|
תולדות חייו
נולד בירושלים לגאון הצדיק שמעון זיידל
זצ"ל ולמרת אסתר שפירא ע"ה, המשפחה הייתה במקורה "ירושלמים פרושים", ר' יהודה
בנערותו בגיל 14 שנה התקרב לחסידות קרלין ו"משך" אחריו את כל בני משפחתו.
לימים כשהתקרב למרן החזון איש ודבק בו
ובתורתו, רק בני המשפחה נשארו בחסידות קרלין. למד והתחנך במוסדות 'עץ חיים'.
נישואיו
נישא לבלומה בת הגאון הצדיק הרב מאיר כהן
זצ"ל, מבתי אונגרין. שהיה ה"בוחן" של ישיבת "עץ חיים"
ומצדיקיה המפורסמים של ירושלים. עליו התבטא הגר"ז מלצר זצ"ל ואמר:
"הוא – רבי מאיר – החפץ חיים של ירושלים".
ר' יהודה נישא בשנת ת"ש (משוער)
ואת מרן החזון איש זצ"ל הכיר בשנים תש"א – תש"ב.
תלמידו המובהק של מרן החזון איש
התקרב אל ה'חזון איש' שהתגורר בבני ברק
והיה נוסע אליו רבות כדי לעסוק עמו ועם תלמידיו בתורה. הוא הפך לאחד מתלמידיו הקרובים
של ה'חזון איש', ובשנים תש"ז – תשי"ד היה נוסע ללמוד כל השבוע אצל מרן
ה"חזון איש" וחזר לביתו רק בשבת.
כל כך היה דבוק ברבו עד שמרן ה'חזון איש' התבטא עליו ועל חבריו הרב חיים ברים
והרב משה יהושע לנדא, זכר צדיקים לברכה: "אלו הילדים שלי…"
| |
 |
|
הרב יהודה שפירא זצוק"ל
(התמונות באדיבות מאיר מייזלמן) |
|
ראש כולל "חזון איש"
מרן ה"חזון איש" נפטר בשנת תשי"ד
ומספר שנים לאחר פטירת רבו בשנת תשי"ז עבר הרב יהודה שפירא לגור בבני ברק.
תלמידי החזון איש ובראשם הגאון הרב
גדליה נדל זצ"ל (שהיה עד אז ראש הכולל) החליטו למנות את הרב יהודה שפירא לראש
הכולל. הרב שפירא צירף אליו את מרן הגאון הגדול הרב נסים קרליץ שליט"א, בנו
של מנהל הכולל הגאון רבי נחום מאיר קרליץ זצ"ל. וביחד עמדו בראש הכולל
המפורסם "חזון איש".
הרב שפירא מונה על ידי "הסטייפלער"
לרב בבית הכנסת לדרמן, ואף ה"סטייפלער" בעצמו נהג לשאול אותו רבות בהלכה.
כיהן בראש "ועדת השמיטה", עשרות בשנים וכנשיא ת"ת
תשב"ר בעיר בני ברק.
הוא אף נאלץ מידי פעם להתערב בסוגיות ציבוריות
שונות והמנהיג הליטאי מרן הרב שך זצוק"ל
כיבד אותו מאוד ואף התייעץ עמו בנושאים שונים. בשנת תשנ"ב תיווך בין אגודת ישראל
ודגל התורה. עסק גם בענייני שלום בית וחינוך.
חי בצניעות יתרה
התגורר יחד עם משפחתו בבית צנוע בן שלושה
חדרים ברחוב רשב"ם בשיכון "חזון איש" ונחשב לאחד מפוסקי ההלכה
הבולטים בדור האחרון.
ביתו היה צנוע ביותר, ריהוט ביתי דל: ארון בגדים אחד ומדפים לספרי
קודש בלבד. מכונת כביסה לא הייתה בביתו ופעם בשבוע הכביסה נשלחה למכבסה.
טלפון הותקן בביתו רק בשנותיו האחרונות לחייו כשהיה חולה ונזקק לטיפול
ומעקב יומיומי!!!
"חכמת אדם תאיר פניו"
"חכמת אדם תאיר פניו", במעלה
זו נתפרסם הגר"י זצ"ל לכל, כאשר האיר פנים לכל אדם קטן כגדול והיה מרנין
לב כל מי שבא עמו במגע, ולכל השואלים הרבים אם בהלכה ואם בעצה ותושיה התייחס בחיבה
רבה ובהתעניינות אמתית כאב רחום ממש, ורבים אשר בזכות זו גדלו ונעשו לתלמידי חכמים
מובהקים.
