לידתו:
רבי יחזקאל ראטה נולד בכ"ט אב ערב ראש חודש אלול שנת תרצ"ה בעיירה בוזיאש הסמוכה לטעמשוואר ברומניה, לאביו הגאון הצדיק רבי יצחק אייזיק, שהיה הרב והשו"ב בעיר, רבי יצחק איזייק היה תלמידם המובהק של גאוני הדור, בעל ה'קרן לדוד', הגר"ש בראך, מקאשוי, ומהר"ם בריסק מאטשנאד זצ"ל, ואמו מרת יהודית.
לימים עלה ר' יצחק אייזיק ארצה, והתגורר בירושלים עיר הקודש ונודע כבעל תפילה בבית המדרש סאטמאר בשבתות ובימים נוראים
אביו של ר' יצחק אייזיק רבי משה ראטה כיהן כאב"ד בישוב האמאראד הסמוך לסאטמאר, היה נין להרה"ק בעל 'מראה יחזקאל' מקארלסבורג זי"ע.
רבי יצחק אייזיק היה מקורב מאוד להרה"ק רבי אהרון מבעלזא זי"ע ולהרה"ק רבי יואל מסאטמאר זי"ע, וכן לבעל ה"דמשק אליעזר" מויזיניץ' זי"ע.
באחד הימים חלתה מרת יהודית והיה נתונה במצב קשה, בעלה, רבי יצחק אייזיק, נסע לציון זקנו בעל ה'מראה יחזקאל' זי"ע, שם נשא תפילה שבזכות זקנו הגדול תתרפא רעייתו, והבטיח שאם רעייתו תתרפא הרי שלבן הבא שייוולד יקראו 'יחזקאל' על שם הסבא הגדול, ואכן לאחר זמן קצר התרפאה האישה, וכשנולד הבן קראו את שמו 'יחזקאל' על שם הסבא הקדוש.
כבר מילדותו ניכרו כישרונותיו העילויים והתמדתו הגדולה, כשהגיע לגיל המצוות עבר ללמוד בישיבת אראד אצל הגאון מטשעקא זצ"ל, שם הוסיף לעלות ולהתעלות במעלות התורה והחסידות.
זמן קצר קודם פרוץ השואה האיומה, שאל ר' אייזיק את ה'דברי יואל מסאטמאר זי"ע האם לעבור להונגריה, כיוון שהשמועות אמרו לשם הנאצים לא יגיעו, או להישאר ברומניה, הרבי מסאטמאר הורה לו להישאר ברומניה ולמפרע מתברר שלאזור טעמשוואר לא הגיעו הנאצים ימ"ש וכן ניצלה המשפחה.
העליה לארץ ישראל:
בשנת תש"י הגיעה המשפחה לארץ ישראל, וקבעו את דירתם בירושלים עיר הקודש, ר' יחזקאל נכנס ללמוד בישיבת סאטאמר בראשה עמד גאב"ד ירושלים רבי משה אריה פריינד זצ"ל, בהמשך למד בישיבת דושניסיקא בראשות הגאון האדיר הגרי"מ דושינסיקא זצ"ל, כן היה מגיע לישיבת מיר שם היה שומע שיעורים מהגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל שחיבב מאוד את הנער השקדן.
כשביקר הגה"ק מסאטמאר בארץ ישראל ומסר שיעור בפני בחורי הישיבה, זכה ר' יחזקאל להתפלפל בלימוד עם הגה"ק, הרבי שנוכח לראות עם כישרונותיו העצומים התפעל מאוד, וכששוחח עם אביו, הביע את שמחתו הרבה וביקש להשתתף בהוצאות הנישואין שלו.
נישואיו:
כשהגיע לפרקו נשא לאשה את הרבנית הצדקנית בתו של הרה"ח ר' מנחם מנדל כהן זצ"ל, מחשובי חסידי סאטאמר בשכונת קטמון בירושלים.
לאחר נישואיו החל לשמש כמורה צדק, ודיין בבד"ץ העדה החרדית בירושלים, בראשות גאב"ד בית הדין הגאון רבי ישראל יצחק רייזמן זצ"ל, לאחר תקופה קצרה מינה אותו הגאב"ד כדומ"ץ קהילת סאטמאר בקטמון.
למרות סדר יומו העמוס, המשיך ר' יחזקאל לשקוד על התורה והעבודה, כשמידי תקופה היה נוסע לארה"ב לשהות בצל הקודש אצל מורו ורבו הרה"ק מסאטמאר זי"ע, שהפגין כלפיו חיבה וקירוב מופלגים.
גם מתורת הסוד לא משך ידיו, וזכה להגות רבות בתורה הנסתר וללמוד מפי הגה"צ רבי ישעיה אשר זעליג מרגליות זצ"ל מנקיי הדעת בירושלים, שלמד עמו רבות בכל חלקי הנסתר בתורה הקדושה.
דומ"ץ סאטמאר בבארא פארק:
בשנת תשל"ב ביקש ממנו הרבי מסאטמאר לבוא ולשמש כדומ"ץ לקהילת חסידי סאטאמר בבארא פארק, שמו של ר' יחזקאל החל להתפרסם ברחבי העולם היהודי כאחד מפוסקי הדור ועמודי ההוראה של דורנו, מכל קצוות תבל שיגרו אליו שאלות סבוכות על מנת לקבל את פסקיו הבהירים. ידיעותיו הנרחבות בכל חלקי התורה סייעו לו לענות לכל שואל בכוחא דהיתרא.
התשובות הרבות שענה לשואליו קובצו בסדרת הספרים "שו"ת עמק תשובה", המונה י' כרכים.
