הרה"ק רבי מנחם מענדל מרימנוב

תולדות חייו

נולד בערך בשנת תק"ה בעיר המבורג שבאשכנז לר' יוסף מניישטאט הוא עיר חדש בפולין ואב"ד וריש מתיבתא בפינטשוב נודע כרבי יוסף חריף ולליבא בת רבי נתן שפירא, נכד כפול להמגלה עמוקות מקראקא וכן היה נכד הטו"ז.

על לידתו מסופר שאביו רבי יוסף עמד בנסיון בכך שלא רצה לוותר על מצוות גמילות חסידים בשום פנים ואופן אפילו בעד כל מיני הבטחות שהבטיח לו אליהו הנביא ואז אמר אליהו הנביא שיבחר מה  הוא רוצה כסף או שיולד לו בן אך ישר שהוא יוולד יצטרך אביו (רבי יוסף בעצמו) להסתלק מן העולם רבי יוסף שהיה מבוגר כבר אמר שאין לו מה לעשות עם כסף והוא רוצה בן, ואחר שהוא נולד קרא לו מנחם מענדל ושנתיים אחרי לדתו גם אמו נפטרה.

בצל רבותיו הקדושים

בצעירותו נפגש עם המגיד ממעזריטש, ואחר כך למד אצל רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג. אחר כך נהיה תלמידו המוהבק של רבי אלימלך מליז'נסק שלפני הסתלקותו הוריש לו את כח הנשמהשבמוחו, דבר שהתבטא אחר כך בגדולתו וחכמתו של רבי מענדל, וכן תלמידיו הקדושים היו חריפי מוח וגאוני מחשבה. לאחר שעבר לליז'נסק (פולין) התפרסם בגאונותו האדירה בתורת הנגלה והנסתר, שימש באופן קבוע כחזן בתפילת שחרית של ראש השנה שנערכה בבית המדרש של ר' אלימלך מליז'נסק, נודע כבעל יראת שמים גדולה ובענוותנותו הסתיר את מדרגתו הרוחנית הגבוהה. באחת  השבתות נודע כבעל רוח הקודש לאחר שזעק מרוב פחד כאשר הבחין במעשיו של ר' אלימלך מליז'נסק במהלך הסעודה השנייה ור' אלימלך גילה לתלמידיו כי פעל לבטל גזירה מעל כל היהודים במדינה.

חכמתו וקדושתו

לאחר נישואיו נסמך על שולחן חותנו בעיירה פריסטיק [פריסטאק] (פולין), שקד על לימוד התורה, ערך תעניות, סיגופים וגלגולי שלג וכאשר חותנו הבחין במעשיו ואי דאגתו לפרנסה גזר על בתו לתבוע  ממנו גט, אך מאחר ולא הסכימה גרש אותם מביתו והדיר אותם מנכסיו. למרות העוני והדוחק הכלכלי המשיך לשקוד על לימוד התורה ופעמים רבות התענה מספר ימים ברציפות היות ולא היה להם דבר מאכל. בשנת ה'תקמ"ז ר' אלימלך מליז'נסק (מורו) סמך את ידיו על ראשו ומסר לו את הנשמה שבמוחו וכאשר חותנו הבין כי לא יצליח לשנות את דרכו, נכמרו רחמיו על בתו ונכדיו שהגיעו לחרפת רעב על כן התיר את נדרו ודאג לפרנסתם. לאחר שהפסיק לאכול בשר בטענה כי השו"ב [השוחט ובודק] פסול ואסור לאכול משחיטתו התפרסם כבעל רוח הקודש היודע מחשבות ודיבורי ומעשי בני  האדם ופועל ישועות למעלה מדרך הטבע ממש. יהודים וגויים נהרו לביתו לבקש את עצתו וברכתו, נשמות התגלו לעיניו וביקשו שיתפלל עליהן ויערוך להן 'תיקון' ואלפי חולים התרפאו מברכותיו. בשנת ה'תקנ"ה/ו עבר לרימנוב (פולין) אך כעבור תקופה קצרה שב לפריסטיק ובשנת ה'תקס"ז/ח החליט לעבור עם בני ביתו ולהתגורר בעיירה רימנוב היות וקבורים שם ר' שכנא ור' בונם שם התפרסם כבעל שם עד שאפילו אחד הנסיכים הפולנים העיד שהצדיק הושיע אתו בתפילתו.