עמוד התפילה
עבודת תפילתו הייתה מיוחדת במינה בהתרגשות
ובכוונה יתירה, ועוד מנעוריו היא הייתה סיבת התקרבותו לחסידות קרלין ולבית מדרשה שבעיה"ק
י-ם, באשר מן המפורסמות שדרכי תפלת חסידי קרלין בהתלהבות והשתפכות הנפש, אבל גם לאחר
שדבקה נפשו ברבו המובהק מרן החזו"א זיע"א, לא עזב דרכו להתפלל ברגש רב ובהשתפכות
ובכוונת הלב, וכל מתפללי ביהכ"נ חזון איש-לדרמן אשר שם היה מקום תפלתו עשרות בשנים
יעידו על כך מאשר ראו עיניהם ושמעו אזניהם בכל תפלה ותפלה שבת כבחול, וביחוד היו הדברים
ניכרים בראש-השנה כאשר מרן הרב שפירא זצ"ל היה עובר לפני התיבה בתפילת שחרית והיה
מרטיט לבב המוני המתפללים בהתרגשות עצומה, וביותר ביום-הכפורים שהיה מתפלל בהיכל כולל
חזון-איש והיה עובר לפני התיבה בתפילת נעילה, כאשר עיני מאות המתפללים אליו נשואות
להעלות תפילותיהם השמימה, והוא מתגבר כארי ומתפלל כבן המתחטא לפני המקום, ורבים רבים
שהיו מתפללים בכל היום הקדוש בבתי כנסיות שונים והיו באים להיכל ה"כולל"
לשמוע תפילת קדשו זו, וכן ביום "הושענא-רבא" [שהוא גם יום הולדתו של הרב
שפירא זצ"ל] שהיה עובר לפני התיבה בביהכ"נ
חזו"א-לדרמן בתפילות ההלל ומוסף והושענות, ומכל רחבי העיר בני ברק היו נוהרים
מאות מאות לשמוע תפילתו הנוראה ביום קדוש זה, אשר מהדהדת עד עצם היום הזה באזני כל
שומעיה, וגם בשנים האחרונות ממש כאשר נחלש מאד, התגבר כארי להיות שלוחן של ישראל לבקש
רחמים בתפילותיו, והיא הנותנת אשר רבים רבים גם מאשר לא הכירוהו היו באים לבקש שיעתיר
בעדם בכל עת צרה וצוקה, כי מן המפורסמות שהיה מעתיר תפלה ותחנון בכל לב על עמך ישראל
הצריכים ישועה.
רבים נושעו מתפילותיו
רוב שנותיו היה מתפלל תפילת שחרית במניין
הקבוע בביהכ"נ חזו"א-לדרמן בשעה שבע בבוקר, אך הרב שפירא היה תמיד קם לפנות
בוקר ובשעה זו היה מתפלל על כל אותם אשר ביקשוהו להעתיר עליהם תפילה לרפואה וישועה
ולהצלחה, ובפעמים רבות ראוהו בוכה בדמעות תחנונים לישועת הנצרכים לכך, ואכן "תפילת
צדיק עושה רושם" ורבים נושעו מברכות פיהו.
אחרית ימיו
מרן הרב שפירא הלך לעולמו בי"ז בניסן תשס"ט
בימי חול המועד פסח. בין המספידים בהלוויתו היו גדולי ומאורי הדור מרנן ורבנן רבי מיכל
יהודה ליפקוביץ זצ"ל, רבי נסים קרליץ שליט"א. רבי אהרון לייב שטיינמן שליט"א,
הגאון הגדול רבי דוב לנדו שליט"א רבי גרשון אדלשטיין שליט"א, רבי משה
הלל הירש שליט"א ראש ישיבת סלבודקה ועוד רבנים נכבדים נוספים. מספר ימים לאחר
מכן נערכו הספדים רבים בכל אתר ואתר וגם בכולל "חזון איש" ע"י
מאורי הדור מרנן ורבנן.
בני משפחתו הוציאו לאחר פטירתו מספר ספרים
בשם גבורת יהודה מכתביו ומשיעוריו. כן יצא
לאור ע"י תלמידיו תשובותיו בהלכה והנהגה שהבולט ביניהם הוא הספר "דעת
יהודה"- ספר יסודי בענייני הלכה.
