הגאון הצדיק רבי בנימין שיק זצ"ל הוא אחיו הגדול של כבוד קדושת מרן מוהרא"ש זי"ע – הצדיק מיבנאל. היה מתמיד גדול בתורה הקדושה ובעל זיכרון נדיר ובקיאות רבה, כל חייו סבל מייסורים קשים אך למרות זאת היה תמיד בשמחה. שימש כרב ואב"ד קהילת טאקאי בפלטבוש ארה"ב.

צעירותו

	הרב בנימין שיק בגיל 14 עם אביו זצ"ל

נולד בתאריך י"א בכסליו ה'תרצ"ו (1936) לאביו הגאון רבי מנחם זאב ולאמו הרבנית מלכה בעיר טאקאי שבהונגריה.

כשהיה בגיל 4 התגברו רוחות מלחמת העולם השניה והוריו נמלטו יחד איתו לארץ ישראל דרך ספינת המעפילים. בניסים גדולים הצליחו להגיע לחוף תל אביב עם אוניית בולגריה, שם בתל אביב נולד אחיו היחיד מוהרא"ש זי"ע.

מצעירותו נודע כמתמיד גדול בלימוד התורה ובעל זיכרון נפלא, העידו עליו כי היה "כבור סיד שאינו מאבד טיפה ולא היה דבר שלא זכר". בגיל 17 קיבל סמיכה להוראה משני גאוני הדור – רבי אברהם שלמה כ"ץ אב"ד ריסקעווע, ורבי יונתן שטייף אב"ד בודפשט, שניהם הפליגו מאוד במעלותיו.

כבר בגיל צעיר זכה לקירוב גדול מצדיקי הדור, ביניהם הרב הקדוש רבי אהרן מבעלזא והרב הקדוש רבי יואל מסאטמר. הרבי מסאטמר כיבד אותו בהקפה בשמחת תורה בהיותו בן 19 בלבד, כאשר אלפים אחרים וביניהם רבנים ותלמידי חכמים גדולים לא זכו לכך.

מגיל 12 ועד חתונתו למד אצל אביו הגאון רבי מנחם זאב ולאחר מכן נישא לבתו של האדמו"ר רבי אהרן משה מחוסט שחיבב אותו מאוד. אחרי החתונה המשיך ללמוד בהתמדה רבה מאוד והתעלה בתורה וביראה עד שפתח בית כנסת בשכונת פלטבוש, שם כיהן כרב ואב"ד עד להסתלקותו. 

הנהגתו

למרות שסבל יסורים גדולים בחייו התמיד במידת השמחה עליה הקפיד מאוד. גם לאחר שעבר תאונת דרכים קשה ובעקבותיה סבל מנכות ברגלו, קיבל הכל באהבה וביקש מהשם יתברך שבזכות ייסוריו יקילו את היסורים מעל כלל ישראל.

בביתו שררה עניות גדולה אך היא לא מנעה ממנו להמשיך וללמוד בהתמדה רבה את התורה הקדושה ולפזר הרבה צדקה. למרות שבביתו לא היה כלום הוא תמך בעניים רבים בדרך של כבוד ובהסתרה גדולה, הדבר התגלה לבני ביתו וילדיו רק אחרי פטירתו.

לאחר פטירת אביו בשנת תשס"ג מונה למלא את מקומו ברבנות קהילת טאקאי בפלטבוש, גם אז זכה לחיבה ואהדה רבה מכל הרבנים, חלקם אף הגיעו להתייעץ איתו בענייני מסחר עקב חכמתו שהייתה לשם דבר.

הקשר לברסלב

	הרב בנימין שיק זצ"ל

הרב בנימין שיק לא היה חסיד ברסלב, אך עם זאת זכה שיהיה לו חלק גדול בהתקרבותו של אחיו הצעיר לרבינו הקדוש.

וכך היה המעשה: כשהיה מוהרא"ש בגיל 15 וחצי הוא מצא בביתו את הספר 'משיבת נפש' וגילה בו עניין רב, מחבר הספר היה רבי אלתר טפליקר מגדולי ברסלב. בספר מצוטטים קטעים מתוך 'ליקוטי הלכות' שכתב רבי נתן מברסלב, אך מוהרא"ש לא הבין מהיכן הגיעו הלכות אלו כי עדיין לא שמע אף פעם על חסידות ברסלב או על רבי נתן מברסלב ולא ראה אותם בספר ההלכות הנודע 'שולחן ערוך. משום כך ניגש לשאול את אחיו הבכור האם מכיר את הספר והאם יודע מאיפה ההלכות המובאות בו.

אחיו היה כאמור גאון ובקיא עצום כבר מצעירותו בסדר הדורות, דבר שהיה לפלא גדול. בגיל צעיר מאוד כבר היה בקי בעל פה בכל המובא בספר 'שם הגדולים' שכתב החיד"א שם מובא פירוט ביוגרפי על חייהם וספריהם של חכמי ישראל, מלבד זאת היה בקיא גם בשמות הספרים ושמות מחבריהם חכמי ישראל בדורות שלאחר החיד"א עד לזמנו, כפי שהעיד מוהרא"ש: "היה ידען מופלג שניחן בראש טוב מאוד עוד מקטנותו, וכשהיו אומרים לו שם של ספר מסוים, יכל על אתר לומר את שם מחברו, מקום מגוריו וכמה ספרים חיבר".

עקב בקיאותו ידע רבי בנימין לספר לאחיו הצעיר כי ספר 'משיבת נפש' הוא ליקוט מספריו של צדיק גדול ונורא מאוד בשם רבי נחמן מברסלב ושל תלמידו רבי נתן מברסלב, שעליהם כמעט ולא ידעו באותם ימים שלפני כ-60 שנה. הוא הרבה לספר בשבחם ומעלתם וסיפר למוהרא"ש על חסידות ברסלב.

