הכנות לפסח
- "מאוד מאוד אני מבקש אותך בימים אלו שאת כל כך טרודה בעניין הנקיון של פסח, שאל תשכחי שהעיקר הוא לשמוח מאוד מאוד, ולשמור מעצבות ועצלות שזה בעצמו החמץ, ולכן אנחנו צריכים לנקות את החמץ הזה מאיתנו, שלא ימצא אצלינו שום עצבות ועצלות כלל, אלא נזכה להיות רק שמחים ועליזים, ולעשות צדקה וחסד עם הזולת" (מכתב מוהרא"ש לנשים מתאריך ט' בניסן התשע"ג)
- "כל שנה נשים חושבות שאבק זה חמץ והילדים הם קורבן פסח… דעו שצריכים לבדוק ולנקות היטב אבל כל דבר עם שכל – אבק זה לא חמץ והילדים הם לא כבשים לקורבן פסח! לפעמים קורה שהילדים עשו טעות ואכלו חמץ במקום שכבר נקי לפסח, צריכים להיות סבלניים איתם. אם קשה בניקיונות לא צריכים להגזים, צריכים לשמור על הכוחות" (דרשת מוהרא"ש לנשים מתאריך כ"ט באדר ה'תשע"ג)
- "כאשר מגיע חודש ניסן ראוי לאדם להתעורר מאוד למידת ההתחדשות, להתחדש מאוד בעבודת השם יתברך ולהיות כבריה חדשה ממש, היינו לשכוח כל העבר שלו ולעשות התחלה חדשה, כי כל העניין של חודש ניסן הוא מידת ההתחדשות, כמו שכתוב (שמות י"ב) 'החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה', ואף על פי שאדם צריך להתחדש בכל יום ולהיות בכל יום כבריה חדשה ממש, אף על פי כן יש מקור ושורש לכל מידה, והמקור והשורש למידת התחדשות הוא חודש ניסן, כי אז מתחדשת כל הבריאה" (שיחות מוהרא"ש חלק ט"ז)
- "עלינו להתחזק ביותר בעת טרדות החג במידת הסבלנות, אשר אין למעלה מזה, כי מידת הסבלנות – להיות סבלן על כל אשר בא עליו, זה המדריגה הכי עליונה שאדם צריך להגיע אל זה" (מכתב מוהרא"ש מתאריך ו' בניסן ה'תשע"ד)
"בעניין שלום בית קורה שיש לבעל טענות על האישה ולאישה יש טענות על הבעל. תוכלו לרשום את הטענות על דף, הבעל ירשום על דף אחד והאישה על דף אחר, מבלי להסתכל האחד על הטענות של השני, תכניסו את הדפים בשקית ותזרקו אותה לאש בשריפת החמץ, שורפים את זה וגמרנו עם הטענות והמריבות. עדיף להיות וותרנים – הוותרן הוא המנצח, הסבלן הוא המנצח" (דרשת מוהרא"ש לנשים מתאריך כ"ט באדר ה'תשע"ג)
פעם בערב פסח שרף מוהרא"ש את החמץ וירד אז גשם חזק, ומוהרא"ש שפך הרבה נפט על החמץ ובער מאוד, ואמר אז: "ביז מען פארברענט דעם חמץ דארף דורכגיין פייער און וואסער" (עד ששורפים את החמץ שלו, צריך לעבור עליו אש ומים) כשכוונתו לניסיונות קשים שצריכים לעבור על האדם עד שיצליח לבער את היצר הרע, והעיקר לא ליפול בדעתו כלל (אמרי מוהרא"ש חלק א' אות כ"ג)
חומרות בחג. כמה ואיך?