משפחתו
גיסו הוא הרה"ג רבי יוסף משה סופר
שליט"א, מחבר הספר "מי זהב". וראש ישיבת סאטמר.
למרן הרב שפירא זצ"ל שלושה בנים ושבעה
חתנים כולם ידועים כגדולי תורה ויראה, מהם המכהנים כרבנים וכפוסקי הלכה.
בנו בכורו הרה"ג רבי צבי שפירא זצ"ל,
ראש כולל טל תורה בירושלים ורב קהילות תלמידי מרן החזון איש בירושלים. נפטר בשנת תשע"ב.
בנו הרה"ג רבי חיים ישראל שפירא שליט"א,
ראש ישיבת שערי תורה בבני ברק.
חתנו הרה"ג רבי רפאל יעקב שמואל שינלזון
זצ"ל, מראשי כולל חזון איש. מחבר ספר "שערי הלכה". נפטר בשנת תשע"ו.
חתנו הרה"ג רבי אליעזר פישהוף
שליט"א. מקים מוסדות תורה וחסד, ת"ת "אור זורח", "דרכי
אי"ש" ייסד את עמותת עלה. ורב בית כנסת "שבת אחים" בבני ברק
חתנו הרה"ג רבי אריה פוזן, משגיח
בישיבת סלבודקה.
חתנו הרה"ג רבי יצחק יונה טורצ'ין
שליט"א מרבני כולל חזון איש.
חתנו הרה"ג רבי הרב אברהם דונט שליט"א
מרבני כולל אוהל יעקב.
נכדו הרה"ג רבי הרב אברהם ישעיהו שפירא
שליט"א, רב קהילת גבורת יהודה (שנקרא
על שם המנוח) בבני ברק. ומחבר ספר מנחת איש. בספר מובא מאות מפסקיו של מרן הרב שפירא זצ"ל.
רבנים דגולים מספרים בשבחו של המנוח
מרן הגר"נ קרליץ
שליט"א
עסק בתורה לשמה
איבדנו את רבנו – חכם בפניו, חכם שאין כמותו
אשר עסק בתורה לשמה עשרות רבות של שנים מתוך יגיעה גדולה, ובודאי ובודאי שהוא חכם גדול
שמספידין אותו בפניו לכל הדעות, וכאן ב"כולל חזון-איש" היה הוא למעשה ראש
הכולל וכולם באו לשאלו וללמוד ממנו בכל דבר והוא לימד את כולם, והיה יחיד ומיוחד מגדולי
הדור ובפרט במצב הדור הזה שהאיר אורו.
מרן הגרמי"ל
לפקוביץ זצוק"ל
מופלג בחוכמת התורה
מרן הגאון הצדיק רבי יהודה זצ"ל היה
מופלג בחכמת התורה כידוע, וזה משום שלמד במ"ח קניני התורה שנקנית בהם, ועל ידי
שלימות בכל אותם הקניינים, לא מכוח תפיסתו המהירה וכישרונותיו הגדולים שהם מתנות משמיא
אלא מעמל התורה.
תפילתו נשמעת
זכורני שנים רבות איך התפלל בהיכל הכולל
חזון איש" לפני התיבה בנעילה, לא על עצמו אלא על הכלל, על הגאולה ועל משיח
צדקנו באמונה חושית של 'אני מאמין וגו',
מי שמכיר את מרן הגאון הצדיק זיע"א
יודע שלא חיפש משרה וכבוד ושום דבר אחר כל ימיו אלא למד תורה מתוך הדחק בעמל נורא כל
ימיו ומשום זה הייתה תפילתו נשמעת.
כל מה שמרן הגאון הצדיק זצ"ל נתעסק בזה הצליח
במיוחד משום שלמד תורה מתוך הדחק, וזה בצירוף כל מ"ח קניני התורה בעמל גדול.
הגר"ש אויערבאך
שליט"א
עוד מקטנותו ונערותו היה המנוח גדול בתורה
ובעמלה באופן שאין לשער ולתאר, גם קודם שזכה ונכנס להיכן שנכנס קמיה מרן החזו"א
זיע"א.
