אור תורתו של רבי נחמן מברסלב מופץ כיום כמעט בכל פינה בעולם. תורת החסידות חושפת בפני באי עולם כי אין שום ייאוש בעולם, מלמדת היא שאפילו במקום הכי נמוך בעולם, ריבונו של עולם קיים, ותמיד אפשר לחזור אליו יתברך.
עצותיו הקדושות של רבי נחמן, נחל נובע מקור חכמה, נותנות תקווה ונחמה, מפיצות אור טוב גם על עבריינים שנתפסו ונכלאו בכלא ניצן ומעלה אותם על דרך הישר והטוב.
רבי אורי שם טוב הי"ו תלמידו חביבו של מוהרא"ש, הצדיק מיבנאל, מספר לנו לראשונה על פעילותו הקדושה בכלא ניצן:
"את פעילותי בכלא התחלתי בשנת תשס"ג. הייתי מגיע מדי יום בשעות הבוקר המוקדמות, מעורר את האסירים, מתפלל עמהם ומניח להם תפילין. בחודש אלול הייתי אומר עמהם את הסליחות. במשך הזמן ייסדנו בין כותלי הכלא שיעור בגמרא וזכינו אף לעשות סיום מסכת תענית.
כפי שקיבלתי הנחיות ממו"ר מוהרא"ש הצדיק, הייתי מעודד ומחזק אותם ומקרב אותם בעבותות של אהבה אל היהדות. שהרי אחרי הכול מדובר בנשמות יקרות ש'החליקו' מהדרך הישרה באשמתם ושלא אשמתם, הורשעו ונשפטו לתקופת מאסר. נשמות שצריך לחזקן, לעודדן ולתת להן תמיכה רגשית וכלים שיאפשרו להן לחיות כאחד האדם ולעלות על דרך המלך.
מוהרא"ש שמח מאוד בפעילות קודש זו ואף נתן לי קונטרסים בשם "אסירי ארץ" אותם כתב במיוחד ליושבים אחרי סורג ובריח, כדי לחלקם ולהפיצם בין כותלי בית הסוהר.
הייתי מדבר על ליבם של האסירים, מלמדם להתפלל, להניח תפילין, לשים ציצית קטנה על גופם, לעשות התבודדות ולדבר עם בורא עולם ואף לומר 'תיקון חצות'. הרעפתי עליהם מילות עידוד ואהבה וכן דיבורי קודש וחיזוק ששמעתי ממוהרא"ש הצדיק.
באחד הימים סיפרתי להם כי מוהרא"ש הבטיח שכל מי שיסייע בהדפסת כרך אחד של ספר "אשר בנחל" יזכה לישועה ולהצלחה גדולה. שני אסירים שנשפטו לתקופת מאסר ממושכת החליטו לתרום כל אחד מהם סך של אלף וחמש מאות שקלים וכפי הבטחתו של הצדיק, הם זכו לישועה גדולה ולאחר תקופה קצרה יצאו משערי הכלא.
הפעילות במקום נשאה פרי בסיעתא דשמיא ורבים החלו לקיים מצוות מעשיות, כגון: תפילה, הנחת תפילין, שמירת שבת ועוד. היו גם שזכו לחזור בתשובה שלמה, להשתחרר מהכלא להקים משפחה תורנית לתפארת, אחדים מהם זכיתי לראות כבעלי תשובה הפוקדים את העיר אומן בתפילות ראש השנה.
יחסם של הסוהרים כלפי היה מכבד ביותר. ביודעם שאני תלמידו של הצדיק מיבנאל, היו מקדמים אותי בבוקר בבואי לכלא ומבקשים שאברך אותם.
הכול התנהל על מי מנוחות, כולם היו מרוצים. האסירים החלו להתקרב ליהדות ולעצות רבי נחמן מברסלב דבר שהשפיע ישירות על התנהגותם לטובה. הסוהרים זכו ל'שקט תעשייתי' ואני זכיתי בזיכוי הרבים כמלוא הכף.
עד שארעה פרשת הסידורים…
באחד הימים, כחודש לפני ראש השנה, התעניינתי אצל האסירים, כיצד הם מתארגנים לקראת ראש השנה והאם יש להם מחזורי תפילה?
"אין לנו מה להתארגן במיוחד, ומחזורי תפילה גם אין לנו…" – כך הם אמרו לי.
משום כך, החלטתי לעשות מעשה ובביקורי הבא הבאתי מחזורי תפילה "עת רצון". בכל מחזור הייתה תפילה לראש השנה עם הקדמות וביאורי תפילה שכתב מוהרא"ש. אחד האסירים החליט להלשין עלי ולספר להנהלת הכלא כי הרב אורי הביא מחזורים בלי לבקש רשות על כך.
הנהלת בית הסוהר לא ראתה זאת בעין יפה ובאחד הימים שהגעתי שוב למסירת שיעורים בכלא. ניגש אלי סוהר נזף בי קשות שחילקתי מחזורים ולא יידעתי את מנהל הכלא על כך. הוא ביקש ממני לחדול מכל פעילות בכלא ושלא אדרוך יותר במקום.
חזרתי לביתי סר וזעף, מייד התקשרתי למוהרא"ש ושיתפתי אותו במה שעובר עלי. הצדיק בקול אבהי הרגיע ואמר:
"אורי.. אל תדאג לא יעשו לך דבר"…
- מוהרא"ש – אמרתי בקול חנוק – הם כבר פנו למשטרה ורוצים לחקור אותי".
- "אורי… אל תדאג – חזר ואמר הצדיק – אל תדאג לא יעשו לך כלום… אני מבטיח לך!!"
מספר ימים לאחר מכן, התקשר אלי ידידי, רבי אברהם שושן הי"ו וסיפר לי:
היום שוחחתי עם מוהרא"ש והוא אמר לי בכאב: 'ראית, ראית מה עשו לאורי בכלא??
בן אדם רגל וחצי באדמה… הולך להלשין על אורי שם טוב… רגל וחצי באדמה… אבל שום דבר לא יעשו לו'.
ברוך ה', הבטחתו של הצדיק התקיימה. לא פנו אלי יותר בעניין זה ואני המשכתי בפעילות קודש לזכות את הרבים אך הפעם מחוץ לבית הכלא.
