האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות ויז'ניץ, וממנהיגי החסידות ברומניה ובהונגריה בדור שלפני השואה.
חי בשנים: תר"כ-תרצ"ו, נפטר בגיל: 76 • מקום מנוחתו: בני ברק, ישראל
לידתו
נולד בויז'ניץ לאביו רבי ברוך הגר, אדמו"ר
מויז'ניץ. נקרא על שם חותן סבו רבי ישראל מרוז'ין. נתחנך ולמד אצל סבו, רבי מנחם מנדל,
ה"צמח צדיק".
נישואיו
בשנת תרל"ה נשא לאישה את הינדא,
בתו של רבי מאיר הורוביץ בעל 'אמרי נועם'. לאחר נישואיו עבר לגור בבית חותנו
בדז'קוב ושם למד תורה, לאחר פטירת חותנו חזר לגור בויז'ניץ.
רבי ישראל הגר – בעל 'אהבת ישראל'
מינויו לרב
בשנת תרמ"ה נפטר סבו, רבי מנחם מנדל
ה"צמח צדיק". והוא נתמנה לרב בעיירה בידוולה, במרמורש, בין העיירות סיגט
וחוסט. בשנת ה'תרמ"ח נולד בנו חיים מאיר,
אך הוא נאלץ לברוח מהעיירה עקב הלשנה. בזמן
שחגג את לידת בנו, הגיעו עשרות שוטרים הונגריים לעוצרו, אך בעזרת חסידיו הצליח להימלט
וחזר לעיירה ויז'ניץ.
מינויו לאדמו"ר
בשנת תרנ"ג נפטר אביו, רבי ברוך
הגר, והוא נתמנה לאדמו"ר לחסידי ויז'ניץ, בגיל בן 33. בתקופה זו הצטרפו לחצר
החסידות אלפי יהודים בבוקובינה, גליציה, והונגריה.
הקמת ישיבות בויז'ניץ
בשנה זו הקים את ישיבת 'בית ישראל' ו'דמשק
אליעז'ר בויז'ניץ, שבראשה עמד בנו הרב אליעזר
הגר. הישיבה התקיימה בעיירה עד תקופת השואה.
מאורעות המלחמה
בי"ג באב תרע"ד, מספר ימים לאחר
פרוץ מלחמת העולם הראשונה נפטרה אשתו הרבנית הינדא. על אף סלידתו מהרוסים, סירב להימלט
מהעיר מחשש שיפיל פחד על היהודים הנותרים. מקורביו סייעו למשפחתו להימלט לברהומט בתקווה
שגם הוא ילך אחריהם, אך הוא נשאר בעיר. לאחר הכיבוש הרוסי של האזור, בתחילת חורף תרע"ה,
חזרה משפחתו לעיר. בסוף חודש כסלו חיפשוהו הרוסים. הוא ונמלט לקוסוב והתגורר אצל קרובו,
רבי משה הגר, בעל ה"לקט עני".
בשנת תרפ"א נישא בשנית למרים בת הרב
יעקב כהנא אב"ד חצי-עמר, אלמנת רבי אלעזר ניסן הורוביץ מדזי'קוב-צפת. שנתיים לאחר
נישואיהם נפטרה גם היא, חודש לפני חתונת בתה לרבי ברוך, בנו של רבי ישראל. בשנת תרפ"ז
נישא בשלישית לשיינדל בת רבי יעקב לייב מטריסק, שנרצחה בשואה.
ספרו 'אהבת ישראל'
ספריו של רבי ישראל, ה'אהבת ישראל' הודפסו רק לאחר מותו, בשנת תש"ג בעיצומם של ימי השואה בעיר גרוסוורדיין שאליה הגיע בחיי חיותו והשפיע רבות על תושבי המקום, ובה נסתלק לבית עולמו.
הקשר לחסידות ברסלב
בימי בחרותו קנה האדמו"ר בעל 'דמשק אליעזר' מויז'ניץ, את הספר
הקדוש 'ליקוטי מוהר"ן' עבור אוצר הספרים של הישיבה (שהייתה בעת ההיא תחת
הנהגת אחיו הרמ"מ מוישווא) משראה זאת אביו בעל 'אהבת ישראל' אמר לו:"
שיניח את הספר במקום כזה שמי שמחפש לעסוק ב'ליקוטי מוהר"ן' יוכל
למוצאו…"
בידי אדמו"ר הרה"צ
מויז'ניץ מאנסי היה הספר 'ליקוטי מוהר"ן' שהיה שייך לסבו בעל 'אהבת ישראל' .
כיום נמצא הספר בידי בנו הרה"ג רבי אליעזר וואלף הגר שליט"א.
הגאון ר' שמואל טוביאס זצ"ל רבה של פייעטרא – ניאמץ ברומניה
סיפר: " כי לראשונה בימי חייו ראה את הספר הקדוש 'ליקוטי תפילות'
למוהרנ"ת , אצל הסבא קדישא רבי ישראל מויז'ניץ.
(מפי נכדו הרה"ג רבי אברהם ליביש רו"כ ורב בימ"ד בוהוש)
אחרית ימיו
לאחר קום המדינה הועלה ארונו מרומניה, במאמצים
ששותפו בהם מנהיגי המדינות רומניה וישראל. בי"ג באייר, תש"ט נטמן ב'אוהל'
מיוחד בבית העלמין 'שומרי שבת' בבני ברק, שם נטמנו מאז, רוב אדמור"י החסידות שהלכו
לעולמם.
הנצחת מורשתו
על שם ספרו, אהבת ישראל, נקרא רחוב ברמת ויז'ניץ
בחיפה.
בניו:
רבי מנחם מנדל. כיהן כראש ישיבה ואדמו"ר
בוישובה. נפטר בשנת תש"א.
רבי חיים מאיר. מילא את מקום אביו בגרויסוורדיין,
ולאחר מכן בבני ברק.
רבי אליעזר הגר. מילא את מקום אביו בויז'ניץ,
נפטר בארץ ישראל בשנת תש"ו.
רבי ברוך הגר. מייסד חסידות חסידות סערט
ויז'ניץ.
הרב שמואל אבא הגר.
בנותיו:
חיה, אשת בן דודו של אביה, הרב שלום רוקח
מסקאהל
חוה, אשת בן דודה רבי אלטר יחזקאל הורוביץ
מדז'יקוב.
שרה, אשת רבי צבי חיים הורוביץ מרימינוב.
דבורה, אשת רבי אלטר מנחם מנדל הגר מבורשה
ובזיווג שני אשת הרב משה חיים לאו, רבה של פיוטורקוב.
שיינא רחל, אשת רבי אברהם יהושע העשל מזינקוב.
העניא אשת רבי מרדכי שרגא פרידמאן מבויאן צ'רנוביץ'.