רותח ובוער כאש בעת הלימוד
זכורני מה שסיפר לי דודי הגאון רבי אברהם
דב אויערבאך זצ"ל שזכה ללמוד עם הגאון רבי יהודה זצ"ל בחברותא והיו לומדים
שמונה שעות ויותר בלא הפסק בעמל נורא בעומק הסוגיות, ובכל יום כאשר היה בא דודי זצ"ל
להמשיך את הלימוד מהיכן שהפסיקו אמש היה רואה תמיד שהגאון רבי יהודה זצ"ל כבר
המשיך ושקד עוד שעות על לימודו ואע"פ שהיו מתחילים הלימוד בבוקר מוקדם כבר היה
רותח ובוער כאש ממה שהיה שקוע כבר כמה שעות בתוככי הדברים.
שקוע בלימוד ללא הפסק
בימי מלחמת העולם הנוראה כאשר בני בית המדרש
היו משיחין ביניהם ב"חדשות" בעניני המלחמה שהיו נוגעות גם לכל הישוב היהודי
בארץ ישראל, ובראות הגאון רבי יהודה זצ"ל ודודי זצ"ל שיש הפרעות ללימוד בתוך
בית המדרש, קבעו ביניהם ללמוד באיזו חורשה הרחק משאר האנשים והיו לומדים שעות רבות
ברציפות, והיה יהודי אחד שריחם עליהם והיה נותן להם חלב חם לשתות, והעיד דודי זצ"ל
שלא ראה את הגאון הנפטר זצ"ל ששתה אפילו את החלב ההוא כי כל כך היה שקוע בלימוד
בלא הפסק כלל.
מדוע מרן הגרא"ז מלצר זצוק"ל
קם בפני אביו?
היה מעשה שנכנס אביו הגה"ח ר' שמעון
זיידל זצ"ל אצל מרן הגרא"ז מלצר זצוק"ל ותיכף עמד בפניו מלא קומתו ואמר
"אני עומד בפני אביו של ר' יהודה".
קיבל עליו עול תורה בכל כוחו
באמת שהגאון ר' יהודה זצ"ל קיבל עליו
מקטנותו ונערותו עול דביקות ועמל בתורה לגמרי בכל כוחו, אין אנו יודעים איך וע"פ
מה קיבל זה, אבל זו היא המציאות שקיבל על עצמו כן.
מגדולי תלמידי מרן החזון איש זיע"א
כל זה עוד קודם שזכה ונכנס להיות מגדולי תלמידי מרן
החזו"א זללה"ה, ולאחר שזכה לכך ונכנס למקום שנכנס עלה ועלה במדרגות נוראות
שאין לנו מושג בהם.
זיכה את הדור לדברים גדולים
הגאון הנפטר זצ"ל היה מופלא מאד וחידש
דברים רבים וגדולים שזכינו להם דווקא בדור אחרון, והכל מעמלה של תורה בשלימות שעות
רבות ללא הפסק, והוא בחינת מה שאמרו בפרקי היכלות "זיעתה של תורה" שהגאון
הנפטר זצ"ל זיכה הדור לדברים גדולים שלא היו לפניו וזה מחמת זיעתה של תורה ע"י
עמל גדול ונורא שעמל,
בנו בכורו הגאון
רבי יחיאל צבי זצ"ל ראש כולל טל-תורה
י-ם
בצעירותו למד בעמל ובהתמדה
כבר בצעירותו ממש בלמדו בישיבת עץ חיים
היה סדר לימודו בעמל והתמדה נוראה כאשר סדר א' היה אצלו כשמונה שעות מהבוקר ועד לשעה
ארבע אחה"צ, ולאחר מכן המשיך בסדר ב' ברציפות עד הלילה.
הספיק ללמוד בלילה עוד שמונה שעות
אחד מגדולי הדור שלמד עמו בתקופה זו אמר שכאשר היה
שב בכל בוקר שלמחרת ללמוד עמו שוב, ראה שרבנו זצ"ל כבר הספיק ללמוד בלילה עוד
ח' שעות והוסיף עמל ויגיעה בסוגיא.
אין קושיות איך נעשה גדול כזה
אני זוכר בעצמי כד הוינא טליא שהייתה דירתנו קטנה
מאד והייתי ישן בלילה באותו החדר שבו למד אבא זצ"ל, ובכל שעה שהתעוררתי בלילה
ראיתי ערימת ספרים לפניו והוא שוקד על תלמודו כאשר כפעם בפעם כותב בקולמוס של הזמנים
ההם שטבלוהו בדיו בכל כתיבת כמה תיבות והיה כותב ומעלה חידושיו הרבים, וכאשר אירע ששאלו
אותי אחרים ששמעו מכך אם לא מפריע לי הדבר לישן בלילה, עניתי שאדרבה ראוי להתרגל לראות
קודם שהאבא לומד בכל שעה ובכל זמן, וממילא אין כבר שום קושיות איך נעשה גדול כזה.
