חי בשנים: ה'תק"כ-ה'תקפ"ז, נפטר בגיל: 67 • מקום מנוחתו: לנצהוט, פולין
הצדיק הקדוש רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ היה גאון עצום בעל חכמה אלוקית, תלמידם של הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק ו'החוזה מלובלין'. תמיד היה מבדח ומשמח את סובביו כשבדבריו משולבים רמזים גדולים לעבודת השם יתברך.
צעירותו
ביום ראשון של חג השבועות ו' סיון לשנת ה'תק"כ (1760), באותו היום שבו נפטר מייסד החסידות הבעל שם טוב הקדוש, נולד רבי נפתלי צבי בעיירה לשנוב שבאוקראינה, לאביו רבי מנחם מנדל רובין מלינסק ולאמו מרת ביילה בתו של הגאון רבי יצחק הורוביץ מהאמבורג. על לידתו דרשו צדיקי אותו הדור את הפסוק "וזרח השמש ובא השמש" – כשצדיק מסתלק בא צדיק אחר למלא את מקומו.
עוד מילדותו ניכר בכישרונות ברוכים, בגיל 3 כבר ידע לקרוא, ובגיל 7 כבר היה בקי במסכתות רבות בתלמוד הבבלי עם המפרשים.
כאשר הגיע לעיירה אחד מחסידיו של הרבי מליז'ענסק ושמע על כשרונותיו של הילד, ביקש לחזות בידיעותיו והתפעל מאוד מלמדנותו ומיכולתיו, עקב כך ביקש מהוריו שיאשרו לו ללמד את בנם. אמו של רבי נפתלי הצעיר התנגדה והציעה לשלוח את הילד ללמוד בעיר טיסמניץ בישיבת דודו רבי משולם איגרא שהתנגד לחסידות בחריפות, ואכן הנער נשלח לטיסמניץ ובמשך 5 שנים למד שם בהתמדה.
התקרבותו לחסידות
בהגיעו לגיל 13 ביקש מהוריו שאחד מתלמידי הבעל שם טוב הקדוש יניח לו את התפילין בפעם הראשונה והם הסכימו, אביו לקח אותו אל רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב שהניח לו את התפילין. לאחר שנים אמר רבי נפתלי על אותו מאורע: "אז קשר אותי רבי יחיאל מיכל בעולם גבוה, אשר לא אוכל להנתק ממנו לעולם".
בנערותו ביקר גם אצל רבי לוי יצחק מברדיטשוב שכבר אז אמר לו: "נפתלי צבי, אתה תהיה לרבי גדול! ברך אותי", אך רבי נפתלי סירב לברכו והתחרט על כך כל ימיו.
בהמשך נסע לליז'ענסק אל הרבי ר' אלימלך לשתות ממעייני החכמה והחסידות. בהגיעו אל הרבי מליז'ענסק בפעם הראשונה, סירב הרבי לקבלו בטענה שאין הוא צריך יחסנים (צאצאים לרבנים גדולים), טענתו של הרבי הייתה משום שבדרך כלל אלה המיוחסים היו בעלי גאוה. "במה אשם אני שאני צאצא לרבנים גדולים?" תהה רבי נפתלי הצעיר והתחנן בבכיות נוראות עד שהרבי הסכים לקבלו. בליז'ענסק תפס מהר מאוד מקום חשוב ביותר בין התלמידים ולאחר פטירת הרבי ר' אלימלך הפך לאחד מגדולי החבורה החסידית של 'החוזה מלובלין' – ממשיך דרכו של הרבי מליז'ענסק. באותו הזמן הסתופף גם בצילם של רבי ישראל המגיד מקוזניץ ורבי מנחם מנדל מרימנוב.
רבי נפתלי היה ידוע בחכמתו השנונה ונחשב לחריף והפיקח ביותר בחבורת לובלין, עד שגדולי הדור העידו עליו שיש לו חכמה מיוחדת ואף על מצבתו נחרטו המילים: "יחיד בדורו בחכמה אלוקית". פעם אמר 'החוזה מלובלין' לרבי נפתלי: "לא כתוב בתורה 'חכם תהיה עם ה' אלוקיך' אלא 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך'… השיבו רבי נפתלי: "להיות תמים עם ה' – זה צריך חכמה גדולה".
