שאלה:
האם צום עשרה בטבת שיחול באם לא יבוא משיח צדקנו ביום שישי הבא חמור יותר משאר ה-ד' תעניות ומדוע?
תשובה:
מרן הבית יוסף בהלכות תענית (אור"ח סימן תק"נ) הביא את דברי ר' דוד אבודרהם שכתב שתענית עשרה בטבת הוא משונה משאר תעניות שאם היה חל בשבת לא היו יכולים לדחותו ליום אחר מפני שנאמר בו (יחזקאל כ"ד ב') "בן אדם כתב לך את שם היום את העצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלים בעצם היום הזה", כמו ביום כיפורים, וכתב עוד דעשרה בטבת חל לפעמים ביום שישי ומתעניין בו ביום ושאר צומות לעולם אין חלים בשישי עכ"ל. וא"כ נמצאנו מדבריו שחמור יותר משאר תעניות ולכן יש להיזהר בו יותר לאנשים בריאים להתענות בו ולא לפרוץ גדר חלילה.
***
שאלה:
לפי הנ"ל מדוע בימינו אין הוא חל לעולם בשבת?
תשובה:
כתב הרשב"א בתשובה (חלק ד' סימן רנ"ד ועוד) שמחמת חומרתו, הלל בנו של ר' יהודה נשיאה שהיה נינו של רבי יהודה הנשיא שהוא תיקן את הלוח שנה העברי דאג לכך שלא יחול לעולם אלא בימות החול כדי שלא יצטרכו להתענות בשבת.
***
שאלה:
אדם הרגיל להתפלל בערב שבת תפילת ערבית מפלג המנחה ולקבל שבת הוא מותר להפסיק את התענית קודם צאת הכוכבים ולקדש כדרכו?
תשובה:
מרן מלכא בשו"ת יביע אומר ח"ו סימן ל"א נשאל בשאלה זו ומסיק דיש להשלים את התענית עד צאת הכוכבים ודייק זאת מהשו"ע סימן רמ"ט סעיף ד' וכן כתב הרמ"א במפורש שם שבתענית ציבור יש להשלים את התענית ולא מועיל תנאי בזה כמו בתענית יחיד.
מצ"ב קטע ממכתב של מוהרא"ש על עשרה בטבת שחל בערב שבת:
הִנֵּה מָחָר זֶה עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ, מָחָר אַף שֶׁאֲנַחְנוּ לאֹ אוֹמְרִים בְּיוֹם שִׁשִּׁי תַּחֲנוּן, כִּי בְּיוֹם שִׁשִּׁי כְּבָר מַרְגִּישִׁים אֶת הַשַּׁבָּת מֵהַבֹּקֶר, בִּפְרָט בְּחוּץ לָאָרֶץ כְּשֶׁאֶצְלֵנוּ בֹּקֶר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּבָר מַדְלִיקִים נֵרוֹת אָז אֵיךְ יְכוֹלִים לְהַגִּיד תַּחֲנוּן, אֲבָל מָחָר בַּעֲשָׂרָה בְּטֵבֵת אֲנַחְנוּ נַגִּיד תַּחֲנוּן וְנָגִיד גַּם סְלִיחוֹת, וְקוֹרְאִים וַיְחַל, זֶה תַּעֲנִית צִבּוּר, מִנְחָה הֱיוֹת שֶׁזֶּה עֶרֶב שַׁבָּת וְאוֹמְרִים הֹדוּ שֶׁתִּקֵּן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע לְהַגִּיד מִזְמוֹר ק"ז, אֲבָל מִתְפַּלְּלִים חֲצִי שָׁעָה לִפְנֵי הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת, הָאִשָּׁה תַּדְלִיק בַּזְּמַן אֲבָל אֲנַחְנוּ כְּבָר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּצְרִיכִים לִקְראֹ אֶת הַתּוֹרָה פָּרָשַׁת וַיְחַל, וְתֵכֶף וּמִיָּד אַחַר כָּךְ מְקַבְּלִים אֶת הַשַּׁבָּת וְשׁוֹבְרִים אֶת הַצּוֹם עִם קִדּוּשׁ.
