רבי יואל טייטלבוים מסאטמר – כ"ו אב

הצדיק הקדוש רבי יואל טייטלבוים, בעל ה'דברי יואל', הינו האדמו"ר ומייסד חסידות סאטמר. הוא מילא תפקיד מרכזי בשיקום העולם החסידי לאחר מלחמת העולם השנייה, והנהיג קו שמרני שכלל התנגדות חריפה לציונות.

נולד בי"ז בטבת ה'תרמ"ז (1887) בעיר סיגט שבהונגריה, לאביו הרב הקדוש רבי חנניה יום-טוב ליפא – האדמו"ר מסיגט, בעל מחבר ספר 'קדושת יום טוב'.

צעירותו

כבר בילדותו ניכר בכשרונותיו כבעל ידיעה עצומה בחלקי התורה, עוד בהיותו רווק קיבל כתבי סמיכה לרבנות משמונה רבנים, בהם הגאון רבי משה גרינוולד – מגדולי רבני הונגריה ובעל 'ערוגת הבושם'.

סיפר מוהרא"ש זי"ע שכשהיה הרבי ילד קטן שלח אותו אביו יחד עם אחיו בעל ה'עצי חיים' לקבל ברכה מהרב הקדוש רבי מרדכי מנדבורנא, וכשבירכם, אמר להם: "ילדים, תפטמו את עצמכם עם חומש ופירוש רש"י, כי הכרתי גדולי עולם שלא ידעו איפה הקדוש ברוך הוא גר, מפני שלא למדו חומש ורש"י. אם תקפידו ללמוד כל יום חומש ורש"י תזכו לרוח הקודש".

ימים ספורים לפני פטירת אביו, שנפטר בכ"ט בשבט ה'תרס"ד (1904), נשא רבי יואל לאשה את בתו של רבי אברהם חיים הורוביץ מפלאנטש, החתונה נערכה בסיגט ברוב פאר והדר. לזוג נולדו שלוש בנות, שכולן נפטרו בחיי אביהן וללא צאצאים. בהמשך התאלמן מאשתו הראשונה ונישא בשנית לבתו של רבי אביגדור מצ'נסטוכוב, שגילה היה מחצית מגילו, ולהם לא היו צאצאים.

האדמו"ר הקדוש מסאטמר עם חסידים

דרכו הקדושה

לאחר פטירת אביו, כשהיה בן 24 בלבד, התקבל לרב בעיר אורשיווא שבאוקראינה, לאחר מכן היה רב העיר קראלי בהונגריה, ובשנת ה'תרפ"ט (1929) נבחר לרבנות העיר סאטמר (כיום סאטו-מארה) שברומניה, שם הקים את קהילתו, ואז החל להתפרסם.

כרב צעיר, המשיך רבי יואל לנקוט בעמדות הנוקשות אותם קיבל מאביו וסבו הקדושים. הוא היה בין המשתתפים בכינוס רבנים באוראדיה, שם הוכרז על איסור כל מגע עם הציונים או עם המזרחי. בקיץ ה'תרפ"ב היו הוא והרב הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש ראשי החותמים על קריאה נגד שיתוף פעולה עם אגודת ישראל.‏

רבי יואל מסאטמר עודד את חסידיו לצאת להתפרנס, הוא הדגיש את מצוות החסד וביקש מחסידיו לתת צדקה ככל יכולתם, גם מחוץ לקהילתם.

היה מהחריפים שבמתנגדי הציונות. ראה בציונים את הגורמים העיקריים שמפריעים לחיות חיי שלום עם הערבים, וכמקור של כל הרעות שקרו לעם היהודי במאה האחרונה. התנגד בתקיפות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, מפני שאחז כי הדבר אסור על פי התורה בשלושת השבועות שהשביע ה' את עם ישראל. את נימוקיו להתנגדותו לציונות ומדינת ישראל פירש בספרו 'ויואל משה', וכלשונו בספרו: "אם ניקח כל פרצות הדור והעבירות המרובות הנעשות בכל העולם וישימו אותם על כף מאזניים אחת ומדינה ציונית בכף מאזניים שניה – מכריע את כולם, שהוא השורש פורה ראש ולענה של אבי אבות הטומאה שבכל אבות הנזיקין שבכל העולם כולו והם המה המטמאים את כל העולם כולו".

