הלכות פורים מעודכן לאדר תשע"ז

 ♦ ♦ ♦

תוכן העניינים

פרק א – זכר למחצית השקל 

פרק ב –
שבת זכור

פרק ג – תחנון בחודש אדר

פרק ד – תענית אסתר

פרק ה – פורים שחל ביום ראשון

פרק
ו – סדר התפילה בליל פורים

פרק
ז – סדר התפילה ביום פורים

פרק
ח – מקרא מגילה – אכילה לפני הקריאה

פרק
ט – ברכות המגילה – שהחיינו

פרק
י – חובת השמיעה

פרק
יא – לא שמע כמה תיבות מקריאת
המגילה

פרק
יב – הכאת המן בקריאת המגילה 

פרק
יג – מתנות לאביונים

פרק
יד – משלוח מנות

פרק
טו – סעודת פורים

פרק טז –מנהג
התחפושות

פרק
יז – שושן
פורים

פרק
יח – מעלת ימי הפורים

כתי"ק
כ"ק מוהרא"ש זי"ע בעניני חג הפורים

         מכתב מכ"ק מוהרא"ש זי"ע עם הנהגות
ליום הפורים 

זכר למחצית השקל

א. נוהגים לתת מעות לצדקה "זכר למחצית השקל" עבור כל איש ואשה מעל גיל עשרים, ויש אומרים מגיל שלוש עשרה ומעלה, ויש נוהגים לתת גם עבור ילדיו הקטנים, ומי שהחל שנה אחת לתת עבור ילדיו הקטנים לא יפסיק לתת בשנים הבאות, ויש שכתבו שאשה הרה תיתן גם עבור עוברה, ורמז לזה – "כל העובר על הפקודים".

ב. שיעור מחצית השקל: מנהג בני ספרד – 20₪ לכל נפש (שהוא 9 גרם כסף טהור ללא מע"מ, או 23₪ שהוא 9 גרם כסף טהור כולל מע"מ, נכון לאדר תשע"ז), ובנוסף לזה טוב שייתן עוד שלשה חצאי שקלים. 

ומנהג כ"ק מוהרא"ש זי"ע – לתת שיעור שלשה חצאי דולר, שהם 6₪ לערך (ע"פ מש"כ הרמ"א סימן תרצ"ד ס"א, ועוד שהדולר הוא מטבע היוצא בכל מקום).

ג. לכתחילה ייתן סכום זה בעד כל אחד ואחד מבני ביתו, ומי שקשה לו לתת סכום הנ"ל, יכול לתת רק בעדו ובעד אשתו הסכום הנ"ל, ואילו בעד ילדיו הקטנים ייתן שלשה חצאי שקלים עבור כל ילד.

ד. מי שהשעה דחוקה לו ואין באפשרותו לתת סכום הנ"ל, מספיק שייתן מטבע אחד של חצי ₪ עבור כל אחד ואחד מבני הבית.

ה. מנהגנו לתת מעות "זכר למחצית השקל", בתענית אסתר לפני תפילת מנחה.

ו. יש להיזהר שלא לקרוא למעות אלו "מחצית השקל", אלא "זכר למחצית השקל".

ז. אין לתת מעות "זכר למחצית השקל" מכספי מעשר. אולם מי שמצבו דחוק ונותן בעד ילדיו הקטנים שלשה חצאי שקלים, יכול להוסיף מכספי מעשר ולהשלים לשיעור הנתינה הנ"ל.

שבת זכור

א. חייב כל אדם לשמוע קריאת פרשת זכור מספר תורה על מנת שיזכור מעשה עמלק, ותיקנו חז"ל זמן קריאתה בשבת שלפני פורים. 

ב. מעיקר הדין נשים פטורות משמיעת פרשת זכור, אלא שמן הראוי והנכון שכל אשה מגיל מצוות תבואנה לבית הכנסת לשמוע קריאת פרשת זכור, וכן פשט המנהג.

ג. אשה המטופלת בילדים קטנים, מן הראוי שבעלה ישמור על הילדים על מנת שתוכל אשתו ללכת לבית הכנסת לשמוע קריאת פרשת זכור, אולם אם אין באפשרותם לעשות כן, אזי האשה פטורה משמיעת פרשת זכור, משום שכל העוסק במצווה פטור מן המצווה, ומכל מקום טוב שתקרא פרשת זכור מתוך החומש (סוף פרשת כי תצא).

