מה לומדים מט"ו בשבט?
- "אמר מוהרא"ש ז"ל אשר ט"ו בשבט מלמדנו דרך בחינוך הילדים. כי אימתי מוציא עץ השדה פירות יפים למראה, ערבים לחיך וטובים למאכל? כשהוא מקבל מים בשפע, ויש בו לחלוחית, ומקבל חום בכמות רצויה ומספקת… אשר דבר זה סובב על ענין החינוך, כי אם רוצים לזכות לפירות טובים – לילדים מוצלחים, תלוי הדבר בחינוך שמעניקים להם, בתנאי הסביבה שיוצרים בעבורם, בכמות המים שמשקים אותם. אם ההורים שומרים על ילדיהם כבבת עיניהם, ומשקיעים בהם בתורה ותפילה ויראת שמים, במידות טובות ודרך ארץ, מוסרים נפשם בעבור ילדיהם, מעניקים להם חום ותשומת לב ראויה, אזי יזכו לקצור ברננה, ויצא מהם פרי הילולים, דורות ההולכים בדרך ה', וירוו רוב נחת ואושר מכל יוצאי חלציהם. וסיפר מוהרא"ש על אחד מאנשי שלומנו שזכה לילדים מוצלחים עד מאוד, ולשאלת הבריות במה זכה לכך? ענה ואמר: 'כל יום מלאתי את הכיפה שלי שעל ראשי בדמעות שליש, ובכיתי לפניו יתברך שיהיו לי ילדים טובים'" (שיחות מוהרא"ש חלק י"ג, ערך ט"ו בשבט)
-
"צריכים לזכור מה שרביז"ל אמר (סיפורי מעשיות מעשה ג') שהחכם השאיר צוואה שאתם יכולים לעסוק בפרנסות אחרות גם כן, אבל העיקר העובדה שלכם יהיה להשקות אילנות, שזה בכלל הפצת מעיינות החכמה חוצה, שאנחנו צריכים להשקות עוד יהודים עם אורו יתברך, שזה הלימוד העמוק של רביז"ל לחזק ולעודד ולשמח את כל בר ישראל, ולהחדיר בו אמונה פשוטה בו יתברך, וללמד אותו שאין לנו בזה העולם רק את הקדוש ברוך הוא, ולגלות להם את הענין של שיחה בינו לבין קונו" (מכתב מוהרא"ש מתאריך ט"ו בשבט ה'תשע"ד)
-
"עליכם להרגיל את עצמכם להיות כמו האילן הזה שיונק את חיותו משורשו המושרש באדמה, ואינו נוגע כלל בשורשים אחרים, רק כל אילן ואילן יוצא מעצמו כפי שהטביע בו הקדוש ברוך הוא שיצמח, ואז אם תרגילו עצמכם לחיות בצורה כזו, תצליחו ותהיו נעשים כמו האילנות הנותנים פירות יפים הראויים למאכל, והכול נהנים מהם. כי תיכף ומיד כשהאדם מרגיל את עצמו לחיות את חייו בצורה כזו, שאינו צריך לשום בריה, רק את הקדוש ברוך הוא בעצמו, ויונק את כל חיותו ממנו יתברך… אזי הוא המאושר ביותר בחייו, מאחר שאינו מקנא בשום בריה, ואינו מסתכל לא על כישלונות של אחרים ולא על הצלחות של אחרים – הוא חי את חייו כמו שנותן לו הקדוש ברוך הוא!" (קונטרס ט"ו בשבט עמוד ה')
-
"היום הוא חמישה עשר בשבט ראש השנה לאילנות, וצריכים לזכור מה שכתוב (דברים כ' י"ט) 'כי האדם עץ השדה', היינו אדם נדמה כמו עץ השדה, הבה נתבונן מה עובר על עץ השדה – בחורף הוא מתייבש לגמרי ולא צומח עליו שום עלים, הוא שדוף לגמרי וכמעט שלא רואים בו שום חיות, ואחר כך כשמתחיל האביב אזי מתחיל ללבלב, ומתחיל להוציא פירות מתוקים וכו', עם כל זאת עדיין כל מיני יתושים וחרקים למיניהם רוחשים ומתלבשים על הפירות, עם כל זאת העץ נשאר עץ ומוציא פירות נפלאים, ועל אף שעובר עליו בקיץ החום וצריכים לטפל בו ולנקותו וכו' וכו', ובחורף הוא מתייבש לגמרי ואין בו כלום וכו' וכו', וכך מסתובב במשך השנה – אותו דבר ויותר מזה עובר על כל בן אדם שהוא נדמה לעץ השדה, וכמו שהעץ נשאר עץ ולא נשבר, אלא מחזיק מעמד, כמו כן ויותר מכן צריך אדם לדעת שעובר עליו בחיים כל יום כל מיני משברים וגלים עליות וירידות וכו' וכו', עם כל זאת עליו להתחזק ביתר שאת וביתר עוז, ושום דבר בעולם שלא יוכל לשבור אותו, רק צריכים לטפל בעצמו ולהשקות את עצמו עם תורה ותפילה" (מכתב מוהרא"ש מתאריך ט"ו בשבט ה'תשע"ד)