התרחק ממשרה ומתואר
ומלבד התורה היה יחיד בדורנו שלא קיבל על
עצמו שום תואר ומשרה, ולפני איזה שנים כטוב לבו בשמחת יום הפורים אמר לנו שזה כל רצונו
"תורה תורה תורה בלא תארים", ואפילו את הספרים הרבים שכתב בחידושי תורה בכל
מקצועותיה לא הסכים להוציא בחייו כדי שלא יהא לו מזה שום תואר ואפילו תואר "מחבר
ספרים" וכפי שאמר לנו שאינו רוצה כי אם תורה לשמה.
סרב להיות ראש ישיבת "עץ חיים"
זכורני שכאשר נפטר מרן הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל
שכיהן גם כראש ישיבת "עץ-חיים,, ביקשו והפצירו באבא זצ"ל מאד שיכהן כראש
ישיבת "עץ-חיים" ולא הסכים בשום אופן אלא דווקא רצונו היה ללמד ליחידים בלא
שום תואר.
ערך את כתבי מרן הגרא"ז מלצר זצוק"ל
וסרב שיזכירו את שמו
גם זכורני בנערותי שכאשר מרן הגרא"ז מלצר זצ"ל
הוציא לאור את ספרי "אבן האזל", היה אבא זצ"ל עורך ומסדר ומתקן את כל
הכתבים וטיפל בכל עניני הדפסתם, ואני בעצמי הלכתי לבית הדפוס פעמים רבות בשליחותו,
והגרא"ז זצ"ל ביקש לכתוב בשער הספר ובהקדמתו שאבא זצ"ל סידר הדברים
ועמל בהדפסתם, אבל אבא זצ"ל לא רצה שהגרא"ז זצ"ל יכתוב שום דבר על זה.
חיבב את המצוות ובפרט מצוות ארבעת המינים
ידוע לכל חביבות כל המצוות לפניו ובפרט
במצוות ד' מינים שמקטנותו חיבבה ויגע וטרח עליה עד למאוד.
מדוע חיבב מאוד את מצוות ארבעת המינים?
סיפר לי אחי הגראי"ש שליט"א שסיפר
לו אבא זצ"ל שבקטנותו לא קנה לו אביו הגה"ח רבי שמעון זיידל זצ"ל ד'
מינים מפני העניות הגדולה שהייתה אז, ואבא זצ"ל אסף פרוטה לפרוטה וקנה לעצמו ד'
מינים מהודרים, ומה הופתע אביו זצ"ל בראותו בבוקר יו"ט ראשון שיש לבנו ד'
מינים משלו.
כל הלילה ניעור והיה מצפה מתי יגיעו האתרוגים
זכורני מעשה שעיני ראו ולא זר, שמלבד שהיה עמל שעות
ארוכות וימים שלמים לבחור לולב ואתרוג והדסים מהודרים ביותר, היה פעם אחת שאמרו לו
שצריך לבוא הלילה אל החנות הקטיף המעולה ביותר מפרדס האתרוגים שהוחזק לבלתי מורכב,
וידוע שלא היה לו טלפון בביתו עד השנים האחרונות, ולכן כל אותו הלילה כל עשר דקות הלך
אל החנות בעצמו לבדוק האם הגיעו כבר האתרוגים, וכך כל הלילה ניעור והיה מצפה מתי יגיעו
האתרוגים.
מדוע לא הצליח לישון רגע אחד בלילה ?
גם שמעתי מפיו שאמר "איני זוכר ליל
יו"ט ראשון של סוכות שיכולתי לישון רגע אחד בלילה" כי כל הלילה נכסוף נכסף
לעלות השחר מתי יוכל לקיים מצות ד' מינים, ואמי הגדולה תחי' מספרת שבכל השנים גם בלילה
שקודם אפיית המצות שלו מעולם לא נרדם מחמת חביבות המצווה הגדולה עליו ומפחדו ויראתו
איך תהיה עבודת המצות כהלכתה.