ד. פשט המנהג להוציא ספר תורה לאחר תפילת מוסף או לאחר תפילת מנחה, ולקרוא פרשת זכור עבור הנשים שעדיין לא שמעו קריאת פרשת זכור.

ה. לכתחילה ראוי שכל אדם ישמע קריאת פרשת זכור כפי מנהג ומסורת אבותיו, מכיוון שלדעת רוב הפוסקים מצווה זו מן התורה, ולכן כל עדה תישמע את הקריאה בהברה המסורה בידם ומספר תורה הכתוב כפי מסורת אבותיהם, ומכל מקום אין צורך לדקדק ולקרוא בטעמי המקרא כמנהגם (מרוקאי או ירושלמי), אלא יקפידו רק על המבטא והברת האותיות, ובדיעבד כל ששמע קריאת פרשת זכור, יצא ידי חובתו.

תחנון בחודש אדר

א. מנהג כ"ק אדמו"ר מוהרא"ש זי"ע, שלא לומר תחנון מיום י"א אדר עד י"ז אדר (וי"ז אדר בכלל), וזה לשון קדשו "מנהגינו שמי"א אדר עד י"ז לא אומרים תחנון, וכמובן שבתענית אסתר אומרים סליחות".

ומנהגו בקודש שלא לומר תחנון גם ביום כ"א אדר הילולא קדישא של רבי אלימלך מליז'ענסק זי"ע (מצורף בסוף החוברת כתבי יד קדשו). 

תענית אסתר

א. ביום י"ג אדר נהגו בכל תפוצות ישראל להתענות זכר לנס שנעשה לאבותינו ביום זה שנלחמו באויביהם והרגו בשונאיהם כרצונם, ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם, והוא נקרא "תענית אסתר". 

ב. בתענית אסתר נוהגים לומר מזמור (תהילים כ"ב) "למנצח על אילת השחר", וכתב בספר קב הישר שלאחר אמירת מזמור זה הוא עת רצון לבקש מלפניו יתברך כל צרכיו, ותתקבל תפילתו לרצון.

ג. בשחרית ובמנחה מוסיף היחיד "עננו" בשומע תפילה, ומנהג בני אשכנז לאומרו רק במנחה. ובמנחה אחר "אשרי" קוראים בתורה "ויחל משה".

ד. חולה או אדם שאינו בקו הבריאות וכן נשים, ישאלו רב כיצד ינהגו בתענית זו.

פורים שחל ביום ראשון

א. פורים החל ביום ראשון, מקדימים להתענות תענית אסתר ביום חמישי (טעו ואכלו ביום חמישי, טוב שיתענו למחרת ביום שישי).

ב. כשממשיך סעודה שלישית לאחר צאת הכוכבים, יזכיר בברכת המזון "רצה והחליצנו" ולא יזכיר על הניסים, גם אם אכל פת לאחר צאת הכוכבים, משום שבזה יש ללכת אחת תחילת הסעודה. 

ג. אין אומרים "צדקתך" במנחה של שבת זו, מכיוון שהוא ערב פורים ואין אומרים בו תחנון.

ד. מותר לטלטל בשבת מגילת אסתר הכתובה על קלף ואיננה מוקצה מפני שראויה לקרוא בה.

ה. איסור הכנה מקודש לחול: אסור להכין בשבת את התחפושות לצורך מוצאי שבת, וכן אסור להביא את המגילה לבית הכנסת לפני צאת השבת (אולם אם בכל זאת רוצה להביא המגילה בשבת לבית הכנסת, מותר בתנאי שיקרא במגילה בהגיעו לבית הכנסת בשבת).

ו. ראוי ונכון לקבוע זמן תפילת ערבית במוצאי שבת זו מאוחר יותר משאר שבתות השנה, על מנת לאפשר לציבור להכין עצמם לקריאת המגילה ושאר צרכי שמחת פורים לאחר צאת השבת, ולא יכשלו בחילול שבת.

