תשובת כ"ק מוהרא"ש הצדק מיבנאל לשאלה: האם אפשר לפתוח ספר של הצדיק ולהתבודד אל הצדיק מול ספרו ומה המקור להנהגה זו?
זה כתוב בשם ה'מאור עיניים' מהצדיק הקדוש רבי נחום מטשערנוביל זכותו יגן עלינו שהיה תלמיד הבעל שם טוב הקדוש זכותו יגן עלינו, ומביא בספרו 'ישמח לב' על מסכת שבת, שאדם יכול להתבודד על ספר הצדיק ולדבר אז עם הצדיק, שזה נקרא גם 'השתטחות על קבר הצדיק', וזה דבר נפלא מאוד, שלא אמר את זה חסיד ברסלב, אלא אדרבא, תלמיד הבעל שם טוב הקדוש זי"ע.
ולכן צריכים לדעת, מה זה התבודדות, ומה זה לדבר אל הצדיק לאחר הסתלקותו, הרי יש טענה שנאמר 'ודורש אל המתים' (דברים יח' יא'); איך אדם בא אל קבר של צדיק ומדבר שם עם הצדיק, בני אדם לא מבינים את זה, אלא עלינו קודם להבין בכלל מה זה צדיק, ומה זה תפילה להקדוש ברוך הוא, הצדיק עוד מימי נעוריו עובד על עצמו מזכך את הד' יסודות שלו – אש, רוח, מים, עפר, שנכלל בכל אדם, עד שזוכה לזיכוך ולבירור כזה שרואה תמיד את שם הוי"ה לפני עיניו כמו שאומר רבנו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן סז'); שלא רואה את היסודות שלו אלא רואה את הרוחניות שבו, שזה שם הוי"ה. וזה זוכים על ידי הרבה תפילה והתבודדות שמדברים אל הקב"ה. מי שמתמיד בזה מגיל צעיר, אז הוא בא אל ביטול אמת אל הקב"ה.
אבל, כולנו עדין רחוקים מכל זה, כי חטאנו כמו שכל אחד ואחד מאתנו יודע מה הוא עשה, בפרט שהוא פגם בברית, ופגם במוח שלו, והוא מבוהל ומבולבל ואומר רבנו ז"ל (ספר המידות אות אמונה סימן כב'): "הפשע של האדם מכניס כפירה באדם". וככל שאדם חוטא יותר אז יש בו כפירות ואפיקורסות. ולכן גילה לנו רבנו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד'): 'כשאדם בא אל הצדיק והוא מתוודה לפני הצדיק את כל מה שהוא עשה, הצדיק מעלה אותו עד שגם הוא נעשה כלי להשגות האין סוף ברוך הוא. בני אדם היה להם טענות על הדיבורים האלו, מה זאת אומרת להתוודות אל בשר ודם?! אפילו שהוא צדיק, וזה היה אחד מהמחלוקת שחלקו על רבנו ז"ל בחייו שציווה שיתוודו לפניו. כי על ידי וידוי דברים, שאדם מתוודה אל הצדיק, על ידי זה יוצאים כל העוונות מעצמותיו, כשאדם חוטא בר מינן העוונות נכנסים בתוך העצמות שלו, ונתקיים אצלו (תהלים לד'): "תמותת רשע רעה", מי ממית את האדם, מי ממית את הרשע? הרע שהוא עשה. אבל על ידי שהאדם מדבר ומתוודה לפני הצדיק, יוצא מעצמותיו העוונות.
נשאלה השאלה למה הוא צריך לבוא ולהתוודות להצדיק, בשעה שיכול להתוודות להקב"ה, אלא מי שחטא עדיין האמונה שלו מאוד מאוד חלשה, הוא לא מרגיש את הקב"ה, מכל שכן וכל שכן, שלא רואה אותו. ולכן הוא לא יכול לדבר אל הקב"ה כמו שאומר רבנו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן סב'): 'כי אם האדם היה מאמין שהקב"ה מלא כל הארץ כבודו, ואין שום מציאות בלעדיו יתברך והוא שוקד על שפתיו אז האדם היה מדבר אל הקב"ה, אבל האדם מחמת מיעוט ידיעתו ואמונתו בזה, כך הוא ממעט לדבר אל הקב"ה. אבל כשבא אל הצדיק ואת הצדיק הוא כן רואה, הוא שופך את לבו לפני הצדיק ומספר לו כל מה שעובר עליו, כי הוא רואה אותו בחוש, הווידוי דברים שמתוודה להצדיק מה עושה הצדיק אז? הצדיק נכלל באין סוף ברוך הוא, הוא כבר זכה שלא רואה, לא שומע, לא מדבר ולא מתנועע, לא הולך, כלום, רק אלוקות, כמו שסיפר לנו רבנו ז"ל (סיפורי מעשיות מעשה י"ג מהשבע בעטלריס): 'אחד לא היה לו שום ראיה בעולם – היה עיוור, אחד לא היה לו שום שמיעה בעולם, אחד לא היה לו שום דיבור בעולם, שהכל סובב על הצדיק, שנכלל לגמרי באין סוף ברוך הוא עד שהוא זוכה – לאו כלום, מה שהיה קודם'.
בשעה שהאדם בא ומתבודד להצדיק, מתוודה לצדיק, הצדיק אז מקשר אותו אל הקב"ה, אומר להקב"ה 'תשמע מה שהאדם הזה עכשיו מדבר, הוא מספר לי את כל ליבו כי הוא רואה אותי, הוא מתוודה את כל חטאיו לפני כי הוא רואה אותי, הוא מרגיש אותי, אבל באמת רבונו של עולם, אתה תשמע את הדיבורים שהוא מדבר אליך'. ולכן זה לא פגם באמונה – כשאדם בא ומדבר אל הצדיק, אדרבה, זה יבנה לו את האמונה, כי אי אפשר להגיע לאמונה רק על ידי התקרבות אל צדיק, כמו שאומר רבנו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ז'); ואת הצדיק הוא מרגיש, הוא בא אל הציון של הצדיק והוא רואה שהנה במקום הזה מונח צדיק קדוש ונורא מאוד, אשר שם יש אויר הנח וזך, כמו שאומר רבנו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן יז'); הוא בא ומדבר אל הצדיק, והצדיק נכלל לגמרי באין סוף ברוך הוא, אז לבסוף זוכה לגילוי ובירור וזיכוך האמונה, שהצדיק בעצמו מקשר אותו אל הקב"ה.
ולכן זה לא סתירה וזה לא כפירות ואפיקורסות, אדרבה, אשרי האדם שמתקרב אל הצדיק, מספר לצדיק את כל הבעיות שלו, והצדיק יקשר אותו אל הקב"ה. וכך מספרים מהרבה חסידי ברסלב שהתבודדו לפני ליקוטי מוהר"ן פתוח, ואנשים היה להם קושיא: מה אתם עושים?! אבל באמת כאמור לעיל, זה כבר כתוב בספר 'ישמח לב' מהצדיק הקדוש רבי נחום מטשערנוביל זי"ע שכתב את הספר 'מאור עיניים' על התורה, ורואים שזה דבר לא כל כך מוזר.