הפקיר את ביתו לאלפים שבאו לשאול בהלכות
ארבעת המינים
כולם יודעים איך שמראש השנה ועד ערב סוכות
היה ביתו הפקר ממש למאות ואלפים שבאו בביתו והסתובבו בכל מקום מנץ החמה ועד אחר חצות
לילה באו אליו בשאלות על ד' מינים. גם זה במסירות נפשה של אמא תחי' שהפקירה ביתה לכך.
"זה האוכל הראשון שאני אוכל היום"
פעם אחת ראיתיו באחד הימים שלפני יו"ט
סוכות בשעות הערב המאוחרות ששתה כוס קפה ואמר לי: "זה האוכל הראשון שאני אוכל
היום".
מדוע הגיע האיש קודם תפילת ותיקין?
פעם אחת דפק אדם אחד על דלת ביתו עוד בעלות השחר
קודם תחילת תפילת ותיקין, ואבא זצ"ל פתח את הדלת כפי שנהג עד סוף ימיו לפתוח לבד
את הדלת לאנשים שבקשו תורה והלכה מפיו, וראה אבא זצ"ל שבא אדם לשאול על אתרוג,
ושאלו אבא זצ"ל למה הקדים כל כך והסביר אותו אדם שהוא נוסע לחו"ל תיכף אחר
כן ולא יוכל לבוא אח"כ, והכניסו אבא זצ"ל בסבר פנים יפות ובדק הד' מינים
שלו ואח"כ נסע אותו אדם לחו"ל בשמחה.
את מי חיפש הגאון זצ"ל בשכונת נווה
אחיעזר?
סיפר לי אחי הגראי"ש שליט"א שבאחד מהמקרים
בא לפניו בבוקר אדם אחד ושאלו על כשרות אתרוגו ואמר לו שהאתרוג פסול לברכה, ואמר לו
אותו אדם שזה האתרוג שקנה לחג לצורך מצוה, ובשעות הערב המאוחרות של אותו יום התעניין
אבא זצ"ל ובירר את שמו של היהודי ובאיזו סביבה הוא גר, ויצא עם אחי שליט"א
וחיפשו שניהם בעמל רב בשכונת נוה אחיעזר שבב"ב את כתובתו של אותו אדם, ובקושי
רב מצאוהו והביא לו אבא זצ"ל אתרוג אחר מהודר, זו הייתה דרכו בקיום המצוות עם
חסד, צדקה עם חסד.
היה בא לפני רבו מרן ה"חזון איש"
ושוטח לפניו את הסוגיא
כל מה שדיברנו בגדולת תורתו זה היה בצעירותו,
וכל שכן אח"כ כשעלה מעלה מעלה לקמיה רבו הגדול מרן החזו"א זיע"א, ואז
היתה דרכו שאחר כל סוגיא שלמד בעיון עמוק היה בא לפני רבו החזו"א ושוטח לפניו
כל הסוגיא והקושיות שיש לו בה.
מה אמר עליו מרן החזון איש זצ"ל?
העיד הרה"ח ר' דוד פרנקל ז"ל
שאמר החזו"א עליו ועל עוד כמה מתלמידיו הגדולים "אלו הם הילדים שלי לעתיד
לבוא".
הכול התחיל מהקושיות של אבא
כמה וכמה פעמים שמרן החזו"א נכנס בעומק סוגיא
מסוימת וענין מסויים עקב זה ששאלו אבא קושיא על סוגיא וענין זה, ומשום זה נכנס החזו"א
עצמו לעניין זה וביררו וכתבו בספריו והכל ממה שאבא התחיל לשאלו בזה.
למעלה משמונים שנה
למעלה משמונים שנה שעמל בתורה ובמצוות ועסק
לשמה בלא שום תואר כלל והפקיר זמנו וביתו לתועלת כלל ישראל.
בנו הגאון רבי חיים
ישראל שליט"א
ראש ישיבת
"שערי תורה" בב"ב
כותלי כולל "חזון איש" יעידו
כותלי כולל "חזון איש" יעידו
אשר במשך עשרות שנים התמיד ביניהם באופן נורא ומבהיל אשר לא יאומן כי יסופר בדורינו,
ועד שהיה בן שבעים וכמה שנים היה לומד ב' סדרים שם כאברך מן המנין ממש, וגם אחר מכן
למד שם בסדר א' כל הבוקר עד לזמנים האחרונים שנחלש וחלה.
"בין הזמנים" יוכיח
ו"בין הזמנים" יוכיח, אשר היה
נוהג בימות בין הזמנים בחודש ניסן ובחוה"מ סוכות ועד ר"ח חשון ובחודש אב
ללמוד עם נכדיו בכמה קבוצות.
