רבי יצחק לוריא אשכנזי – האר"י הקדוש

הצדיק העליון רבי יצחק לוריא אשכנזי, המכונה האר"י הקדוש, גילה רזי תורה והפשיט את תורת הנסתר כך שכל אדם יוכל ללמוד בה.

צעירותו

	קבר האר"י (צילום: Louski1, ויקיפדיה)

נולד בירושלים בשנת ה'רצ"ד (1534) לאביו רבי שלמה. בשמחת הברית שלו נתגלה אליהו הנביא לאביו ובישר לו כי בנו עתיד להאיר את עיני ישראל.

כבר בגיל צעיר התבלט בחריפותו, ובבקיאותו בתורה. אביו נפטר בהיותו צעיר בימים ולכן לקחה אותו אמו לאחיה רבי מרדכי פרנסיס שהיה גביר עשיר ומכובד בקהילה היהודית בקהיר שבמצרים, שם למד מפי הרב בצלאל אשכנזי בעל ה'שיטה מקובצת', והרב דוד בן זמרה – הרדב"ז.

בגיל 14 נשא לאשה את בתו של דודו רבי מרדכי, ומאז המשיך להיות סמוך על שולחנו כך היה יכול ללמוד תורה ולהתעלות במעלות הקדושה ללא כל הפרעה.

עוד לפני הגיעו לגיל 20 כבר היה בקי בכל מעייני התורה וזכה להתעמק בספר הקדוש ביותר לחכמת הנסתר – הלא הוא ספר הזוהר ולהשיג בו השגות נשגבות.

רבינו נחמן מברסלב אמר (חיי מוהר"ן סימן רע"ט) כי "מזמן רבי שמעון בר יוחאי, שהיה חידוש כמפורסם, היה העולם שקט עד האר"י זכרונו לברכה – היינו שמרבי שמעון בר יוחאי עד האריז"ל לא נתגלו חדשות כמו שנתגלו על ידי רשב"י, עד שבא האריז"ל שהיה חידוש כמפורסם והוא גילה חדשות לגמרי שלא נמצא מי שיגלה חדשות כאלה עד האר"י זכרונו לברכה. ומן האריז"ל עד הבעל שם טוב זכרונו לברכה היה גם כן העולם שקט בלי חידוש, עד שבא הבעל שם טוב זכרונו לברכה, שהיה חידוש נפלא, וגילה חדשות. ומן הבעל שם טוב זכרונו לברכה עד עתה היה גם כן העולם שקט בלי חידוש כזה, והיה העולם מתנהג רק על פי ההתגלות שגילה הבעל שם טוב זכרונו לברכה עד הנה. עד שבאתי אנוכי, ועתה אני מתחיל לגלות חדשות נפלאות לגמרי".

בארץ ישראל

בגיל 36 התגלה אליו אליהו הנביא ואמר לו שנותרו לו שנתיים בזה העולם, ובזמן הזה הוא מוכרח לעלות לארץ ישראל ולמצוא את רבי חיים ויטאל וללמדו את כל התורה והגילויים הקדושים אשר למד.

האר"י הקדוש עלה לארץ ישראל עם משפחתו וקבע את מושבו בצפת עיר המקובלים, שם ייסד ישיבה העוסקת בחכמת הקבלה.

לאחר כמה זמן נפוצה השמועה על היותו תלמיד חכם מופלג בתורת הנסתר, וכששמע זאת הרמ"ק – רבי משה קורדובירו, שהיה אז לראש מקובלי צפת, הלך לחזות בבקיאותו של האריז"ל במו עיניו. כשנפגשו שניהם, העמיקו בחכמת הנסתר והשפיעו זה לזה שפע רוחני רב מאוד, ומהיום ההוא הייתה ברית אהבה כרותה בין השניים.

המובחר בתלמידי הרמ"ק היה רבי חיים ויטאל, וכאשר בא אל האר"י לשמוע מתורתו, התעוררה נשמתו מאוד מהגילויים אשר שמע ומאז נקשרה נפשו בנפשו.