- אמר מוהרא"ש שידוע אשר בעניין החומרות יתירות בפסח לא היה מסכים רבינו הקדוש כלל על המרבים לדקדק יותר מדאי ונכנסים במרה שחורות גדולות, והאריך בשיחה זו אז (שיחות הר"ן סימן רל"ה) איך שצריכים לשמור מאוד מאוד לא להחמיר על עצמו שום חומרות יתירות, כי איש אחד מאנשי שלומינו שאל אותו שאלה אחת בעניין איזה חומרה בפסח איך להתנהג וכו', ואז התלוצץ ממנו מאוד. והירבה לדבר מעניין זה, שאין צריכין לחפש אחר חומרות יתירות ושיגעון ובלבולים. ואמר שהוא בעצמו גם כן כבר היה שקוע בעניין זה מאוד שהיו עולים על דעתו חומרות יתירות מאוד מאוד. ופעם אחד היה חושב מחשבות בעניין המים על פסח שחשש שמא יש איזה משהו במים ששואבין וכו', ואם יכין לו מים על כל ימי הפסח כמו שנוהגין קצת, גם זה לא הוטב בעיניו, כי קשה לשמור היטב המים מערב פסח על כל ימי הפסח. ולא הוטב בעיניו שום מים רק מי מעין הנובעים ויוצאים והולכים ובאים מים חדשים בכל עת. אבל במקום שהוא היה יושב לא היה שום מעיין כזה, והיה בדעתו לנסוע על פסח למקום שיש שם מי מעיין כזה. כל כך נכנס בחומרות ומרה שחורות ודקדוקים יתרים. אבל עכשיו הוא מתלוצץ מזה כי אין צריכין לחפש אחר חומרות יתירות, אפילו בפסח. והאריך בשיחה זו הרבה מאוד אז, כי עיקר העבודה באמת הוא תמימות ופשיטות – להרבות בתורה ותפילה ומעשים טובים בלי לחפש ולחדש דווקא חומרות יתירות, רק לילך בדרך אבותינו הקדמונים. ולא ניתנה התורה למלאכי השרת (שו"ת ברסלב 3251 מתאריך י"ז בכסליו ה'תשע"ד)
- "ידוע שרבנו ז"ל לא החזיק מחומרות יתרות, כי אין לדבר סוף, עם כל זאת יש דברים שהם מצד ההלכה. א. היום יש כל מיני מקילים בדברים שאבותינו ואבות אבותינו אסרו, ואפילו שיהיה על זה הכשר טוב, אבל יש עניין של מראית עין, כגון שמוכרים פיצה של פסח, אף שאני בטוח שזה נעשה ונאפה עם קמח מצה, עם כל זאת לא אוכלים את זה בשום פנים ואופן. ב. מצה רכה הוא חמץ גמור, ואפילו שיש על זה ההכשר הכי טוב, זה פיתות רחמנא ליצלן. ג. בעניין שרויה, אלו שמקפידים מאוד מאוד על זה, עליהם לדעת שזה סובב העיקר לא להכניס את המצה במרק או בחלב או במים וכו', אבל למרוח על המצה חמאה או שוקולד או אבוקדו וכו' זה אפשר ואין בזה חשש, ואין כח לאסרם, אף שאצלנו מקפידים גם על זה, עם כל זאת יכולים להשתמש בזה. ד. היום מצות מכונה רק אלו שיש להם הכשר מבית דין יראי השם, והם מצות שמורה – משתמשים בזה, ואין כח לאסרם. ה. ירקות שלא יכולים לקלוף אותם, זה לא אוכלים בפסח, כי סוף כל סוף לא יודעים אם אחד לא נגע בהם עם חמץ. ו. אלו שלא יכולים לשתות יין לארבעה כוסות, יכולים לצאת ידי חובתם עם מיץ ענבים, כמובן שצריך להיות על זה הכשר טוב מבית דין יראי השם. ז. אצל עדות המזרח שנוהגים לאכול קטניות, צריכים לדעת ולהבחין מה כן ומה לא, כגון אורז וכו' לדעתי שבוע אחד יכולים לעצור את עצמו לא לאכול את זה, וזה שייך לכל מיני קטניות, יש להקפיד שבוע זה של פסח לא לאכול את זה, ויש דברים שכן משתמשים בהם כגון שמן של קטניות וכדומה, שזו גזרה שאין הציבור יכולים לעמוד בזה" (מכתב מוהרא"ש מתאריך י"ג בניסן תשס"ו)
- "אמת שאצל עדות המזרח נוהגים שאוכלים קטניות בפסח, אבל אני אומר שאם הייתם סינים או תאילנדים שאוכלים כל יום ויום אורז, מיילא, אבל הרי המציאות היא שיכול לעבור כמה שבועות שאפילו לא נגעתם באורז ודברים כאלו, ובדיוק בשבוע של פסח חייבים את זה? אני שואל אתכם – למה ששבוע אחד לא תחמירו בזה? צריכים מאוד מאוד לשמור מחמץ בפסח, זה הרי כרת. אני אומר שפעם בשנה, שבוע אחד, לא יקרה כלום אם לא תאכלו אורז וקטניות. לא שזה אסור הלכתית, אצל האשכנזים מאוד מקפידים על זה ואני חושב שכולם יכולים לעצור את עצמם ולא לאכול קטניות במשך שבוע אחד" (דרשת מוהרא"ש לנשים מתאריך כ"ט באדר ה'תשע"ג וכ"ז באדר ה'תשע"ב)
