רבי יצחק זאב סולובייצ'יק 'הרב מבריסק' – ט' תשרי

חי בשנים: ה'תרמ"ו-ה'תש"כ, נפטר בגיל: 73 • מקום מנוחתו: ירושלים, ישראל

הגאון הגדול רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, 'הרב מבריסק', הינו בנו השלישי של רבי חיים מבריסק – שהיה מגדולי ישראל בדורו, ואבי שיטת בריסק בלימוד הגמרא.

נודע בשכלו החריף, בשקידתו בלימוד התורה, ביראת שמים ובנחישות לפתור כל שאלה שהתעוררה בלימוד. דקדק בקיום המצוות ולפונים אליו בשאלות השיב בתמציתיות ובבהירות.

נעוריו ונישואיו

נולד בשנת ה'תרמ"ו (1886), ונודע כעילוי כבר מילדותו. בגיל 16 כבר ידע בעל-פה את כל הש"ס עם פירוש רש"י.

נישא לרבנית אלטע הענדיל, בת הרב חיים אוירבך (נכדו של ה'אמרי בינה').

הבריחה מהשואה

לאחר פטירת אביו רבי חיים מבריסק בשנת ה'תרע"ח, מונה לרבה של בריסק (בלארוס), ושם הנהיג עד מלחמת העולם השנייה.

פתיחת מלחמת העולם השנייה התרחשה כאשר שהה בעיר המרפא קריניצה (בפולין), הרחק מבריסק, ומאז לא חזר לעיירתו.

הרב סולובייצ'יק נמלט מאירופה בשנת ה'תש"א (1941), עלה לירושלים וייסד בה את ישיבת בריסק החדשה. אשתו הרבנית ושלושה מילדיו נרצחו בשואה, לאחר שלא הצליחו להימלט מגטו בריסק.

דקדק במצוות. הרב מבריסק זצ"ל עם מקורבים

הנהגתו

נחשב לאחד מהרבנים התקיפים שבין מתנגדי הציונות, והלך בדרך האדמו"ר רבי יואל מסאטמר, אך עם זאת כיבד מאוד רבנים ואנשים למרות שתמכו בדרך הציונות.

אחת ממלחמותיו הידועות ביותר הייתה מלחמתו ב'גיוס הבנות', הוא התנגד לכל דו-שיח עם הציונים ובמסגרת זו התנגד גם לפגישתו של 'החזון איש' עם ראש הממשלה דאז, בנושא הגיוס.

בדרך לימודו היה תלמיד מובהק של אביו – רבי חיים מבריסק, והמשיך בדרך הניתוח המעמיק של כל הלכה עד לבסיס.

היה ידוע בהחמרתו בדקדוק שמירת המצוות. תלמידי בריסק ידועים עד היום בהחמרתם, שבאה לידי ביטוי בכך שאינם אוכלים מחוץ לבית, ולא אוכלים אוכל שבושל בכלים שאינם שלהם, כמו כן הם שוחטים ומולחים את הבשר על פי ההלכה באופן עצמאי בביתם, ולא סומכים על אף אישיות תורנית בכל הנוגע לאוכל.

הרב מבריסק העמיד תלמידים רבים, ביניהם: הרב שך, רבי משה שמואל שפירא ראש ישיבת 'באר יעקב', רבי משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית, האדמו"ר מסטריקוב, ורבים נוספים.

חיבוריו

• חידושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם
• חידושי הגרי"ז למסכתות שבסדר קודשים
• חידושי הגר"ח והגרי"ז – סטנסיל
• חידושי מרן רי"ז הלוי על התורה
• חידושי מרן רי"ז הלוי על יומא סוכה וקידוש החודש
• חידושי הגרי"ז – על התורה

פטירתו

בשנותיו האחרונות סבל הרב מבריסק ממחלת ריאות קשה ולשם כך שהה פעמים רבות בשווייץ, בעקבות האוויר הצח שיש שם.

נפטר בט' בתשרי ה'תש"כ (1959) ונקבר בהר המנוחות בירושלים. רבים מקרב הציבור הליטאי רואים בו כמנהיגם, וממשיכים את דרכו בשמירת המצוות ובדרכו הלימודית.

זכותו הגדולה תגן על כל ישראל, אמן.