אמי הצדקת, מרת מלכה ע"ה, נולדה בעיירת טוקאי שבהונגריה, ששם מייצרים את היין הטוב ביותר בעולם, הוריה גרו שם ארבעים ושתים שנה, אביה היה רב משך כל השנים הללו, ושם הוא טמון, וכן הסבתא ע"ה. אביה היה צדיק עצום, שלא החסיר לילה אחד מאמירת חצות.
והיה סוגר את הדלת בחדר שלו, ואומר תיקון חצות בבכיות גדולות, ואחר כך הדליק שתי נרות, וסיים את כל התהלים, כך עשה מידי לילה בלילה, ואחר כך אמר את התפילה. וכל היום למד תורה, וסבל ביזיונות ועלבונות, חירופים וגידופים, שאין לתאר בשכל אנושי כלל, כי אצלו הייתה נקודת האמת, ולא רצה לזוז ממנה בשום פנים ואופן, ולא יכולים היו לחנוף אותו.
הוא לא נסע לשום צדיק, כי לא בא ממשפחה של חסידים, רק בכוח עצמו למד הרבה תורה, ועסק הרבה בתפילה, ובכה הרבה להקב"ה, והיה עני גדול מאוד, שלא היה לו על צרכי שבת, וכל שבוע הוצרך ללוות בעבור שבת.
פעם אחת שמע, שיש צדיק קדוש הרבי משיניווא זי"ע, בעל מחבר ספר "דברי יחזקאל", אשר גר לא רחוק ממקום מגוריו, והיות ששמע כל כך הרבה נפלאות עליו, נסכם בדעתו לנסוע אליו. ותכף כשהגיע אליו בפעם הראשונה, כבר היה לעת ערב, והצדיק עדין לא התפלל מנחה, והנה עברה השקיעה ועדין לא התפלל מנחה, והצדיק יצא בחוץ והסתובב לכאן ולכאן, ועשה תנועות בידיו, והסבא הסתכל עליו-מה זה, הלא נעשה מאוחר מאוחר, עוד מעט לילה, ועדין לא התפלל, רק עושה תנועות בידיו: ימין, שמאל, קדימה, אחורה, והיה פלא גדול.
לפתע ראו מרחוק שקרבה עגלה עם סוסים, ובו ברגע שראו אותם מרחוק, אמר הצדיק: נו, בואו נתפלל מנחה. ושסיימו את התפילה, נכנסו היהודים שהיו בעגלה לתוך בית הכנסת, וסיפרו מה עבר עליהם: הם נכנסו בעובי היער, ולפתע חבורת זאבים ענקית התקרבה לעומתם וסובבה את העגלה, ואיימה לטורפם. בו ברגע שיצא הרבי לחוץ ועשה בידיו: קדימה אחורה, ימין ושמאל, היהודים אמרו וידוי, וחשבו שהגיעה סופם, כי הזאבים עמדו לבצע זממם, פתאום הגיעה איזה רוח והעיפה את כל הזאבים, ואז הבין הסבא מהו צדיק וחכם אמיתי.
ומה אתם חושבים אנשי שלומנו היקרים! שהצדיק הקדוש משיניווא זי"ע ליקק דבש? הוא היה בארץ ישראל בירושלים, והיו לו מתנגדים רשעים, אשר שכרו ערבי להורגו, רחמנא ליצלן.
הם ידעו שביום פלוני הוא חפץ לנסוע למרון, ובאותו לילה נגלה אליו אביו בחלום – הרבי מצאנז זי"ע, ואמר לו: מחר אל תסע למרון, ראה לחכות עוד ימים ספורים, ולא נסע. ולדאבוננו הרב, נסע אז איזה יהודי למרון, הערבי לא ידע תחבולות, והרג יהודי אחר שנסע למרון. המתנגדים לא ידעו שהרבי לא נסע, הערבי בא ליטול את כספו, והמתנגדים שמחו שביצע את המלאכה וכו'.
למדים מכל זה, מה זה צדיק הדבוק בהקדוש ברוך הוא, ויש לו שונאים, שמוכנים לשלם כסף על מנת להורגו, כי הסמ"ך מ"ם לא יתן שיתפרסם שם הצדיק האמת בעולם, ועל כן מקים עליו על מיני מתנגדים רשעים ארורים, אך מן השמים מסוככים על הצדיק ושומרים אותו.
אשר בנחל חלק מו' מכתב ח' תלז.