"כל ירא שמים מקלף את הירקות והפירות בחג הפסח, ולכן אלו הפירות והירקות שאין להם קליפה ויכולים לאכול את זה רק כך וכו', לא אוכלים את זה מאחר שחוששים מכל מיני חששות אולי נגע בזה חמץ וכו', או שצבעו את זה בצבע שמעורב בו חמץ. בפסח מקפידים על זה מאד מאד, ואשרי אלו ששומרים על דברים אלו, כי איסור חמץ זה במשהו וכו', ומטמטם את הלב והמח וכו', ואשרי מי שמחמיר בעניינים אלו בפסח"
(שו"ת ברסלב 2157 מתאריך ג' בסיון תשע"ג)
הנהגות ליל הסדר
"האדם צריך לנהל את הסדר בנימוס ובדרך ארץ גדול, כי אז בשעת מעשה אדם עושה סדר לכל חייו במשך השנה! כפי שהאדם מתנהג בליל הסדר, כן תלך לו כל השנה. ולכן בוודאי כדאי לישב ב'סדר' בשמחה ובדבקות גדולה, כי אזי תהיה לו שנה של שמחה וחיים אמיתיים בדבקות הבורא יתברך שמו" (שיחות מוהרא"ש חלק ו' – רלו)
"אנשי שלומנו נוהגים לדקדק ולהדר לומר את ההגדה בקול רם דייקא, כי כך אומר רבנו ז"ל בפירוש
(ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ')
: 'בשביל זה אומרים את ההגדה בקול רם, כי הגאולה הייתה על ידי קול, וכמו שכתוב (דברים כו, ז)
: 'וישמע ה' את קולנו", ואומר רבנו ז"ל שם שאמירת ההגדה בקול רם הוא תיקון הברית ולכן אשרי הזוכה לומר ההגדדה בקול רם ביחד עם כל בני ביתו, כי אז מן השמים משפיעים על כל המסובין מוחין קדושים חדשים, ועם המוחין באים גם כל מיני השפעות טובות ברוחניות ובגשמיות" (שיחות מוהרא"ש)
אמר מוהרא"ש ז"ל שהרבה מאנשי שלומנו היו נוהגים לספר לבניהם ולאנשי ביתם בליל פסח את סדר התקרבותם אל רבנו ז"ל, וכל הניסים והנפלאות שעשה עמהם הקדוש ברוך הוא עד שזכו להתקרב אל רבנו ז"ל ואל צדיקי אמת שבדור, ובזה היו מקיימים מצוות סיפור יציאת מצרים בשלמות, כי העיקר לספר על עצמו ממש (שיחות מוהרא"ש)
"זמן ליל הסדר הוא עת רצון נפלא מאוד בשמיים, האדם יכול לפעול אז כל משאלות לבו לטובה בבחינת 'אנוכי ה' אלוקיך המעלך מארץ מצריים, הרחב פיך ואמלאהו' (תהילים פא, חא)
. העיקר שהאדם יפתח את פיו לשאול ולבקש כל משאלות לבו לפני ה' יתברך, בבחינת מה שאמרו חכמינו הקדושים במשנה 'וכאן הבן שואל את אביו' (פסחים קטז:)
, היינו את אביו שבשמיים, כי אז הוא עת רצון גדול מאוד" (שיחות מוהרא"ש, חלק ח' עמוד רח)
"העיקר שישמור האדם את עצמו מאוד מאוד מכעס והקפדה בשעת הסדר, כי מידת הכעס מכלה ומפסידה לו הכל, רחמנא ליצלן. והבעל דבר עושה כל מיני חוכמות וערמומיות להכשיל את האדם בכעס בשעת הסדר, כי כאן נשפך לו היין, וכאן שברו הילדים את המצות, וכאן לקחו את ההגדה שלו וכו', ואז מידת הכעס מתחילה לבעור בו. אבל כאשר האדם יודע שזה ניסיון משמיים, אזי ימחול ויוותר על הכול וימשיך את הסדר בשמחה ובדבקות גדולה, ולא יהיה אכפת לו כלל מכל הדברים האלו, ובדרך זו תהיה לו שנה של שמחה ודבקות ויהיה נשמר ממידת הכעס לגמרי" (שיחות מוהרא"ש חלק ו' – רלו)
סגולות החג
- "בעת בדיקת חמץ הוא זמן מסוגל לבקש את הקדוש ברוך הוא על אמונת חכמים, שיזכה שלא יהיו לו שום קושיות וספקות על צדיקי אמת שבדור" (שיחות מוהרא"ש)
- "יום טוב הקדוש של שביעי של פסח הוא יום מסוגל מאוד לפעול בו ישועות רבות בכל עניין, ובפרט בענייני שידוכים, שלום בית ופרנסה" (שיחות מוהרא"ש)
חג הפסח בברסלב סיטי
הוא היה אומר – אמרות טהורות מפיו של מוהרא"ש זצוק"ל
למאמרים נוספים של חסידות ברסלב
|