רבי יעקב ישראל קנייבסקי – הסטייפלר

הגאון הגדול רבי יעקב ישראל קנייבסקי המכונה הסטייפלר היה מנהיג הציבור החרדי-ליטאי בארץ ישראל, את רוב זמנו הקדיש ללימוד התורה הקדושה. הוא נמנה גם עם נשיאי הכולל 'חזון איש' וגם כחבר נשיאות הארגון 'אתרא קדישא'. חיבר את סדרת הספרים 'קהילות יעקב' על התלמוד.

צעירותו

	רבי יעקב ישראל קנייבסקי 'הסטייפלר' זצ"ל

נולד ביום ט' בתמוז ה'תרנ"ט (1899) לאביו רבי חיים פרץ קנייבסקי שהשתייך לחסידות טשרנוביל, בעיירה הורונסטייפל שבאוקראינה, שבעקבותיה זכה לכינוי הסטייפלר.

עוד בצעירותו היה מתמיד גדול, התבלט מאוד בחריפותו ונחשב לעילוי. בהיותו בגיל שש נפטר אביו ושנתיים לאחר מכן, כיוון שבסביבת מגוריו לא הייתה ישיבה חסידית, נשלח על ידי אמו לישיבת 'נובהרדוק' בהומל שבבלארוס, שהייתה ישיבה המשתייכת לתנועת המוסר. בישיבה ישב על אדני התורה והמוסר ועד מהרה התפרסם גם שם שמו כעילוי גדול. בישיבה זו גם למד בזמן מלחמת העולם הראשונה, לאחר מכן עבר ללמוד בביאליסטוק שבפולין.

בהמשך מינה אותו רבי יוסף יוזל הורוביץ המכונה 'הסבא מנובהרדוק' לראש מתיבתא בישיבת 'בית יוסף' – נובהרדוק שבפינסק.

בשנת ה'תרפ"ה בהיותו עדיין בחור פירסם הסטייפלר את 'שערי תבונה' – קונטרס חידושי תורה שעורר רעש גדול בעולם התורני. שנה לאחר מכן הגיע הקונטרס לידיו של 'החזון איש' שהתפעל מאוד והחל לחפש אחר המחבר, כאשר גילה מי חיבר את הקונטרס ונודע לו כי הוא עדיין רווק הציע אותו לאחותו, וכך נישא רבי יעקב ישראל קנייבסקי לרבנית מרים קרליץ – אחות 'החזון איש'.

הנהגתו

בא' בניסן ה'תרצ"ד (1934), עלה לארץ ישראל, כשמונה חודשים לאחר גיסו 'החזון איש' שאותו החשיב לרבו, והתיישב בעיר בני ברק. עם בואו לעיר התמנה לראש ישיבת 'בית יוסף'. בשנותיו האחרונות של 'החזון איש' הוא התגורר יחד עם משפחת קנייבסקי.

באותו זמן נחשב הסטייפלר כמנהיגה הרוחני של הציבור הליטאי, לצידו של הרב שך. את רוב זמנו הקדיש ללימוד התורה הקדושה ובחלק מהזמן היה מקבל קהל. הוא נמנה גם עם נשיאי הכולל 'חזון איש' וגם כחבר נשיאות הארגון 'אתרא קדישא'.

דרכו בלימוד הייתה לחזור ארבעה פעמים על כל דף או פרק בטרם המשיך לדף או הפרק הבא.

למרות שהוא עצמו נהג לישון מעט מאוד, דאג להדריך בני ישיבות להקפיד על כמות שעות שינה מספקת, והסביר שבחור ישיבה צריך לחלק את היום נכון וכך יזכה להיות תלמיד חכם. החלוקה הייתה: 12 שעות ללימוד, 8 לשינה 2 לתפילה ושעתיים נוספות לשאר צרכים.

הסטייפלר גם דאג מאוד לחזק נשים מאחר והאמין כי לפי פעולת האם כך יוצאים הילדים, לכן חיזק אותם להתפלל מילה במילה את הברכות ובקול ושתמיד תשרה בבית אווירה של קדושה ותפילה.

מסופר שפעם אחת באה אישה לבקש את ברכתו של הרב יעקב ישראל קנייבסקי שיתפלל על בנה שיגדל להיות תלמיד חכם. ענה לה הרב שעד היום הוא בוכה בדמעות ולא מפסיק להתפלל שהבן שלו יהיה תלמיד חכם, זאת למרות שבנו הרב חיים קנייבסקי היה נחשב כבר אז לאחד מתלמידי החכמים הגדולים שבדור.

יחסו לחסידות ברסלב

הרב נתן צבי קעניג הביא לפניו בהזדמנות את ספר 'ליקוטי מוהר"ן' של רבינו נחמן מברסלב, בתגובה קם בעל הקהילות יעקב ממקומו, ניגש אל ארון הספרים והוציא משם ספר 'ליקוטי מוהר"ן' ישן ובלה מרוב שימוש, ואמר: "דע לך שאני מעיין בספר הזה מדי יום ביומו". הסטייפלר הוסיף באותה השיחה דברים מפתיעים ואמר כי "מרגיש אני שהספר הזה מעורר אותי ליראת שמים, ואני רואה כי ביום שאיני לומד בספר זה, אני חש חסרון ביראת שמים".

בפעם אחרת נכנס לפניו ראש ישיבה ליטאי לשוחח על מספר עניינים ולאחר מכן סיפר שראה אותו יושב ואומר תפילות מתוך הספר 'ליקוטי תפילות' של רבי נתן מברסלב.

הרב יעקב ישראל קנייבסקי עם תלמידים, מאחור נראה בנו הרב חיים קנייבסקי

פטירתו

בליל שבת כ"ג באב ה'תשמ"ה (1985) השיב את נשמתו ליוצרה, וביום ראשון רחובות בני ברק התמלאו בהמונים שליוו אותו בדרכו האחרונה. הוא נקבר סמוך לקברו של גיסו 'החזון איש' בבית הקברות בבני ברק.

הותיר אחריו את בנו הגאון הגדול רבי חיים קנייבסקי שליט"א – ממנהיגי הציבור הליטאי ומגדולי הדור.

זכותו תגן בעדנו עד ביאת משיח צדקנו, אמן.