גודר גדרים ועומד בפרץ

נודע כגאון בהלכה והזהיר את חסידיו לשקוד על לימוד הלכות ו'תוספות'. דרש מאנשי הקהילה שלא יעבור יום ללא תפילה בבית הכנסת, שיתמכו כספית בתלמוד תורה עבור בני עניים. אסר על נשות העיר לצאת לרחוב בתכשיטים ולהתלבש באופנה שהיא היפך הצניעות וחייט שיתפור בגד בהתאם לאופנה יקבל קנס ואם ישוב לסורו יפוטר.

הנהגותיו בקודש

במשך 22 שנה דרש כל שבת ב'פרשת המן' על מנת להמשיך שפע פרנסה לכל ישראל ואת כל כספו חילק לעניים. מעולם לא עבר עליו חצות לילה בשינה, במהלך השעות שעד חצות לילה נרדם כל פעם למשך דקות ספורות כאשר התעורר נטל את ידיו ולמד כ-5 דקות במהירות ובעיון מעמיק, מיד ששכב נרדם ושוב התעורר נטל את ידיו ולמד כ-5 דקות עד שבחצות לילה היה שומע קול מן השמים קורא לו – ר' מנחם קום עמוד, מיד התעורר ושקד על לימוד התורה עד תפילת שחרית. כאשר בחש את הקפה בכפית כסף קטנה נהג ללמוד בעל פה את כל כתבי האר"י וספרי הקבלה של ר' חיים ויטאל. כל יום למד בקביעות 18 דפי גמרא עם פירוש רש"י ו'תוספות' וכאשר לא הספיק ללמוד את כל מכסת לימודיו, השלים ביום למחרת את החסר מלבד מכסת לימודיו הקבועה. אמר כי היה 100 פעמים בעולם ובזמן בית המקדש שימש בכהונה גדולה לכן בנוסח העבודה של יום הכיפורים נהג לומר "וכך הייתי אומר".

בל"ג בעומר – תקע"ה טיהר וקידש את עצמו, ואמר כי הוא הולך מהעולם ויחזיר טובה למדליק נר לעילוי נשמתו. למחרת, בי"ט באייר תקע"ה, ל"ד בעומר, נפטר ונקבר בבית העלמין היהודי בעיירה רימנוב. את מקומו מילא תלמידו רבי צבי הירש משרת.

תלמידו רבי יחזקאל פנט כתב מכתב על דרך החסידות ובו מספר על רבי מנחם מנדל. חסידים רבים נוהגים לקרוא את המכתב ביום פטירתו של רבי מנחם מנדל.

מאמרותיו של כ"ק מוהרא"ש זי"ע

הניסיון לקירוב הגאולה

'החוזה מלובלין' הרבה ללמד את תורת הגאולה. מספרים שראה במלחמת רוסיה וצרפת כ'מלחמת גוג ומגוג', ולכן החליט כי יש לפעול לקירוב הגאולה באופן מיידי. לצורך כך נפגש בחג הסוכות בשנת ה'תקע"ה (1815) עם 'המגיד מקוז'ניץ' ועם רבי מנחם מנדל מרימנוב כדי  שיפעלו יחדיו לקירוב הגאולה. בעקבות נסיונות אלו לדחיקת הקץ נפטרו שלושת הצדיקים באותה השנה.

מקובל מרבי אברהם בן רבי נחמן, מגדולי חסידי ברסלב לפני כ-100 שנה, שרבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב שלח את תלמידו רבי זלמן הקטן בשליחות סודית אל צדיקים אלו, שעניינה היה להודיע להם שלא ידחקו את הקץ כי יש סכנה גדולה בדבר.

'החוזה מלובלין', שידע כי סכנה נשקפת לחייו בשל פעולותיו אלו, הורה שלא להשאירו לבד אפילו לרגע. פעם אחת השאירוהו לבד, ומששבו, מצאוהו הרחק משם מוכה וחבול, והבינו שהסמ"ך-מ"ם פגע בו. 

