שמעתי מאנשי שלומנו אשר להרב החסיד ר' סענדר מעיר טירהוויצא היה אח ושמו היה ר' לייב, והוא היה עובד ה' גדול מאוד, אבל היה הצנע לכת, לא כמו אחיו ר' סענדר, שהיה עובד ה' בגלוי ובהתלהבות גדולה.
ור' לייב הזה התפאר פעם לפני אנשי שלומנו בפורים בעת שכרותו, שתפס את זקנו בידו ואמר: די בארד, הטא שוין פינעף און צוואנציק יאהר נישט קיין הרהור" (הזקן הזה כבר אין לו הרהור עשרים וחמש שנה). אשרי אדם שיכול להתפאר כך, שכבר עבר עליו חצי יובל שנים בלי הרהור רע.
(אשר בנחל חלק יז מכתב ב' שצג)
נוסח דומה מובא במקום אחר בשו"ת "אשר בנחל" ולחיבת הקודש אמרנו להביא גם אותו:
מספרים על ר' מאיר לייב בלעכער ז"ל, שהיה מתלמידי הרב הקדוש ר' שמואל אייזיק (מתלמידי רבנו ז"ל), והוא היה רבי בנגלה של הרב הקדוש ר' אברהם בר' נחמן ז"ל, (כי הוא היה למדן עצום בגמרא, פרוש רש"י ותוספות).
ופעם אחת בפורים בעת שכרותו תפס את זקנו והתפאר: "די בארד הטא שוין פינף און צוואנציג יאהר נישט גיהאט קיין הרהור" (הזקן הזה כבר לא היו לו עשרים וחמש שנים הרהור), כזו דבקות הייתה לאנשי שלומנו להשם יתברך.
אשר בנחל חלק כב' מכתב ג' שכד