במלחמת העולם השנייה

בשנים הראשונות של מלחמת העולם השנייה הגיעו פליטים יהודים רבים מארצות הכיבוש הנאצי להונגריה, והאדמו"ר מסאטמר נטל חלק פעיל בסיוע עבורם. ישיבות סאטמר באיזור הפכו למקומות קליטה לפליטים, והאדמו"ר אף העמיד צוות שעסק בהשגת מסמכים מזויפים עבורם.

לאחר כיבוש הונגריה בידי הנאצים הוברח על ידי קצין הונגרי ששוחד לקלויזנבורג, שם נתפס והועבר לגטו. בגטו התנזר מאוכל שאינו כשר, נשא תפילות למען הציבור, ועודד אישית את הפונים אליו.

באותו פרק זמן התנהל משא ומתן בין היהודי ישראל קסטנר לבין הצורר אדולף אייכמן, כתוצאה מכך התירו הנאצים את יציאתה מהונגריה של רכבת ובה 1,684 יהודים, שבה היו אישים מכל מגזרי היהדות ההונגרית, ביניהם האדמו"ר רבי יואל מסאטמר.

הקבוצה הועברה למחנה ברגן-בלזן, גם שם הפך הרבי לדמות מנהיגה ומכובדת. ניצולים ששהו עימו מעידים שלא היה מוטרד מהתנאים החומריים, ולעיתים צם יומיים או שלושה בשבוע. נוכחותו השרתה ביטחון, ורבים האמינו שבמחיצתו לא יהונה להם כל רע.

לאחר משא ומתן נוסף המשיכה הקבוצה מברגן-בלזן לשוויץ, לשם הגיע האדמו"ר בתאריך כ"א בכסליו ה'תש"ה (1945), ומדי שנה חוגגים חסידי סאטמר את יום זה כיום ההצלה של האדמו"ר.

באותה שנה עלה משווייץ לארץ ישראל, ולאחר שנה כשהוא מלווה על ידי כשבעים חסידים היגר לארצות הברית, שם הקים קהילה חרדית שמרכזה בשכונת וויליאמסבורג שבברוקלין, ניו יורק.

כ"ק האדמו"ר מסאטמר זי"ע באחד מביקוריו בארץ ישראל

הרבי ממונה לגאב"ד העדה החרדית

בשבת הראשונה בוויליאמסבורג צעד ברחוב לבוש בשטריימל וקפוטה. אחד מתושבי השכונה העיר לרבי כי זהו לבוש זר בשכונה, והאדמו"ר השיב: "אל דאגה, יגיע יום שיהודי יתבייש לעבור כאן בשבת ובחג ללא שטריימל…".

מוהרא"ש זי"ע סיפר שכאשר האדמו"ר עזב את ארץ ישראל כדי לנסוע לארצות הברית, שאלו אדם חשוב: "רבי, אם אתם נוסעים, למי אתם מייעצים לתת פדיון ולבקש ממנו ברכה?", ענה האדמו"ר בזו הלשון: "אם תלך לבית הכנסת ותראה יהודי מפשיל את השרוול להניח תפילין, ויש לו מספר שחקקו העמלקים על ידו, מיהודי זה יכולים לבקש ברכה!.

אף שהרבי התגורר בחוץ לארץ, הוא מונה על-ידי העדה החרדית לכהן בתפקיד הסמלי של נשיא העדה החרדית,‏תוך סיכום שיבקר בארץ ישראל אחת לשלוש שנים, ההסכם לא מומש במלואו אך האדמו"ר ביקר בישראל מספר פעמים, כשהפעם האחרונה הייתה בשנת ה'תשכ"ה. לאחר פטירת גאב"ד העדה החרדית רבי זעליג ראובן בנגיס, מונה האדמו"ר לגאב"ד במקומו.