ז. אשה חלשה המרגישה צורך לטעום מעט מאכל או משקה לאחר צאת השבת, וקשה לה להמתין עד שבעלה ישוב מבית הכנסת, יכול בעלה להבדיל בביתו לפני שילך לתפילת ערבית וקריאת המגילה (ואע"פ שהבדיל יאמר אתה חוננתנו בתפילה).

ח. לאחר תפילת ערבית יאמרו "ויהי נועם" עד ואתה קדוש ולאחר מכן יקראו המגילה (אף למנהג בני אשכנז). ובמקומות הנוהגים להבדיל על הכוס בבית הכנסת, יבדילו לאחר קריאת המגילה.

ט. מנהג בני ספרד לברך על הנר בבית הכנסת קודם קריאת המגילה, וכששב לביתו להבדיל על הכוס להוציא את הנשים ידי חובתן, נכון שהנשים יברכו לעצמן ברכת מאורי האש, ומנהג בני אשכנז שלא לברך על הנר בבית הכנסת, אלא יבדילו בביתם לאחר קריאת המגילה כמו בכל מוצאי שבת.

י. אשה השומעת מקרא מגילה בביתה, או אדם הקורא בביתו ולא בבית הכנסת, צריך להבדיל קודם קריאת המגילה בביתו.

יא. במוצאי שבת זו לא ישכח לאכול סעודת מלוה מלכה כמו בכל מוצאי שבת.

סדר התפילה בליל פורים

א. נוהגים לבוא לבית הכנסת בבגדי יום טוב, ומזכירים על הניסים בתפילה, ואם שכח לאומרו אינו חוזר.

ב. מנהג בני ספרד בליל פורים: לאחר תפילת עמידה אומר החזן חצי קדיש, וקוראים המגילה, ולאחר קריאת המגילה יאמרו "ואתה קדוש" וכו' וקדיש תתקבל. ומנהג בני אשכנז לומר לאחר העמידה קדיש תתקבל, ולאחר קריאת המגילה יאמרו "ואתה קדוש" וכו', וקדיש שלם.

סדר התפילה ביום פורים

א. נהגו להשכים בפורים לתפילת שחרית, ומזכירים על הניסים בתפילה, וקוראים בתורה פרשת "ויבא עמלק", ולאחר קריאת התורה יאמרו "אשרי" עד "ואתה קדוש", וקוראים המגילה בעודם מעוטרים בטלית ותפילין (וטוב שיהא מעוטר בתפילין דרבינו תם בשעת קריאת המגילה).  

פרק ח

מקרא מגילה – אכילה לפני הקריאה

כא. חייב כל אדם מישראל לשמוע קריאת המגילה בלילה וביום. וגם נשים חייבות בקריאת המגילה מפני שגם הם היו באותו הנס.

כב. משהגיע זמן קריאת המגילה בלילה (חצי שעה לפני צאת הכוכבים), וביום (מנץ החמה), אסור לאכול לחם או עוגה יותר מכביצה (56 גרם, וברוגלך וחצי – יש שיעור כביצה). 

כג. בליל פורים לכתחילה אין לטעום כלום עד אחר קריאת המגילה, אולם אדם המתענה ומרגיש שאינו יכול לרכז עצמו לשמוע קריאת המגילה עקב חולשתו, מותר לו לטעום מזונות עד כביצה, ולשתות כדי צרכו.

כד. הלכה זו מעשית לנשים שבדרך כלל שומעות קריאת המגילה בשעה מאוחרת יותר, ואפילו אם כבר התפללו שחרית אסור להן לאכול ארוחת בוקר קודם קריאת המגילה. אמנם לשתות קפה או תה וכדומה מותר, וכן אכילת פירות וירקות, גבינה, ביצה, ופריכיות אורז, מותר. (וכן לחם ועוגה ושאר מיני מזונות פחות משיעור כביצה (56 גרם), מותר). 

ברכות המגילה – שהחיינו

כה. קודם קריאת המגילה מברך הבעל קורא שלש ברכות והם: על מקרא מגילה, שעשה ניסים, ושהחיינו, וצריך השומע לכוון לצאת ידי חובה בברכת הבעל קורא. 

כו. מנהג בני אשכנז לברך ברכת שהחיינו בלילה וביום, ומנהג בני ספרד לברך רק בלילה.