לאחר מספר שנים בנה בבארא פארק את בית מדרשו 'קהל יראי ה' – קארלסבורג', שלצד בית המדרש הקים היכל להוראה, במשך למעלה מיובל שנים פעל להכשיר מורי הוראה ודיינים, כשהוא עומד עליהם ומדריכם בנתיבות ההוראה, מכל רחבי ארה"ב הגיעו לבית מדרשו על מנת לעשות אצלו 'שימוש חכמים'.
גדולי הדור מכל העדות והחוגים העריכוהו מאוד, מסופר כשעוד היה צעיר לימים ביקר פעם את הגאון האדיר רבי משה פיינשטיין זצוק"ל, כשיהודי נכנס ושאלה בפיו לרבי משה, רבי משה פנה אל היהודי ואמר לו: "הרב נמצא כאן אתם יכולים לשאול…" כשכוונתו לר' יחזקאל שיש בסמוך אליו.
הגאון הגדול רבי צבי פסח פראנק זצ"ל לא היה פוסק בשאלות חמורות מבלי להתייעץ עמו קודם, ר' יחזקאל אף זכה לעשות שימוש חכמים אצל גאון ירושלים רבי שמשון אהרון פולנסקי זצ"ל אצלו למדו כל גאוני הדור הקודם, בינהם מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, ורבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל.
שהותו במירון:
משנת תשמ"ג החל לפקוד את ציון רשב"י במירון, למשך תקופות ארוכות, כשהיה מגיע לציון הרשב"י היה יושב בציון הקדוש במשך שעות ועוסק בלימוד התורה הקדושה, התקופות בהם היה מגיע היו: ימי השובבי"ם, ימי ספירת העומר, וחודש אלול, במשך השנים הקים בית מדרש גדול ובית הכנסת אורחים במירון, ואף קנה עשרות חלקות קבורה, בבית החיים הסמוך לציון.
בימי השובבי"ם השנה עוד קיווה רבי יחזקאל זצ"ל להגיע למירון כמנהגו המקודש, אולם מפאת הסגר לא הצליח להגיע ארצה למרות כל ההשתדלויות. בשבת פר' בשלח 'שירה' נסע לשבות בליז'ענסק שבפולין, ע"י ציון הרה"ק הרבי ר' אלימלך זי"ע, שם ערך שבת מרוממת ונעלית עם מקורביו ואנ"ש.
נכדו ר' יואל ראטה שליט"א שזכה לשמשו רבות בימי בחרותו היה מספר שסבו הגדול היה מצביע על חסידי ברסלב שהיו גם כן יושבים בציון ועוסקים בתורה כדוגמת: ר' שמואל צ'ציק ז"ל, ואמר לו אלו עובדי ה' אמיתיים, כשהיה שוהה במירון היו מגיעים תלמידי חכמים על מנת להתייעץ עמו בדיני תורה שהגיעו לפתחם, כמו כן היה נוסע לקהילות קודש ברחבי ארץ ישראל כדי למסור שיעורים בהלכה, היה מתקבל מכל מקום בכבוד גדול, כיאה לאחד מגדולי הפוסקים, זכה אף לבקר ביבנאל עיר ברסלב, במהלך הביקור מסר דרשה בכולל האברכים ופקד את התלמוד תורה, הביקור ביבנאל ריגש אותו מאוד, כשראה בעיניו את הקהילה הקדושה שהקים הצדיק ביבנאל.
הוא לא חשש להגיד את דעתו דעת תורה בכל שאלה שהגיע לפתחו אף הסבוכות ביותר, לעתים פסקיו גרמו לאנשים שונים לכעוס עליו, ואף לנסות לפגוע בו, עם זאת הוא קיים את גזרת הכתוב : "'לא תגורו מפני איש", והיה עומד מאחורי כל פסקותיו התורניות, אף שלעיתים היה סובל עקב כך.
נכדו הוא ראש ישיבת "תפארת התורה" רבי יואל ראטה שליט"א מתלמידי "היכל הקודש" ר' יואל זכה לשמש במשך שנים רבות את סבו הגדול שהעריך אותו מאוד, בחתונה של בנו של ר' יואל שהתקיימה כשבועיים לפני פטירתו השתתף הסבא בכל השמחה, כשנהרה של שמחה הייתה נסוכה על פניו, כידוע ר' יואל מחתן בצניעות גדולה, כדרכו של כ"ק מוהרא"ש זי"ע, על מנת לחסוך חובות מיותרים מההורים, לדברי המקורבים, ר' יחזקאל נהנה מאוד מאופי החתונה ואמר: "ממנו יראו וכן יעשו".
פטירתו:
נסתלק לבית עולמו בפתאומיות בכ"ג אדר ה'תשפ"א, בכל תפוצות ישראל, קיבלו את הידיעה על פטירתו בכאב רב, הלווייתו יצאה מבית מדרשו בבארא פארק שם ליוו אותו גדולי האדמורי"ם והרבנים בארה"ב ביניהם האדמורי"ם מסאטמאר, ספינקא, שהספידו אותו בהתרגשות, משם עברה מיטתו לארץ ישראל, שם חיכו לו גדולי הרבנים והאדמורי"ם מארץ ישראל ביניהם : האדמורי"ם מויז'ניץ, צאנז, לעלוב, דושינסקיא, באישון לילה נטמן ר' יחזקאל בחלקת הקבר שרכש במירון על יד רעייתו הרבנית ע"ה.
בנו רבי הרה"צ רבי משה שליט"א אביו של ר' יואל הוכתר למלא את מקומו כגאב"ד קארלסבורג.