לפני פטירתו של הרמ"ק שאלו אותו תלמידיו: מי ימשיך את דרכו ויעמוד בראש חבורת המקובלים? ענה להם: מי שיראה אחר פטירתי עמוד אש הולך לפני מיטתי, הוא זה שימשיך בהנהגה. ואכן, בשעת הלוויתו לא ידעו תלמידיו היכן לקוברו, אך האר"י הקדוש הצביע להם לעבר מקום מסוים באומרו שעמוד האש הולך לשם, כך נודע לתלמידים כי מעתה יעמוד האר"י בראש החבורה הקדושה.

האר"י הקדוש גם גילה רבים מקברי התנאים והאמוראים ושאר הצדיקים והחסידים הקבורים בארץ ישראל שלא ידעו על מקום קבורתם לפניו, וכל זאת על-ידי אור שזכה לראות מעל קבריהם.

מוהרא"ש זי"ע בתפילה ותחנונים בציונו של האר"י הקדוש בצפת (צילום: ארכיון נחמן מעהל)

בין יתר הדברים הנשגבים מבינתנו שפעל בזה העולם היה תיקון נשמות. הוא היה נוהג לצאת בערב שבת קודש יחד עם תלמידו רבי חיים ויטאל לשדה כדי לקבל את השבת, ובאחת הפעמים אמר לתלמידו: אם היו לאדם עינים פקוחות היה יכול לראות איך שאלפי נשמות עומדות על כל האילנות מסביב ומבקשות תיקון.

הוא כתב מעט מאוד חידושים ופירושים, בעיקר פירושים על ספר הזוהר. מכתבים אלו נשארו רק מספר פיוטים לשבת שחיבר: 'אזמר בשבחין', 'אסדר לסעודתא' ו'בני היכלא'. את תורתו מכירים רק מכתבי תלמידיו המכונים 'גורי האר"י' שהמפורסם שבהם הינו רבי חיים ויטאל. מוהרא"ש ז"ל הבהיר בנושא זה כי "אי אפשר להבין בזוהר ובתיקונים ובכל כתבי האריז"ל אלא על ידי ההקדמות הנוראות והנפלאות שגילה לנו רביז"ל בלקוטי מוהר"ן" (שו"ת ברסלב 1595 מתאריך ד' בשבט תשע"ג).

פטירתו

כפי שאמר אליהו הנביא – שנתיים לאחר עלייתו לארץ ישראל, בהיותו בן 38 בלבד, ביום ה' באב ה'של"ב (1572), התבקש האריז"ל לישיבה של מעלה ונטמן בעיר צפת.

לאחר פטירתו היה זה רבי חיים ויטאל שלקח על עצמו את עיקר פירסום תורתו, הוא חיבר מספר ספרים שכולם מושתתים על פירושי האר"י לספר הזוהר ולקבלה בכלל, ביניהם: ספרי 'עץ חיים', 'אוצרות חיים', 'אדם ישר' ועוד.

בסמוך לקברו בצפת נמצא גם מקווה האר"י שבו הוא טבל בימי חייו, וכתב מוהרא"ש (שו"ת ברסלב 1247 מתאריך ו' בכסליו תשע"ג): "יען שהוא טבל שם, הוא השאיר אחריו הארה גדולה, כמובא ב'בן איש חי' (שנה ראשונה פרשה בראשית סימן י') שהאר"י הקדוש היה משתהה הרבה זמן במקוה בהמעיין שם בצפת, והיה מייחד הרבה ייחודים בתפילותיו, ודרכו היה לברך על הטלית קטן בצאתו מהטבילה, מפני שהיה מתעכב בטבילה, ועושה בו כוונות הרבה, והיה לו היסח הדעת. ולכן זה דבר גדול מאוד לטבול בהמעיין שהוא נובע עד עכשיו מים חדשים, כי באותו מים טבל האריז"ל ובוודאי השאיר שם הארה נוראה מאוד".

זכותו הגדולה תגן בעדנו עד ביאת משיח צדקנו, אמן.

» הילולת הצדיקים