הקשר לברסלב

ידוע שהרבי הקדוש מסאטמר הפליג מאוד במעלת רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב וספריו הקדושים. בספרו 'ויואל משה' העתיק את דברי רבינו הקדוש בעניין שיתרבה האפיקורסות בעולם קודם ביאת המשיח, והוסיף בזו הלשון: "וזה ענין של רוח הקודש, שראה מה יגיע אלינו בעיקבא דמשיחא".

	הצדיק הקדוש רבי יואל מסאטמר זי"ע

אחד מחסידי ברסלב שהדפיס לפני שנים רבות את 'התיקון הכללי', ביקש מהאדמו"ר נדבה עבור ההדפסה, וקיבל ממנו את הסכום של כל ההוצאות. כששאל את האדמו"ר האם יכול להכניס את שמו ולציין שתרם את כל הוצאות ההדפסה, ענה האדמו"ר: "אתם יודעים שיש לי הרבה מתנגדים, ואם יהיה כתוב שמי שאני שילמתי את כל ההוצאות, יהיו אנשים שדווקא לא יגידו את העשרה מזמורי תהילים".

כשרבי יוסף אשכנזי, גבאי האדמו"ר, הדפיס את ספר התהילים בעשרות אלפי עותקים, ביקש ממנו הרבי שבעמוד השני יכתוב: "סגולה ותיקון הכללי לומר אלו העשרה מזמורי תהילים", ולרשום את הפרקים של 'התיקון הכללי.

באחת ההזדמנויות שהגיע האדמו"ר רבי יעקב יוסף מסקווירא לביקור בבית הרבי מסאטמר, מצא על שולחנו את הספר 'ליקוטי מוהר"ן', ושאל בתמיה: "האם אתם לומדים בספר הזה?", כי בחסידות סקווירא לא לומדים בספרי ברסלב, כידוע. ענה ואמר לו הרבי מסאטמר בפה מלא: "כן, אני לומד בספר הקדוש הזה, ואני אומר לכולם – מי שרוצה להיות חזק באמונה בעיתים הללו, שילמד ויתמיד בספר הקדוש הזה".

פטירתו

בערב שבת פרשת שקלים ה'תשכ"ח (1968) לקה בשבץ שהותיר אותו משותק חלקית ולקוי בתפקודו, ומאז מיעט להופיע בציבור.

כעבור 11 שנים, ביום כ"ו באב ה'תשל"ט (1979) לפנות בוקר, חש האדמו"ר ברע ופונה לבית החולים. בשעה שמונה בבוקר, לאחר שעבר התקף לב, עלתה נשמתו לגנזי מרומים.

בהלוויית האדמו"ר השתתפו כמאה אלף איש, והוא נקבר בבית העלמין בקריית יואל שבמונרו.

לאחר פטירתו נחשפה ההערכה אליו גם מצד חלק ממתנגדיו, והרב הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך, ממנהיגי הציבור הליטאי ומיריביו הבולטים, הספיד אותו במילים אלו: "חסר לנו לעתיד אדם גדול כזה, אין לנו אדם עם תקיפות שכזאת. אין לנו מי שיאמר את דבר ה' האמיתי בתקיפות".

זכותו הקדושה תגן בעד כלל ישראל, אמן.

כבוד קדושת מוהרא"ש זי"ע בתפילה על ציונו של האדמו"ר רבי יואל מסאטמר זי"ע (צילום: ארכיון ברסלב סיטי)

ספריו

• ויואל משה
• שו"ת דברי יואל
• ביאור על התורה דברי יואל
• חידושי תורה (חידושי מהר"י ט"ב)
• מכתבים דברי יואל
• על הגאולה ועל התמורה
• אגרות מהרי"ט
• עשרות חוברות דברי תורה שנעתקו מקלטות ביידיש ובעברית