כז. בברכת שהחיינו, נכון לכוון גם על מצוות משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים, שהם בכלל מצוות היום, ויש חילוק בין בני אשכנז ובני ספרד בעניין זה: לבני אשכנז המברכים ברכת שהחיינו בלילה וביום, יכוונו כנ"ל ביום, כיון שהוא סמוך יותר לקיום המצות. ולבני ספרד המברכים שהחיינו רק בלילה, יכוונו לפטור בזה את שאר מצוות יום הפורים.

כח. חייב אדם לשמוע קריאת המגילה מילה במילה, ולכן אם לא שמע רק תיבה אחת או אפילו אות אחת, לא יצא ידי חובתו, ולכן יזהר כל אדם לרכז מחשבתו ולעקוב אחר כל מילה היוצאת מפי הבעל קורא, וצריך שיהא בידו מגילה כשרה או על כל פנים מגילה הכתובה בספר, על מנת שיוכל לרכז מחשבתו ולשמוע כל מילה היוצאת מפי הבעל קורא.

כט. צריך להיות קשוב ומרוכז לקריאת המגילה, ואם לא התרכז ושקע במחשבות אחרות והתנתק ניתוק מוחלט משמיעת המגילה (כגון אדם השקוע במחשבתו ולא יודע לומר היכן הבעל קורא אוחז בקריאה), ספק אם יצא ידי חובתו, אבל אם עוקב באצבעו אחר קריאת המגילה, יצא ידי חובה.

ל. לכן יש לכבות את מכשירי הפלאפון או לכל הפחות לכוון את הפלאפון למצב שקט לפני קריאת המגילה, על מנת שלא להפריע למתפללים, ומ"מ רצוי מאד לכבותו ולא להסתפק במצב שקט או רוטט, שכל זמן שהפלאפון דולק בכיסו אינו מצליח לרכז מחשבתו שאם יקבל שיחה באמצע קריאת המגילה מתוך כך יתבונן בפלאפון לברר מי התקשר אליו, ולא ישמע את הקריאה בשלמות, ולא יצא ידי חובתו.

לא. המביא ילדיו לבית הכנסת לשמוע מקרא מגילה, מוטלת החובה על האב לשמור שלא יפריעו ילדיו לשמוע קריאת המגילה כהלכתה, וילדים קטנים (גילאים 3 – 4 לערך) המעוררים רעש, אין להביאם כלל לבית הכנסת בעת קריאת המגילה.

לא שמע כמה תיבות מקריאת המגילה

לב. מי שלא שמע תיבה או פסוק מפי הבעל קורא, וכן המסופק אם חיסר ולא שמע, יקרא מספר שבידו מהמקום שיודע בוודאות שלא שמע, עד שיגיע למקום שהבעל קורא אוחז בקריאה.

לג. דוגמא מעשית: אם לקראת סוף המגילה התחיל בנו לבכות והוכרח לצאת מבית הכנסת, או שהוצרך לצאת עבור הצלה וכדומה, ומשום כך לא שמע סיום הקריאה, אזי כשיגיע לביתו ישלים סיום הקריאה ממגילה כשרה ואם אין בידו יקרא מספר שבידו. (אולם השלמת הקריאה מספר אינה מועילה למי שלא שמע רוב קריאת המגילה, ממגילה כשרה).  

הכאת המן בקריאת המגילה

לד. מנהג ישראל תורה להכות בכל פעם שמזכיר הבעל קורא – "המן" ימש"ו, וכן היה מנהגו בקודש של כ"ק מוהרא"ש זצוק"ל, וזה לשונו (מכתב מיום י"ב אדר התשע"ב) "מכין המן עם הרגל ותו לא, היינו בכל פעם שמזכירים המן נותנים בעיטה על הרצפה, ולא כמו אלו שעושים רעש עם רעשים וכו' וכו', עם כל זאת אסור למחות בידם כי הנח לבני ישראל וכו' וכו', עכ"ל, אמנם חל איסור חמור להשתמש בקפצונים, נפצים וכיוצא בזה, משום "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", ועוד שגורם עי"ז בזיון בית הכנסת.