היה נוהג לשמח חתן וכלה כאשר בתוך הבדיחות שסיפר היו רמזים לעבודת השם יתברך. רבי נפתלי היה אומר שעל ידי שמחה ובדיחה אפשר להגיע יותר אל האדם מאשר בדרשה. על חשיבותה של הבדחנות שבה עסק מסופר כי באחת ההזדמנויות הרגיש הרבי מלובלין שמשהו מפריע לו בלימודו ובעקבות כך שלח את משמשו שיבדוק מה עושים תלמידיו בשעה זו, כשחזר השמש סיפר שראה את רבי נפתלי עוסק בבדחנות לכבוד חתן וכלה והרבי מלובלין החליט להגיע למקום, כשהקשיב לדברי הבדחנות הבין כי בדברים אלו מסתיר רבי נפתלי סודות עליונים וכוונות נשגבות וכל פמליא של מעלה מרוכזת בכך, ולכן אף הוא לא הצליח להתרכז בלימוד.
נישואיו ורבנותו
בגיל 18 נשא לאישה את בתו של הגביר רבי זאב ולוויל סטוקר והתגורר בבית חותנו העשיר בעיירה ברוד, אולם לאחר תקופה קצרה התגרש בהמלצת הרבי מזלאטשוב בגלל מקרה שאשתו אמרה לו שהיא מתאפרת לא רק כדי למצוא חן בעיניו אלא גם בעיני שאר בני אדם. לאחר שנה נשא לאישה את בתו של הגביר רבי צבי הירש גולדהמר ונסמך על שולחן חותנו בעיירה דוקלא, שם שקד על לימודו ועסק במסחר ביין לפרנסתו.
לאחר מכן התקבל בהוראת רבי מנחם מנדל מרימנוב לרבה של רופשיץ שעל שמה הוא קרוי, שם החלו חסידים להגיע לביתו להתברך, לקבל עצה ולשמוע מתורתו הקדושה.
לאחר פטירת אביו, בשנת ה'תקס"ד נתקבל כממלא מקומו בלינסק אך תושבי רופשיץ לא הסכימו לעזיבתו ולכן ישב ברופשיץ ומשם כיהן גם כרבה של לינסק.
בשנת ה'תקע"ה כאשר הסתלקו ראשי החסידות דאז, הוכתר רבי נפתלי לאדמו"ר ורבים מבין החסידים קיבלו את מרותו והמונים החלו להגיע אליו מהונגריה, פולין ורוסיה. בין חסידיו הבולטים: בעל ה'דברי חיים' מצאנז, רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, רבי יצחק אייזיק מקומרנא ועוד צדיקים רבים.
הרבי מרופשיץ התפרסם כבעל רוח הקודש וכפועל ישועות. נהג להסתובב בעיירות ובכפרים על מנת לאסוף כסף למצוות פדיון שבויים, הזהיר את חסידיו שלא לאחר בזמן 'קריאת שמע', והנהיג להתפלל ברוגע ובשקט.
פטירתו
נפטר בלנצהוט ביום י"א באייר ה'תקפ"ז (1827) ונטמן בעיירה זו.
זכותו הגדולה תגן על כל עם ישראל, אמן.
ציטוטים מספר אשר בנחל מדברי רבי נפתלי מרופשיץ:
רבי נפתלי מרופשיץ אמר: בלימוד תורה אין צריכים הכנה כלל:
אני לא מרגיש שאני מוכן ללמוד תורה – מה עושים?
מה אומר לך? הרב הקדוש רבי נפתלי מרופשיץ זי"ע אמר שבלימוד תורה לא צריכים הכנה כלל.
רק תיכף ומיד כשפותחים את המשניות או את הגמרא, כבר יכולים להתחיל וללמוד.
כי התורה היא מתנה שנתן הקדוש ברוך הוא לעם ישראל על ידי משה רבנו כמו שאנו אומרים בתפילה "ישמח משה במתנת חלקו" וכמו שמתנה באה לאדם ללא כל הכנה מוקדמת כן בלימוד התורה הקדושה לא צריכים הכנה.
תיכף ומיד כשפתחים את המשניות או את הגמרא וכו', כבר יכולים להתחיל ללמוד.
לכן שאף אחד לא יבוא ויטעון שהוא עדיין לא מוכן ללמוד.
אין דבר כזה רק צריכים לפתוח את משניות או את הגמרא וכו', וכבר יכולים ללמוד בהתמדה.
(אשר בנחל כרך קצג, מכתב תשעא, ניסן תש"ע)