רבי שלמה גאנצפריד בעל ה'קיצור שולחן ערוך' – כ"ו תמוז

הגאון הגדול רבי שלמה גאנצפריד, מחבר הספר 'קיצור שולחן ערוך', נולד בשנת ה'תקס"ד (1804), בעיר אונגוואר שבהונגריה (כיום אוז'הורוד שבאוקראינה), לאביו רבי יוסף ולאמו מרת ביילא.

התמנותו לרבנות

	רבי שלמה גאנצפריד בעל ה'קיצור שולחן ערוך'

רבי שלמה נשא לאשה את בתו של הנגיד ר' יום טוב ליפא מודרר אשר העמיד לו סכום של כסף לצורך מסחר. בהיותו עוסק במסחרו היה מתמיד גדול בלימוד התורה ומסופר כי פעם אחת הגיעה אימו לביקור בבית המסחר ושאלה כמה הצליח להרוויח מהבוקר? הוציא הרב מספר דפי חידושים שכתב באותו היום וענה לה כי זה הרווח שלו מהבוקר…

באותה התקופה חיבר את ספרו הידוע "קסת הסופר" על הלכות סת"ם. לאחר שהוציא ספר זה הורה 'החתם סופר' לתלמידיו שלא יתנו רשות והסכמה לשום סופר אלא אם כן הוא בקי בספר הזה.

לא ארכו הימים עד שכל כספו ירד לטמיון ונשאר בחוסר כל, אז נעתר להפצרת רבו "רבי הרשל חריף" להיות רב מורה ודיין בישראל.

בשנת ה'תר"ג נתקבל לאב"ד בעיר ברעזאוויץ אשר במחוז שארש, בני קהילתו העריצוהו מאוד. בשנת ה'תר"י נקרא לשמש כראב"ד בעיר הולדתו בקהילת אונגוואר, בד בבד נתמנה לראב"ד בבית דינו של רבי מאיר איזנשטטר אשר נודע בכינוי מהר"ם אַ"ש, ובכהונתו זו שירת עד יומו האחרון.

שמו יצא לתהילה ולתפארת כבעל הלכה וכפוסק גדול ומארבע כנפות הארץ הגיעו אליו שאלות בהלכה והוא היה משיב לכל שואל בדבר ה'. פעל רבות למען קהילתו אצל שלטונות המדינה והם הכירו בו כנציג העם וכיבדו אותו על יושרו ואומץ ליבו. במרוצת הזמן נעשה לדמות מרכזית בחוגי הרבנים.

חיבורו העיקרי

'קיצור שלחן ערוך' הוא גולת הכותרת מבין ספריו אשר נדפס בעשרות מהדורות ובשפות שונות, הכולל את רוב ההלכות המעשיות, רובן מחלק 'אורח חיים' ומיעוטן משאר חלקי השולחן ערוך, בהשמטת הלכות שלא נחוצות לכל אדם, ובתוספת דברי מוסר ודרך ארץ.

 סגנונו של ה'קיצור שולחן ערוך' בהיר וקל. ספרו ערוך מחדש, בלי להתחשב במבנה של ה'שולחן ערוך' שאותו קיצר. סדר הספר הוא כסדר חיי האדם: תחילתו דיני השכמת הבוקר ותפילה, דיני סעודה, משא ומתן, מנחה ומעריב, שבת ומועדים, דיני נישואין ונידה, דינים מיוחדים של עבודה-זרה, כלאיים, נזקי ממון ודומיהם ודיני אבלות.

ספרים נוספים שחיבר: 'קסת הסופר', על הלכות סת"ם. 'תורת זבח', על הלכות שחיטה וטריפות. 'לחם ושמלה', על הלכות נידה, טבילה ומקוואות. 'שם שלמה', על סוגיות הש"ס. 'פני שלמה', חידושים על הש"ס. 'אפריון', על התורה ודרושים בדברי אגדה.

ערוב ימיו

בשנת ה'תרל"ח בהיותו בגיל 74 חלה רבי שלמה ולאחר תפילות רבות שלא שבו ריקם קם ממיטת חוליו, אולם מאז נתרופף מצב בריאותו ונעשה חלוש ביותר.

בשנת ה'תרמ"א התפתחו מחלות שונות בגופו ורבו מכאוביו אך למרות זאת התאמץ הלאה להמשיך ביגיעתו ושקידתו העצומה בתורה הקדושה וכתיבת תשובות ופסקים, כמו כן המשיך הלאה בפעולותיו הציבוריות עד יומו האחרון.

בכ"ו תמוז ה'תרמ"ו (1886) בליל שבת קודש הרגיש הרב באפיסת כוחותיו, קרא לבנותיו וחתניו, ירד מעל המיטה, נטל ידיו, ערך וידוי וקרא קריאת שמע במסירות נפש, ויצאה נשמתו בטהרה. 

בצוואתו כתב לקוברו בין אביו רבי יוסף, לבין סבו רבי זאב, בבית העלמין באוז'הורוד, אוקראינה.

זכותו תגן עלינו ועל כל עם ישראל, אמן.