מתנות לאביונים 

(לחצו כאן למתנות לאביונים – אנחנו נעשה את זה בשבילכם! או חייג 04-6656666

)

לה. כל איש ואשה מגיל מצוות חייבים לתת שתי מתנות לשני אביונים ביום הפורים, על מנת שיוכלו לקיים בזה מצות סעודת פורים, דהיינו מתנה אחת לכל אביון.

לו. שיעור מתנות לאביונים לכתחילה: דעת הגאון הרב אלישיב זצ"ל: 50 ₪ לכל אביון, ודעת הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל: 10 ₪ לכל אביון, ומי שהשעה דחוקה לו די בפרוטה אחת לכל אביון.

לז. אין לתת מתנות לאביונים ממעשר כספים, אמנם לאחר שנתן שתי מתנות לשני אביונים ויצא ידי חובת מתנות לאביונים, יכול להוסיף ולתת ממעות המעשר.

לח. מוטב להרבות במתנות לאביונים ולשמח לבבם, מאשר להרבות במשלוחי מנות.

לט. אשה נשואה צריכה לתת מתנות לאביונים, בנוסף למה שבעלה נותן, ויכולה למנות את בעלה שליח עבורה למסור מתנותיה לשני אביונים נוספים. 

משלוח מנות

מ. כל איש ואשה מגיל מצוות חייבים לתת שתי מנות לאדם אחד, ואף אשה נשואה חייבת במצוה זו.

מא. לכתחילה ראוי ונכון שאחד ממשלוחי המנות שבו יוצא ידי חובה יהיה ממיני מאכל, כגון עוגה, פת, או תבשיל וכיוצא, ושאר המשלוחי מנות יכול לתת ממיני מתיקה, וכן המנהג. (ויוצאים ידי חובה אף במשקה, או קופסאות שימורים, וכדומה).

מב. יוצא אדם ידי חובתו במשלוח מנות ששולח לרבו המלמדו תורה, שגם הוא בכלל משלוח מנות איש "לרעהו", ואדרבא מן הראוי והנכון לשלוח מנות לרבו, שעי"ז מקיים מצות עשה של "כבוד התורה" כששולח לרבו משלוח מנות הראוי לו לפי כבודו. 

מג. אסור לשלוח מנות איש לאשה, ואשה לאיש, אלא איש לאיש ואשה לאשה, או משפחה למשפחה.

מד. אבֵל (תוך י"ב חודש על אב ואם, או תוך שלושים על שאר קרובים), חייב במשלוח מנות, אמנם לא ישלח מיני מתיקה אלא מיני מאכל.

מה. מנהג בני ספרד: לשלוח מנות לאבֵל, אך לא ישלח לו מיני מתיקה אלא דברי מאכל. מנהג בני אשכנז: לא לשלוח מנות לאבֵל, ומ"מ אם שלחו עבורו מותר לו לקבלם.

מו. יש ליידע את המקבל ממי קיבלם, כדי להרבות אהבה אחווה ורעות (שהוא אחד מטעמי מצוה זו), ולכן אין לשלוח בעילום שם.

סעודת פורים

מז. טוב ללמוד תורה לפני הסעודה שנאמר "ליהודים היתה אורה ושמחה" – אורה זו תורה, וטוב להתחיל ללמוד הלכות פסח, ששואלים בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום.

מח. הזמן המובחר לסעודת פורים הוא לאחר תפילת מנחה גדולה ולא בשעות הבוקר, מחשש שמא ימשך בשכרותו עד הלילה ויפסיד תפילת מנחה, ומנהג חסידים להתחיל סעודת פורים ביום לאחר מנחה ולהמשיכה אל תוך הלילה.

מט. "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע", היינו שיתבסם מעט ותתרומם דעתו. וכתבו הפוסקים להזהיר באזהרה חמורה שאסור להשתכר כ"לוט" ולצאת מכלל שליטה ולהזיק לבריות, וכ"ש שעי"ז מפסיד כמה וכמה מצוות יקרות, ברכת המזון דאורייתא, תפילת ערבית וקריאת שמע דאורייתא, ויצא שכרו בהפסדו.

