשית נקדים שאם יש הפרדה גמורה גם בשיש שבמטבח – מקום לחלבי ומקום לבשרי, וכן יש הפרדה בין כלי הבשר וכלי החלב שמסומנים באופן בולט לכל המשפחה (כחול, אדום, או חריץ) דבר זה ימנע הרבה תקלות.
מושגים בבשר וחלב:
א. כלי בשרי בין יומו: הכוונה שבישלו בו בשר בתוך עשרים וארבע שעות.
ב. כלי חלבי בן יומו: שבישלו בו חלב רותח בתוך עשרים וארבע שעות.
ג. "נותן טעם לפגם": כלי שעברו עליו עשרים וארבע שעות מהשימוש האחרון, הטעם הבלוע בדפנות של הכלי מתקלקל וזהו שנקרא "נותן טעם לפגם" (הטעם פגום ומקולקל).
ד. ביטול בשישים: במקרה שנכנס איסור לתוך היתר, אם ההיתר הוא פי ששים מהאיסור, המאכל מותר באכילה.
הלכות:
א. אשה שטעתה ולקחה מהארון סיר בשרי ובשלה בו בטעות מאכל חלבי, הלכה לבית ההוראה והרב פסק לה שאם עברו עשרים וארבע שעות מאז שבישלה בו בשר הרי שהמאכל החלבי מותר באכילה, אך הסיר טעון הגעלה. אך אם לא עברו עשרים וארבע שעות מאז שבישלה בסיר מאכל בשרי, אם אין במאכל החלבי פי ששים נגד כל הסיר הבשרי – המאכל החלבי נאסר, והסיר טעון הגעלה.
(הערה חשובה: ששמעתי מהרב פנירי שליט"א שברוב הסירים אין שיעור במאכל שבו פי ששים מדפנות הכלי, אלא אם כן זה סירים גדולים מאוד כמו בצבא או במטבחים גדולים).
ב. אם הרב ראה שבמאכל החלבי יש פי ששים מהסיר (ברוב הסירים לא מצוי פי ששים נגד הסיר כנ"ל), המאכל החלבי יהיה מותר וגם כאן הסיר טעון הגעלה.
ג. מה שכתבנו שאם עברו עשרים וארבע שעות מזמן הבישול – שהתבשיל מותר באכילה, הוא בתנאי שהדיחו את הסיר היטיב מכל שומן או שיירי בשר.
נ"ט בר נ"ט: (נותן טעם בן נותן טעם והכל היתר)
א. למנהג הספרדים, כל מאכל שהוא פרווה כגון אורז וירקות וכדו' שנתבשל בקדרה בשרית נקייה מכל שיירי שומן ורחוצה היטיב, מותר לאכול מאכל זה עם חלב, אפילו שהכלי הוא בן יומו (שבשלו בו בשר בתוך עשרים וארבע שעות), כיוון שזה נותן טעם בר נותן טעם והכל היתר, שהרי בקדירה הבשרית אין בה ממשות של בשר אלא רק טעם, ובמקרה שלנו הבשר נתן טעם בקדירה, והקדירה נתנה טעם באורז או בירקות ועדיין הכל היתר, אך לדעת האשכנזים אין לאכול את האורז עם חלב לכתחילה.
ב. שיש נקי: שיש של מטבח שהיה מלוכלך מחלב שנשפך עליו, והניחו עליו קדירה בשרית רותחת, הקדירה נאסרת וחייבת בהגעלה והתבשיל מותר באכילה. לכן יש לייחד מקום נקי לחלבי וכן מקום נקי לבשרי על מנת למנוע תקלות אלו.
ג. סכין מיוחד: ראוי לייחד סכין מיוחדת לחיתוך הלחם, ולא להשתמש עם הסכין הבשרית או החלבית על מנת למנוע חששות של בשר וחלב.
ד. דברים חריפים: צנון, שום או בצל, לימון או דגים מלוחים וכן כל דבר חריף שחתכו אותם בסכין שהשתמשו בו לחיתוך בשר רותח בתוך עשרים וארבע שעות (בן יומו), אסור לאוכלם עם חלב עד שיוריד ממקום החיתוך עובי של 2 ס"מ.
לסיכום: ראוי לייחד סכו"ם לבשרי וחלבי וכן לפרווה, ועל ידי כך ניצול מהרבה בעיות של איסור בשר וחלב שאין כאן המקום להאריך בכל הפרטים.
» בפעם הקודמת למדנו על 'תערובת כלים בבשר וחלב' |