ספרי ברסלב היו דבר נדיר באותה תקופה אך למרות זאת היו בביתם כמה ספרים מספרי רבי נחמן מברסלב ורבי בנימין הראה אותם לאחיו הצעיר. היו שם את הספרים 'ליקוטי מוהר"ן' 'ספר המידות' ו'השתפכות הנפש' שחוללו מהפך בליבו ובנפשו של הנער בן ה-15 אשר מאז החליט לעסוק בהם כל ימי חייו ולהפיצם בכל העולם עד שהפך למנהיג הגדול ביותר של חסידי ברסלב בדור.

בכך זכה רבי בנימין שיק לקחת חלק עיקרי בהתקרבות אחיו מוהרא"ש זי"ע לרבי נחמן מברסלב זי"ע ולקירובם של רבבות נוספים לחסידות ברסלב ולבורא עולם בזכות פעולותיו הגדולות בעולם.

בהמשך כשסבל מוהרא"ש מרדיפות ומחלוקות רבות בעקבות פעילותו, יצא אחיו להגנתו ותקף בחריפות את מתנגדיו. באותה תקופה גם ביקר אצל רבנים וגדולי הדור וסיפר בשבחו והנהגותיו בימי בחרותו שנעשו בהסתר גדול ועליהם לא ידע אף אחד עד אז. פעם כשנשא דרשה בפני קהל רב, ביניהם רבנים מפורסמים, גילה לפני כולם מעט שבמעט מעבודת הקודש של אחיו הצעיר מעת שהתקרב לחסידות ברסלב, וצעק בקול גדול: "איך לא מתביישים לדבר על אחי הקדוש, שמאז שהתקרב בגיל 15 וחצי אל רבי נחמן מברסלב זי"ע לא החסיר לומר תיקון חצות אחד בשק ואפר, ולמד בהתמדה רבה מאוד באופן שהיה נחשב למשונה – רוב היום ורוב הלילה. הרבה רבנים שיושבים כאן לא מגיעים לקרסוליו", זעק רבי בנימין.

הגאון רבי בנימין שיק אב"ד טאקאי עם אחיו מרן מוהרא"ש זי"ע

פטירתו

בשנתו האחרונה חלה בסרטן הריאה, אושפז בבית החולים וסבל רבות, אך גם אז הקפיד להיות בשמחה וחזר ואמר שרוצה להסתלק מהעולם בשמחה עצומה. בתקופת חוליו היה מנגן ומפזז לעצמו ניגונים של שמחה, דבר שהפליא את מבקריו אשר הביעו תמיהה רבה כיצד אדם עם יסורים שכאלו שש ושמח כל כך.

ביום שישי ה' באלול ה'תשס"ח (2008) החמיר מצבו מאוד והוא ביקש מבניו שישארו איתו בזמן יציאת נשמתו. הוא גם הביע בפניהם את משאלתו להיפטר דווקא כשעם ישראל ישירו שירה להשם, דבר שאכן קרה כשיציאת נשמתו הייתה בדיוק בכניסת השבת בעת שכל ישראל שרים את הפיוט "לכה דודי לקראת כלה".

הלוויתו יצאה ביום ראשון מבית מדרשו בשכונת פלטבוש בניו יורק לעבר בית העלמין בעיירה מונסי, שם נטמן בסמוך לקברו של האדמו"ר הקדוש מריבניץ.

בהלוויה השתתף גם האדמו"ר מויז'ניץ מונסי שהתעקש ללוות את הנפטר למרות חולשתו, זאת בגלל שבנו רבי אליעזר הגר, עסקן עולמי שעוזר בהשגת רופאים מומחים לחולי ישראל, נהג לבקר בכל יום את רבי בנימין ותמיד יצא מלא התפעלות על שמחתו הגדולה למרות ייסוריו. כששאל את רבי בנימין מדוע הוא כל כך שמח? ענה לו: "עוד מעט אני מוריד את הגוף ממני, ונשמתי תתאחד בו יתברך". רבי אליעזר סיפר זאת לאביו האדמו"ר מויז'ניץ מונסי שהתפעל מאוד ואמר: "היש בדור הזה אדם שידבר כך?". אחר כך סיפר לו בנו על ביקור נוסף אצל רבי בנימין שהפתיע אותו, היה זה כשהחולה הסביר לו על עניין השמחה: "חכמינו ז"ל אמרו ש'מת מתוך שמחה סימן יפה לו' והרי עוד מעט אני יהיה כבר אצל אבינו שבשמים ומדוע שלא אהיה בשמחה?". הרבי מויז'ניץ נפעם מאוד ולאחר הפטירה התעקש לצאת להלוויה למרות שבאותו יום היה חלש במיוחד. הוא אף ציווה את תלמידי כולל ויז'ניץ לצאת וללוות את הנפטר, דבר עליו מקפיד ביותר שלא יפסיקו מהלימוד בשום פנים, "כאן בנפטר המורם מעם הזה, אני יוצא מן הכלל ומצווה שכולם יצאו להלוויה, שיהיה לכם זכות נדירה ללוות נפטר כזה" הסביר הרבי מויז'ניץ לחסידיו.

על שמו הוקם ביבנאל כולל להוראה 'תפארת בנימין' שבו לומדים כ-50 אברכים הלכה למעשה ומשם יצאו כבר כמה מורי הוראה בישראל.

זכותו תגן בעדנו עד ביאת משיח צדקנו, אמן.