נ. מצות משתה ושמחה היא ביום ולא בלילה, ואדרבא אין לשתות בלילה לשכרה, משום שעי"ז אינו קם בבוקר לתפילת שחרית בזמנה ובמניין ואינו קורא ק"ש בזמנה, ולא יכול לרכז מחשבתו לשמוע קריאת המגילה, ועוד שאין ביכולתו לשתות שוב ולשמוח כראוי ביום הפורים עצמו, שהוא זמן החיוב מעיקר הדין.

דיני שתוי ושיכור בתפילה: 

א. שתוי באופן שאין היין משפיע עליו כלל ומרגיש צלול בדעתו ומדבר כאחד האדם, רשאי להתפלל. ב. שתוי באופן שהיין משפיע עליו מעט ואינו צלול בדעתו, אל יתפלל, ואם התפלל תפילתו תפילה. ג. שיכור כלוט שאינו יכול לעמוד לפני המלך, אסור לו להתפלל, ואם התפלל תפילתו תועבה.  

נב. על כן יזהר כל אדם שלא ישתה לשכרה סמוך לזמן תפילת מנחה וערבית, אלא לאחר תפילת מנחה גדולה יקיים מצוות משתה ושמחה, וימתין עד שיפוג יינו ויתפלל ערבית במניין (ידוע מנהג הרמ"א שהיה הולך מבית לבית ומזכיר לכולם לקרוא קריאת שמע דאורייתא ולהתפלל תפילת ערבית).

נג. בהוראת כ"ק אדמו"ר מוהרא"ש זצוק"ל, אין לערוך בשום פנים ואופן סעודות מרעים ביום הפורים ולהתאסף כמה זוגות יחדיו ולשתות לשכרה, שעי"ז פורצים גדרי הצניעות ובאים לידי מכשולות רבים, והמזהיר והנזהר ירבה שלומם כנהר. אלא יסעדו וישמחו משפחה ומשפחה, ולאחר מכן יתאספו כולם וירקדו וישמחו בשמחה של מצוה.

מנהג התחפושות

נד. מנהג ישראל תורה להתחפש בכל מיני תחפושות ביום הפורים ואין לערער אחר מנהג זה (ועיין ליקוטי הלכות (הלכות קרחה וכתובת קעקע הלכה ג' אות כ"ב), ובספר תוך הנחל (תשנ"א פרשת משפטים), ע"ש).

נה. אסור לאשה להתחפש בבגדי איש, ואיש בבגדי אשה, ואפילו בבגד אחד בלבד אסור, שעובר בזה איסור דאורייתא דכתיב (דברים פרק כב פסוק ה'), "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹקיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה:

שושן פורים

נט. המתגורר בעיר שאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון וקיים מצוות הפורים ביום י"ד, ורוצה לשהות בשושן פורים בירושלים, הנכון הוא שיגיע לירושלים לאחר עלות השחר ביום ט"ו כדי לצאת מידי כל ספק, וכך אינו מחויב לקיים את מצוות הפורים בירושלים, ואם הגיע לפני עלות השחר, ישאל לחכם.

מעט כתי"ק מאת
כ"ק מוהרא"ש זי"ע, לרבני בית ההוראה ולאנ"ש ביבנאל בענייני חג
הפורים:

א. "מכין המן עם הרגל ותו לא, היינו בכל פעם שמזכירים המן נותנים בעיטה על הרצפה,
ולא כמו אלו שעושים רעש עם רעשים וכו' וכו', עם כל זאת אסור למחות בידם כי הנח לבני
ישראל וכו' וכו', עכ"ל (י"ב אדר התשע"ב).

ב. הנה
שמעתי שבמוצאי שבת הבא (ליל פורים), כל אחד רוצה לעשות בביתו מסיבת פורים, משתה
יין, ריקודים וכו', וכו', ולכן אני אוסר את דבר זה בתכלית האיסור, כי זה הראה
בשנים הקודמות, שזה הביא לידי קלות ראש, היו שמה נשים וגברים יחד וכו' וכו', וזה
עבירה חמורה מאד, אשר מי יודע אם לא אנשים חפים מפשע שילמו את המחיר, ולכן אני
אוסר בתכלית האיסור, שיעשו בבתים פרטיים כל מיני מסיבות, ואני מאד מאד מקפיד על
זה, כי כבר אמר בלעם (סנהדרין קו.), "אלוהיהם של אלו שונא
זימה הוא", ומי יודע אם בבית אחד מתקבצים יחד נשים וגברים ומשתכרים וכו', אם
זה לא הביא את האסון עלינו מה שקרה עם התאונת דרכים וכו'.