תחילת הלימוד עם נץ-החמה ועד לאחר תפילת ערבית כמעט
ללא שום הפסק, וכך למד איתם במשך השנים את כל מסכתות הש"ס עם דברי התוספות מספר
פעמים.
מה אמר עליו מרן הגרא"מ שך זיע"א?
סיפרו נכדיו שבאחת הפעמים שבא מרן הגרא"מ
שך זיע"א לבקרו בביתו ולדון עמו על בעיות השעה, היה הדבר לאחר חג הפסח כאשר היו
באמצע הלימוד, ומרן הגרא"מ זיע"א התעניין ושאל בפרוטרוט מה לומדים ואיך לומדים
ומה הספק הדפים הנלמדים בכל יום, ואז אמר בהתפעלות לנכדי הגר"י:
"האם אתם יודעים להעריך איזה סבא יש
לכם?", והוסיף עוד ואמר להם "אני הכרתי את גדולי הדור מהדור הקודם, וסבא
שלכם שייך אף הוא לדור ההוא ולא לדור שלנו"…
"לא ידעתי היסח הדעת מתורה מה הוא"
כידוע גודל ריכוזו בלימוד התורה בכל עת
כאשר העידו ששמעו מפיו שאמר "בשנותי הטובות לא ידעתי היסח הדעת מתורה מה הוא".
ביקש לומר את הווידוי הארוך
בתקופה האחרונה בט"ו חדשים האחרונים
שנחלש מאד, ביקש סידור פעמים רבות לומר וידוי והיה מסרב לומר את הווידוי הקצר אלא את
הווידוי הארוך של יוה"כ.
עמוד החסד
היה "עמוד החסד", וכידוע ומפורסם
לכל כמה טרח ויגע לילך תמיד לשמחותיהם של כל אשר הכירם ואפי' במעט, וכן היה הולך לשמחות
בני ביהכ"נ חזו"א-לדרמן אף במקרים רבים
שלא הכירם ובפרט לאותם שהיו צריכים עידוד.
הגאון הר"ד סגל זצ"ל ראש ישיבת
קרלין לצעירים
סיפר הגר"ד סגל זצ"ל ראש ישיבת
קרלין לצעירים שלמד בחברותא עם הגר"י בכל יום שישי מספר שנים, והיה זה בשנת תשי"א
כאשר הגר"י זצ"ל כבר כבר אב לארבעה ילדים קטנים, ולמדו בקביעות בביהכ"נ
באר שבע בשכונת בית ישראל בכל יום שישי משעה 7 בבוקר [לאחר שהתפללו עוד קודם לכן] עד
שעה 3 אחה"צ ברציפות, בד בבד עם מה שמציין הרב סגל שהגר"י היה מאחר מעט לפעמים
מפני שעזר לאשתו הרבנית תחי' בעת הצורך אבל
בדרך כלל סירבה הרבנית תחי' לכל עזרה מבעלה וכך למדו בקביעות במשך שנים.
הר' קובי לוי הי"ו הסופר החרדי
ומעסקניה הנאמנים של העיר נתניה מספר:
לפני כעשרים שנה באתי אל הגר"י ואמרתי
לו שברצוני לעקור לבני ברק ולעזוב את נתניה בגלל חינוך הילדים.
הגר"י ענה לי בנחרצות: "בך תלוי ה"יידישקייט" של נתניה"
ועל הבעיה בחינוך הילדים אמר לי: "תעבוד אתה בכל כוחך לחינוך טוב של ילדיך שם
וגם אחרים יתחנכו עמהם".
דברי הגר"י היו נראים בעיני מופלאים ובלתי מובנים, כי באותו
זמן הייתי רחוק מזרח ממערב מכל עסקנות וכד' ואף חשבתי שהיא מנוגדת לגמרי לטבעי, והנה במשך השנים הפכתי
לעסקו חרדי בנתניה ופתחתי מספר מוסדות תורה וחינוך, ואת כל זה צפה הגר"י למרחוק
בחכמתו.
ת.נ.צ.ב.ה.
כתב וערך: דן כהן. סייע בהכנת המאמר החפץ בעילום שם.
.
|
אוי לנו שאיבדנו ולא ידענו מה איבדנו.
שהיה בדורנו עזה אדם גדול ולא הכרנוהו.