טרם פטירתו של רבי אלימלך מליזנסק 

בשנת ה'תקמ"ז סמך את ידיו על ראשי תלמידיו ומסר ל"חוזה מלובלין" את הכוח בעיניו וכושר ראייתו למרחוק, למגיד מקוז'ניץ את הכוח שבלבו, ל"אוהב ישראל" מאפטא את הכוח שבפיו ולר' מנחם מנדל מרימנוב את הנשמה שבמוחו.

ואמר הרב הקדוש רבי מנחם מנדל מרימנוב זי"ע על הפסוק (תהילים כ"ג) "תערוך לפני שולחן נגד צוררי" אם יש לאדם שונאים, העצה לעשות סעודה ועל ידי זה יפלו שונאיו, ולכן דייקא על ידי "בית התבשיל אהל אברהם" יפלו כל הקמים עלינו נפילה אחר נפילה, אנחנו צריכים לראות רק להיות בשמחה לא להניח את העצבות אצלינו כרגע, כי העצבות זה העבודה זרה, ולכן אשרי מי שממשיך על עצמו תמיד שמחה.

'פרשת המן'

מקובל מהצדיק הקדוש רבי מנחם מענדיל מרימנוב זי"ע שסגולה לפרנסה לומר ביום שלישי של  פרשת בשלח את 'פרשת המן' שניים מקרא ואחד תרגום.

הרבי מרימנוב היה נוהג לומר בכל יום את 'פרשת המן', ובכל שבת במשך עשרים ושתים שנה אמר תורה וחידושים על 'פרשת המן', כך השפיע פרנסה לעם ישראל.

למעשה, עניין אמירת 'פרשת המן' המסוגלת לפרנסה מובא כבר בטור (אורח חיים סימן ש"א) ובירושלמי (ברכות) ששם כותב: "כל האומר פרשת המן – מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו", והעניין מובא בעוד מקומות.

הסיבה לסגולה היא בגלל שבפרשה זו מסופר בהרחבה אודות הניסים של ירידת המן במדבר, שנמשכו לתקופה של ארבעים שנה בהם הלכו בני ישראל במדבר.

אמירת 'פרשת המן' מסוגלת לפרנסה בכל השנה, ויש הנוהגים לאמרה בכל יום ויום, אך הרבי מרימנוב הדגיש את החשיבות של קריאת פרשה זו דווקא ביום שלישי של פרשת בשלח כסגולה לעורר רחמי שמיים ולזכות לפרנסה בריווח.

» פרשת המן לקריאה והורדה

עניין גדול להדליק נר לכבוד רבי מנחם מנדל מרימינוב

הרב הקדוש רבי מנחם מענדיל מרימנוב זי"ע הבטיח שבשעה שאדם צריך איזו ישועה, שידליק נר בשבילו, ויאמר בעת הדלקת הנר "אני מדליק את הנר לזכות נשמת רבי מנחם מענדיל בן רבי יוסף", וזה שייך בכל יום ולאו דווקא ביום מסויים, וזה יכול להיות גם עם נר רגיל.

הרב הקדוש רבי מנחם מענדיל מרימנוב זי"ע היה תלמידו של הרבי רבי שמעלקא מניקלשבורג זי"ע, שהוא קירבו אל דרך החסידות, ועלה ונתעלה במדריגות עליונות מאד.

וכתב תלמידו רבי יחזקאל פנעט זי"ע, שרבו אמר תורה עשרים ושתים שנה על פרשת המן, ועל ידי זה המשיך פרנסה לעם ישראל.

עיקר נקודתו היתה על צניעות האשה, והקפיד מאד מאד שלא ילכו אחר אופנת הגויים בשום פנים ואופן, ובפירוש גילה אשר בכל אופנה מאופנת הגויים אם הנשים נשות ישראל הולכות עם זה, על ידי זה מביאים מחלות חדשות, ובכל פעם שיש אופנה חדשה מהגויים בבגדי נשים, כן נמשכות מחלות חדשות בעולם, ובפרט לנשים, וכן הקפיד מאד מאד שלא יראו את שערות האשה בחוץ אפילו בחדרי חדרים, כי זה מביא עניות בבית.

 הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שתהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

» הילולת הצדיקים

» לעוד חדשות ברסלב הקליקו כאן

» ציון מוהרא"ש זי"ע הצדיק מיבנאל