ולכן אני אוסר
בתכלית האיסור, שאחד יעשה בביתו מסיבה של שכרות,
ובכלל כל הענין של שכרות מה שקורה זה הפקרות גדול מאד, אסור לשתות יין שרף ערק
וכו' וכו', עד שישתכר לגמרי ויקיא וכו' וישכב כמו פגר מת
וכו', לא מתפללים מנחה ערבית, אין סעודת פורים כמו שצריך, וכו', אין ברכת המזון
שהוא דאורייתא, והמון הפסדים יוצאים מזה.

ואשה בכלל אסור
לה לשתות יין בשום פנים ואופן, כי זה עזות מאד גדולה ופריצות, ואין הקדוש ברוך הוא מוחל על זה, ורביז"ל אמר (לקו"מ ח"ב
סימן כ"ו), שעל ידי שכרות שוכחים את כל המצוות של התורה ומשה רבינו בכל אבר
ואבר, ומעורר את כל בר ישראל לקיים את כל המצוות, ועל ידי שכרות אדם עוקר את עצמו
מהיהדות.

אני מאד מקווה שתצייתי אותי בזה, כי הולך לי בנפשי לשמור על גדרי
הצניעות", (ז' אדר התש"ע).

ג. וכן
צריכים לשמור שהילדים שלא יהיה להם נפצים וכו', וקפצונים, וכו', כי זה פשוט מסוכן,
ובכל שנה ילדים מאבדים אצבעות רחמנא ליצלן, ועיניים, וכו', ולכן צריכים מאד לשמור
שבשום פנים ואופן שלא יהיה להילדים דברים מסוכנים אלו, אקווה שתביני בעצמך" (ח' אדר התש"ע).

ד. "היום הוא יום
ההילולא של הצדיק הקדוש והנורא הרבי רבי אלימלך זי"ע, ובשמים יש שמחה
גדולה מאד ביום הזה, ואף שבשאר יומא דהילולא של צדיקים כן מקפידים לומר תחנון, כי
אדרבא בשעה שיש הילולא של צדיק אז יש עת רצון גדול בשמים, לומר אז תחנון, אבל לא
כן אצל היום הילולא של הרבי רבי אלימלך זי"ע, אז מקפידים כל החסידים לא
להגיד תחנון, כי מקובל שהרבי רבי אלימלך זי"ע מסר את נפשו עבור כל ישראל
עד סוף כל הדורות, ואף שאין לנו מושג מה זה? עם כל זאת עלינו להתחזק באמונת חכמים
שכן מקובל מהצדיקים הקדושים שבכל דור ודור, ובפרט שרביז"ל הקפיד במעלתו מאד
מאד". (כ"א
אדר התשס"ט).

מכתב מכ"ק
מוהרא"ש זי"ע עם הנהגות 

לימי הפורים הקדושים:

בעזה"י
יום ד' לסדר כי תשא י"ג אדר (תענית אסתר) ה'תשע"ב

שלום וברכה אל היקר
לי מאד … נ"י

הנה חסדי השם יתברך אנחנו עומדים יום לפני
החג הפורים, ולכן אני מאד מבקש אותך שתתחזק ותחזק את אשתך ואת ילדיך, ותקנה לעצמך
את מידת הסבלנות, כי זה המידה הכי יפה שצריכים לקנות, כי מי שיש לו סבלנות יש לו
הכל והוא המנצח, וסבלנות זוכים על ידי אמונה, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי
מוהר"ן חלק א' סימן קנ"ה)
על ידי תוקף אמונה זוכים לאריכת אפיים שהיא מידה של סבלנות.

והנה
אכתוב לך כמה הנהגות שמאד מאד נחוץ לימי הפורים:

א, קודם מנחה נותנים
"מחצית השקל", והסכום הוא בשקלים כמה שווה חצי דולר אמריקאי, כי זה הכסף
שמקובל בכל העולם.

