ביום שישי יצאנו להפצה בצומת היישוב ראש פינה. בתחנת האוטובוס עמדו להם שלושה בחורי ישיבה ליטאים וניסו את מזלם לעצור טרמפ, כדי להגיע חזרה לישיבה בירושלים.
אחד הבחורים ניגש אלי ובפיו בקשה:
"אפשר שיחת טלפון אחת?…. אני צריך להתקשר"…
"בבקשה" – אמרתי לו והושטתי לו את הנייד.
לאחר שסיים את השיחה נתתי לו קונטרס ואמרתי לו:
"זה יהלום… זה קונטרס של מוהרא"ש הצדיק מיבנאל, ואנחנו יהלומנים שמחלקים את היהלומים האלו"…
הבחור התלהב ואמר:
"תודה, תודה… ה' יברך אותך"…
"גם אתה יכול להיות יהלומן" – אמרתי לבחור.
"ומה הדבר דורש ממני? – הקשה.
נתתי לו חבילת קונטרסים והדרכתי אותו כיצד לחלק ומה לומר.
"הנה יש כאן בקרבת מקום צומת, אתה יכול להפיץ בצומת וגם להפיץ באזור מגוריך, העיקר שתפיץ את הקונטרסים" – אמרתי והבחור נענה לבקשתי.
שני חבריו שנותרו בתחנה הסתקרנו והתקרבו אלי כדי לשמוע על מה אני משוחח עם חברם. הקשיבו התלהבו ובקשו גם הם לנסות להיות יהלומנים.
נתתי להם חבילות קונטרסים הנחתי אותם והסברתי להם עד כמה חשובה מלאכת ההפצה ומה יקרה עד מאוד מלאכתו של היהלומן.
"יש לכם בגב הקונטרס את מספר הטלפון של העמותה "ישמח צדיק" תוכלו תמיד להתקשר ולהזמין עוד קונטרסים להפיץ ולזכות את נשמות ישראל"- אמרתי ונפרדנו לשלום.
כעבור שבוע התקשר הבחור מירושלים וסיפר בהתלהבות שזכה להפיץ את הקונטרסים בשעה קלה ואף התקשר לעמותת "ישמח צדיק" על פי הטלפון המצוין בגב הקונטרסים כדי להזמין עוד חבילת קונטרסים להפצה…
חיזקתי את הבחור ושיבחתי אותו על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו להפיץ יהלומים.
"רואים בחוש את יד ההשגחה הפרטית – מסיים שמעון את סיפורו – "כיצד בחור ביקש רק שיחת טלפון אחת כדי להתקשר ובזכות זה זכה להתקשר לצדיק, ולהפיץ את אור תורתו בעולם".