מפי ראש הישיבה ומו"צ דקהלתינו
הרה"ג הרב הלל אמדדי שליט"א:
- תפילת שחרית- מתפללים כמו בכל יום תענית, אומרים תחנון ונפילת אפיים וכן סליחות לי' בטבת (אע"פ שבכל יום שישי אין אומרים תחנון).
- תפילת מנחה- יש להקדים ולהתפלל, מוציאים ספר תורה וקוראים "ויחל", וכן אומרים "עננו" בשמו"ע, אך אין אומרים תחנון.
- קבלת שבת וערבית- לאחר תפילת מנחה אומרים קבלת שבת בזריזות, ותיכף מתחילים תפילת ערבית, כדי שאחר צאת הכוכבים נוכל לקדש מיד בכניסת השבת ולא להמשיך להתענות בשבת.
- רחיצה במים חמים- לדעת מרן השו"ע (או"ח תקמט' סעיף ב') מותר כמו בשאר תעניות ציבור, אך יש מהאשכנזים הנוהגים להחמיר בכל תענית, אולם בתענית זאת אף למחמירים מותר להתקלח במים חמים לכבוד שבת.
- תספורת- דעת הגר"ח פלאג'י שמכיון שיש בכך שמחה מעט וביום התענית צריך אדם למעט קצת משמחה והנאות הגוף, לכן טוב להקדים להסתפר ביום חמישי, והמיקל להסתפר ביום שישי יש לו על מי לסמוך, ולאדם שרגיל להסתפר כל יום שישי יש להקל יותר.
- מוזיקה ושירים- יש מהאחרונים שכתבו שטוב להחמיר בכל תענית לא לשמוע שירים וכדומה, וגם ביום שישי יש להחמיר, אמנם אדם שזקוק לזה ביותר יש להתיר, והמיקל בכל אופן יש לו על מה לסמוך.
- טעימת תבשילים לכבוד שבת- מבואר בשו"ע (תקס"ז סעיף א') שלדעת מרן בכל תענית מותר לטעום מהתבשיל לדעת אם לא חסר מלח או תבלין ובתנאי שלא יבלע אלא יפלוט מיד, אך דעת הרמ"א שיש להחמיר, אמנם כתב המשנ"ב שלצורך סעודת מצווה מותר גם לבני אשכנז, לכן כשמבשלים לכבוד שבת מותר לטעום ולפלוט הן לבני ספרד והן לבני אשכנז, בפרט שיש בכך מצווה מיוחדת (כמבואר במג"א סימן רנ' ובמשנ"ב שם ס"ק ב' ושם הביא בשם ספר שולחן שלמה שעצם הטעימה יש בה מצווה ורמז לדבר טועמיה חיים זכו).
מצורף מכתב מכ"ק מוהרא"ש בעניין זה:
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם רְבִיעִי לְסֵדֶר וַיְחִי ח' טֵבֵת ה'תשע"ד
שָׁלוֹם וּבְרָכָה אֶל … נֵרוֹ יָאִיר
בְּעִנְיָן עֶרֶב שַׁבָּת שָׁבוּעַ זוֹ שֶׁחָל עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת, בְּוַדַּאי צְרִיכִים לוֹמַר בַּבֹּקֶר תַּחֲנוּן וּסְלִיחוֹת, וְכֵן לְהַקְדִּים תְּפִלַּת מִנְחָה, כִּי מֻכְרָחִים לִקְרֹא בְּתוֹרָה וַיָּחֶל, וְתֵכֶף וּמִיָּד אַחַר כָּךְ יְכוֹלִים לְקַבֵּל שַׁבָּת וְלָלֶכֶת הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת קִדּוּשׁ.
הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא הַשּׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל יִשְׁמַע בִּתְפִלָּתִי שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ שֶׁיִּהְיֶה לְךָ הַצְלָחָה מְרֻבָּה וּבְכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה תַּשְׂכִּיל וְתַצְלִיחַ. הַמְאַחֵל לְךָ בְּרָכָה וְהַצְלָחָה מִן הַשָּׁמַיִם.
מאת הרה"ג הרב אברהם נאור
ראש כולל תפארת בנימין ומו"ץ דקהילת קודש יבנאל