ב, ביום הפורים מאיר
אור גדול מאד להנשמה, ומי שמכין את עצמו לקבל את האור הזה, יאיר לו אורו יתברך
בהארה נוראה ונפלאה על כל השנה, ולכן תראה את השלוש תפלות להתפלל בכוונה גדולה,
פירוש המילות מתוך הסידור דייקא, היינו מתפלת ערבית הלילה שתראה לכוון פירוש
המילות, ותחשוב מה שאתה מדבר, וכן תפלת שחרית ותפלת מנחה, כי התפלות של פורים
מאירה באופן אחר לגמרי, ויוצא מזה יחודים נוראים ונפלאים מאד בשמים ובשמי השמים.

ג, בקריאת המגילה תכוון מאד מאד על מה שהבעל
קורא קורא, ונוהגים לרשום על הסוליה של הנעליים עם גיר בנעל אחד המן, ובנעל אחד
ס"מ, ובכל פעם שמזכירים בקריאת המגילה המן, נותנים בעיטה עם הרגלים על הריצפה
ולא יותר, לא צריכים להכות ולעשות רעש וכו' וכו', זה רק בשביל הילדים לחנך אותם
שהמן עמלק והס"מ הם הם שונאי ישראל, וכל מי ששונא את ישראל שונא את הקדוש ברוך
הוא.

ד, בבוקר להשתדל להתפלל תפלת שחרית מה שיותר
מוקדם, ולקרוא עוד פעם את המגילה, ולכוון בכל מה שקוראים.

ה, מקיימים מצוות משלוח מנות איש לרעהו, שזה
מצוה מדברי סופרים, וזה מאד מאד חשוב, כי בזה אנחנו מראים להקדוש ברוך הוא שאנחנו
מאוחדים יחד, וצריכים לפייס אחד את השני אם חס ושלום אחד לקח ממישהו משהו וכו', או
פגע בו וכו'.

ו, מתנות לאביונים אחד נותן להשני, כי כולנו
אביונים וכו', עד שירחם הקדוש ברוך הוא עלינו וירחיב לנו בגשמיות וברוחניות, ונהיה
תמיד ממחלקי צדקה ולא ממקבלי צדקה.

ז, סעודת פורים זה מצוה גדולה מאד לקיים את
זה בצוותא, כי המן הרשע רצה למחוק את גופינו, ולכן זה מצוה גדולה ליטול ידים
לסעודה גדולה סעודת פורים, ובענין השכרות של פורים, מספיק לשתות שתים או שלוש
כוסות של יין עד שהראש שלו יסתובב, והעיקר לרקוד הרבה, אבל בשום פנים ואופן אסור
לשתות שום יין שרף או ערק וכו', שזה פשוט מסוכן, וגם בענין שכרות צריכים לדעת
שיעור, כי אחרת מאבדים ברכת המזון שהיא דאורייתא, וכן מאבדים את המעריב של מוצאי
פורים, ולכן החכם עיניו בראשו שישמור מאד מאד על עצמו.

ח, מי ששתה אסור לו באיסור חמור לנהוג רכב,
כי הוא בכלל רוצח שיכול להרוג או להרג וכו', וזה לא צחוק, כי רבים חללים הפילה
השכרות של פורים, ומכל שכן שאסור לעשות שום היזקות לאף אחד, כי על פי רוב אלו העזי
פנים מלבישים עצמם בלבוש של שכרות ונותנים מכות להזולת, והם סתם עזי פנים וכו'.

אני אתפלל עליך אישית
בפורים שכבר יגמר אצלך כל הצרות, ותזכה לכל הישועות שבעולם, אבל אני מבקש גם אותך
שתתפלל, כי על פורים אמרו "וכל הפושט יד נותנים לו", ופירשו צדיקים שזה
סובב על תפלה, מה שמבקשים בפורים מקבלים, ולכן אל תהיה בטלן, תנצל את יום הפורים
עם שמחה עצומה, תשמח את אשתך ואת הילדים שלך ואת חבריך ואת ידידיך ואת שכניך, וכל
בר ישראל, וכמו שיהיה לו פורים כך יהיה בעת הגאולה הבא עלינו לטובה.

                                              המאחל
לך פורים שמח

» להורדת הקובץ

» חג פורים בברסלב סיטי