- "בני ובנותי היקרים! הרגילו את עצמכם להיות כמו האילנות האלו שאף שיורקים ובועטים בהם, וזורקים ומשליכים עליהם זבל, ושופכים עליהם מים, אף על פי כן הם גדלים וצומחים ומוציאים פירות ערבים ומתוקים, אשר כל אחד הטועם מהם מרגיש בהם כל מיני טעמים ערבים ומתוקים. כמו כן ראו אתם, אף שמחרפים ומבזים ומגדפים אתכם, ועושים לכם צרות ומשפילים אתכם, אל תתפעלו משום בריה שבעולם, אלא אתם תמשיכו להיות אנשים טובים ותעשו טוב וחסד עם כל אחד ואחת" (קונטרס ט"ו בשבט עמוד כ"א)
-
"כמו שעץ השדה צריך טיפול יום יומי ולשמור עליו וכו' וכו', כך אדם צריך לשמור על עצמו ולטפל בעצמו יום יום, והעיקר הוא על ידי שמחה – להיות משונה בשמחה, ואפילו כשנופל באיזה עצבות ומרירות, כדאי לעשות איזה הצגה מצחיקה וכו', העיקר רק להיות בשמחה, ולהרחיב את הדעת כדי שיוכל להתפלל את השלוש תפילות בישוב הדעת ובמנין, וכן שיהיה לו זמנים לקבוע עיתים בתורה. העיקר, בהצגה מצחיקה אסור לנגוע בשום בן אדם, היינו אסור להתלוצץ מאף בן אדם כי זה כבר בכלל מושב ליצים חס ושלום שזה חמור מאוד, אבל סתם לשמח את עצמו מה טוב ומה נעים שזה מה שרביז"ל הזהירנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן י') על ידי המחאת כף וריקודים ממתיקים את כל הדינים" (מכתב מוהרא"ש מתאריך ט"ו בשבט ה'תשע"ד)
-
"עלינו להתחזק ביתר שאת וביתר עוז, כי הנה עבר עלינו ראש השנה לאילנות וכתיב (דברים כ') 'כי האדם עץ השדה', היינו אדם נדמה כמו עץ, ורואים בחוש כמו אילן – איך הוא צומח? מכניסים גרעין בארץ ונרקב וכו' עד שלאט לאט יוצא וצץ אילן דק ומתרחב לאט לאט ככל שמשקין אותו, עד שגדל עץ גדול שמוציא פירות יפים ונעימים עד מאוד. כמו כן אדם, ככל שהוא יודע וזוכר היטב אשר (בראשית ג') 'כי עפר אתה ואל עפר תשוב', היינו שנעשה שכן לעפר בחייו, ויודע את האמת איפה הוא נמצא וכו' כך הוא גדל וצומח יותר ויותר ברוחניות, כי רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ב) אשר מהצדיק מקבלים גדולה, ועיקר הגדולה זה שפלות, היינו מגודל גילוי אלקותו יתברך שהצדיק מאיר באדם, על ידי זה הוא נתבטל לגמרי לגבי האין סוף ברוך הוא, וככל שנגלה אליו יותר ויותר אמתת מציאותו יתברך כמו כן נתבטל ישותו לגמרי, ורק כך עולים מעלה מעלה. כי אי אפשר להשיג שום השגה לפני שהוא מבטל מעצמו כל ישותו וגאותו וכו' לגמרי לגמרי עד שנעשה בעינו כאין ממש" (מכתב מוהרא"ש מתאריך ט"ז שבט ה'תשע"ג)
סגולות היום
- "התפילה שאדם מתפלל ביום הזה – ביום ט"ו בשבט – מתקבלת ברחמים וברצון, כי הוא 'ראש השנה לאילנות', ואם היו בני אדם יודעים את מעלת היום הזה ומה יכולים לפעול בו, אז היו מנצלים את כל היום לבקש על רפואות הנפש ורפואות הגוף… אשרי מי שמנצל את היום הקדוש והנורא הזה בתפילה ובקשה, ויטעם מכל פירות האילן והצמחים והדשאים, ויברך עליהם בכוונה גדולה, ואז תומשך עליו רפואת הנפש ורפואת הגוף" (ספר ראש השנה לאילנות עמוד י"ג)
- "חמישה עשר בשבט 'ראש שנה לאילנות', מסוגל לבקש על פרנסה, ועל זיווג טוב, וכן מסוגל להתברך בזרע, שהם פירות האילן… ועל כן בן ובת עם הכולל עולה כמספר פרי העץ, שאז הוא הזמן לפעול על בנים" (ספר ראש השנה לאילנות עמוד ל')
-
"עליך לדעת דייקא היום – חמישה עשר בשבט שהוא ראש השנה לאילנות – שכתוב (דברים כ' י"ט) 'כי האדם עץ השדה', היינו שהאדם הוא דומה לעץ השדה, וכמו שצריכים להשקות את האילן כדי שיצמח טוב ויוציא פירות טובים, כך אדם צריך להשקות את עצמו עם הרבה צדקה כדי שיצמח, ואמר רבינו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ע') אם אדם זורע באדמה טובה, אזי צומח פירות טובים, וכמו כן מי שנותן צדקה להצדיק, מתברך תיכף ומיד, ולכן ראה לתת כל יום לפני כל תפילה כמה פרוטות לצדקה" (מכתב מוהרא"ש מתאריך ט"ו בשבט ה'תשע"ב)
ט"ו בשבט בברסלב סיטי
הוא היה אומר – אמרות טהורות מפיו של מוהרא"ש זצוק"ל
למאמרים נוספים של חסידות ברסלב |