בעזרת השם יתברך
יום ד' ערב פסח ה'תשפ"ו הבעל"ט
לכבוד אנ"ש היקרים הנשארו ונשארים נאמנים לאאמו"ר זי"ע
הנה אנחנו נכנסים לחג הפסח הבא עלינו לטובה, ליל הסדר שעל פי האריז"ל ליל פסח יותר גדול מליל שבת, וכן אומר האריז"ל בליל פסח עולים בפעם אחת את כל המדרגות. וצריכים לקחת את ליל הסדר לכל השנה, כמו שאחד אמר פעם להרב מטשהרין ז"ל אחר פסח 'שהפסח עבר', אז ענה ואמר: 'הפסח לא עבר, הפסח נכנס'. נכנס לאדם כל כך הרבה מצוות. ורואים בליל הסדר יש ס'וד ד'רש ר'מז, אבל פ'שט אין, אדרבה עושים הרבה דברים מתמיהים כדי שהילדים ישאלו קושיות, כך אדם צריך לדעת שקורה הרבה דברים בחיים שלו שאין לזה פשט, דברים בלתי מובנים, למה אני עובר כל כך הרבה צער ועגמת נפש וחלישות הדעת, תסכולים מעצמי, אני לא מוצא את עצמי, אני לא יודע מה בדיוק אני רוצה ומחפש בחיים שלי, ואם כן אני יודע מה אני רוצה מהחיים שלי, אני לא יכול להוציא את זה מהכוח אל הפועל, עובר עלי הרבה צער ותסכולים וחלישות הדעת, מאחרים, ממשפחה, מחברים, הם לא בדיוק מבינים אותי, ואני לא כל כך מבין אותם, בכלל הרבה דברים בחיים שלי אין לזה פשט כלל וכלל. ואז האדם נכנס בקושיות ובספקות למה זה כך, ולמה, ולמה, ונכנס לקושיות על דרכי הבורא יתברך שמו בר מינן, כמו שרבנו ז"ל אומר (ליקוטי מוהר"ו חלק ב' סימן נב'): "ובענין הקשיות שקשה על השם יתברך, מרגלא בפמה לומר: אדרבא, כך ראוי להיות דיקא, שיהיו קשיות על השם יתברך, וכך נאה ויפה לו יתברך לפי גדלתו ורוממותו. כי מעצם גדלתו ורוממותו, שהוא מרומם מאד מדעתנו, על כן בודאי אי אפשר שנבין ונשיג בשכלנו הנהגתו יתברך. ועל כן בהכרח שיהיו עליו יתברך קשיות, כי כך נאה ויפה להבורא יתברך, שיהיה מרומם ונשא מדעתנו, שעל ידי זה קשה הקשיות כנ"ל ואם היה הנהגתו כפי חיוב דעתנו, אם כן היה, חס ושלום, דעתו כדעתנו", בקיצור אין לזה פשט לכל מה שאני עובר בחיים שלי, אולי יש בזה ס'וד, עניינים של גלגולים, גלגולי נשמות, אולי יש בזה ר'מז, שמרמזים לי מהשמיים שאולי הגיע הזמן שתחזור בתשובה, שתחזור אליו יתברך, כי הקב"ה אב הרחמן, ורוצה רק להטיב עם בריותיו, כמו שכתוב ב(תהלים קמה'): "טוב הויה לכל ורחמיו על כל מעשיו", ובפרט לנשמות ישראל, עם הנבחר, הבנים שלו, כמו שכתוב (דברים יד, א'): "בנים אתם להוי"ה אלוקיכם", ורק מחכה שאדם יחזור אליו, ויפתח את הפה שלו ויתחיל לדבר אליו יתברך, ויספר את כל מה שעובר עליו, איזה שעשועים זה גורם בשמים, איזה נחת רוח זה גורם לאבינו שבשמים, אולי יש בזה ד'רש, שיכולים לדרוש לעצמו כל מיני דרשות, למה זה כך ולמה קרה לי כך, ולהתחיל להאשים את עצמו, אם הייתי עושה את זה – היה כך, ואם לא הייתי עושה את זה – לא היה כך וכו', שזה דבר הכי גרוע לחיות עם רגשות אשמה, ממה נפשך, אם יכולים לתקן את זה מה טוב ומה נעים. העיקר להתחזק באמונה בו יתברך, שהכל זה אלוקות ואלוקות זה הכל, ובוודאי הקב"ה לא יעזוב אותך, ויהיה לך טוב, ועוד יותר טוב, וכבר עכשיו טוב לך, איך ומה זה תעזוב להקב"ה. אם אדם מתבונן קצת בחסדים שהקב"ה עושה איתו, ועם אשתו וילדיו, יש לו הרבה ויותר מהרבה על מה ליתן תודה והודאה להקב"ה, על כל חסדיו ורחמיו, שהקב"ה עשה ועושה ויעשה אתו. עצם העניין שהאדם בריא ברמ"ח אבריו ובשס"ה גידיו, אין חסד יותר גדול מזה, שהאדם לא יודע להעריך את זה, עד שאין לו את זה רחמנא ליצלן וכו' וכו', חסדים ורחמים שהקב"ה עושה אתו בכל יום ובכל עת ובכל שעה, וזה מה שאומרים בכל יום שלושה פעמים: "על ניסך ועל נפלאותיך שבכל עת, ערב ובוקר וצהרים".
