תשובת מוהרא"ש הצדיק מיבנאל לשאלה האם יהודים חוגגים יום הולדת?
אצל יהודים לא עושים יום הולדת כי לא נמצא בשום מקום בתורה לעשות עסק מיום הולדת רק אצל פרעה כתוב (בראשית מ', כ): "יום הולדת את פרעה", עם כל זאת אנחנו מוצאים שהיו צדיקים גדולים שכן עשו סעודה ביום הולדתם, אבל זה היה רק צדיקים בודדים, כי חכמינו הקדושים אומרים (קהלת רבא ז' א') על הפסוק: "טוב המוות מיום היוולדו", יותר טוב יום המוות מיום ההולדת, בשביל זה אנחנו רואים שכל החסידים עושים יום הילולא, ביום של פטירת הצדיק, אז עושים יום שמחה, יום הילולא זה יום חתונה, למה? מסביר המדרש (שם) כשאנייה מפליגה מהנמל, מלאה עם סחורה אף אחד לא מריע לה לא מלווה אותה עם חצוצרות, כי אנחנו לא יודעים מה יקרה עם האנייה הזו? בלב ים יכולים לעלות עליה שודדי ים, ולבזוז את כל מה שיש עליה, ולהרוג את כל המלחים, כיוון שהאנייה מגיעה ליעדה מלאה עם כל הסחורה, והצליחה לעבור את הים הסוער, אז יוצאים כנגדה ומריעים אליה ומקבלים אותה בחצוצרות ובכלי זמר מסיים המדרש אותו דבר כשילד נולד אף אחד לא יודע מה הילד הזה יכול לעשות בעולם, כאשר בעניינו ראינו ובאוזנינו שמענו שנולדו ילדים ואחר כך נעשו רשעים גדולים כמו ירבעם בן נבט שחטא והחטיא את הרבים (אבות ה' יח), ורחמנא ליצלן הוריד אלפים ורבבות נשמות מן האמונה, ומקיום המצוות, ריחק אותם מהתורה בר מינן.
אז כשאדם נולד לא יודעים אל מה מצפה, מה מחכה לו, אז מה יש לשמוח ביום ההולדת שלו? כיון שנסתלק האדם מזה העולם, אז כולם מדברים איזה צדיק היה, משבחים אותו, מספרים את מעשיו, מה הוא עשה בעולם, ולכן אז עושים סעודת יום הולדת, רואים שהצדיק הזה זכה וזיכה את הרבים וזכות הרבים תלויה בו, לכן אצל עם ישראל לא עושים עסק מיום הולדת, רק ביום הילולא של הצדיק.
מה שאנחנו כן מוצאים, צדיקים בודדים שאצלם עושים שמחה גדולה ביום ההולדת, כדוגמת מוהרנ"ת ז"ל שהוא נולד בט"ו בשבט והוא היה עושה כל שנה סעודה ביום ההולדת שלו, וכן אנ"ש עושים סעודה בראש חודש ניסן שזה יום ההולדת של רבנו ז"ל, למה? כי הצדיקים שזכו וזיכו את הרבים ובימי חייהם שעדיין חיים, רואים את הפעולות הנשגבות שעשו בעולם, איך שזכו וזיכו את הרבים, לאלפים ורבבות, צדיקים כאלו כבר בטוחים שלא יחזרו חס ושלום לסורם, כי הם זיכו את הרבים וזכות הרבים תלוי בהם.
ולכן גדולי מובחרי הצדיקים הם עשו שמחה ביום ההולדת, אבל סתם עמך אנחנו צריכים הרבה תפילות לבקש את הקב"ה שעד הרגע האחרון נשאר אצל הקב"ה, חכמינו הקדושים אומרים אדם צריך לבקש עד זיבולא בתרייתא שלמא תהווי (ברכות ח.), עד שיכסו אותו עם עפר שיהיה שלום, שיהיה מקורב אל הקב"ה ששמו שלום, שיכיר את הקב"ה, כי אדם צריך רחמים רבים בזה העולם לא ליפול ולא לחזור אחורנית, ועל זה צריכים הרבה הרבה רחמים.
אבל עם כל זאת צריכים לדעת שיום הולדת זה יום מאוד מאוד חשוב וביום הזה ירדה נשמתו ולכן המזל של האדם מאוד מאוד גובר ביום ההולדת שלו, וביום ההולדת שלו הוא יכול לקבל על עצמו קבלות מאוד מאוד חזקות איך להמשיך לעבוד את הקב"ה. אז זה דבר פרטי לאדם, אבל לא לעשות סעודה, אלא להרבות בתורה ובתפילה לקיים הרבה מצוות והעיקר לקבל על עצמו ש'הנה זכיתי להגיע לעוד שנה מיום ההולדת שלי, אז אני מבקש על ההלאה, שהקב"ה יעזור לי מהיום הולדת שלי של היום עד יום ההולדת הבאה שאזכה להרבות יותר ויותר בלימוד תורה קיום המצוות, ולקרב יהודים אל הקב"ה.