כתוב "קרבה אל נפשי גאלה", כמו שיש גאולה כללית, שאנחנו מקווים ומצפים שנצא כבר מהגלות המרה הזאת שאנחנו נמצאים, ויהיה "כימי צאתך ממצרים אראנו נפלאות" וגאולה העתידה לבוא, כמו כן יש גאולה פרטית, כמו שמוהרנ"ת ז"ל אמר שחלק המשיח שלו כבר נמצא, שכל אחד ואחד יכול לצאת מהגלות הפרטית שלו, וזה כל העניין של 'יציאת מצרים', מצר-ים, שהמוח של האדם נמצא במצרים, שאם האדם חוטא בר מינן אזי כל דבר מפריע לו, וממורמר מעצמו, וממורמר מהחברה, ועצה לזה לצאת ממצרים, מצר-ים, מהגלות הפרטית שלך, שתתחיל לדבר להקדוש ברוך הוא, וזה כל העניין של פסח – פה סח כמו שהאריז"ל אומר. ככל שאדם ירגיל את עצמו לדבר יותר אל הקב"ה, כך יזכה לצאת מהגלות הפרטית שלו, אף שמתחילה דבר זה יהיה לו מאוד קשה כמו שרבנו ז"ל אומר (ספר המידות אמונה כב'): "הפשע של האדם מכניס כפירה באדם", ויתחיל ויזכה להגיע אל ההכרה שאף אחד לא יכול להזיק לי בלי רשות של הקב"ה, ואף אחד לא יכול לקחת ממני כלום בלי רצונו יתברך, כמו שכתוב (יומא לח.): "אָמַר בֶּן עַזַּאי בְּשִׁמְךָ יִקְרָאוּךְ וּבִמְקוֹמְךָ יושיבוך וּמִשֶּׁלְּךָ יִתְּנוּ לְךָ אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בַּמּוּכָן לַחֲבֵירוֹ וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ אֲפִילּוּ כִּמְלֹא נִימָא" ואף אחד לא יכול לתת לי כלום בלי רצונו יתברך, ואני לא ייתן לאף אחד לשלוט בי ולפגוע ברגשותיי, כי מה שאדם יותר דבוק אליו יתברך, הוא צוחק מכולם ויודע טוב מאוד כי יבוא יום שאצטרך לעזוב את זה העולם, להפשיט את הגוף הגשמי שלי, ולחזור אליו יתברך, כי באתי מהקדוש ברוך הוא ואני חוזר אל הקדוש ברוך הוא, והנשמה תעלה אל על, והגוף ייטמן בקבר, אז מה יש לי עם אחר, וזה שפירש עט"ר אאמו"ר זי"ע "עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון" מי שממלא את עצמו עם עוז, ולא נותן ששום דבר ישבור אותו, אז כשבא היום האחרון הוא צוחק מכולם, שיהיה לכם חג כשר ושמח, כשר – שצריכים מאוד לשמור מה שאוכלים בפסח, ולא כל דבר שכתוב 'כשר לפסח' צריכים לקנות ולאכול, כי בפסח מה שיכולים פחות להכניס דברים מבחוץ יותר טוב, ויותר הגון, וכמו שעט"ר אאמו"ר זי"ע דיבר כמה וכמה פעמים מזה, וכן דיבר לגבי אורז ושאר דברים שאחינו בעדות המזרח אוכלים, רואים שיכול לעבור כמה שבועות ואפילו כמה חודשים שלא אוכלים אורז במשך השנה, ואז פתאום בפסח עושים עסק גדול עם האורז, מה קרה? זה כל כך בוער, שהקדוש ברוך הוא יעזור שלא נכשל חס וחלילה עם משהו חמץ בפסח.
המאחל לכם חג כשר ושמח.
הכותב והחותם
