לידתו:
רבי שמעון גרינפעלד נולד בד' חשוון תרכ"א לאביו הגאון הגדול רבי יהודה גרינפלד רבה של העיר סמיהאלי ובעל מחבר ספר "קול יהודא" שהיה מתלמידי ה'דברי חיים' מצאנז זי"ע.
נודע כעילוי בעל ראש מבריק וכיסופים עזים ללימוד התורה הקדושה, בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבתו של הגאון המפורסם המהר"ם שיק זי"ע, שהיה רבה של העיר חוסט ועמד בראשות הישיבה הגדולה בעיר, בגיל 14 כתב את התשובה הראשונה, בגיל עשרים ואחד סיים את חידושיו למסכת שבועות.
נישואיו:
נישא לבתו של נגיד גדול מהעיר מונקאטש ועבר לגור בעיר של חותנו, בעיר זו שימש כדיין ומורה וודאין, קודם חתונתו בא לבקש את ברכתו של מורו ורבו המהר"ם שיק זי"ע לקראת החתונה, אמר לו רבו: תדע לך שסבי ע"ה שהיה מבעל הבתים החשובים בעיר חוסט ביקש ממני קודם חתונתי שלא אלך אל כל סעודה ושמחה שמזמנים אותי, ואמר לי אם ישובים ולומדים אף פעם לא מתחרטים". ומסיים הגאון המהרש"ג :"וראיתי בנסיון כי הם אמיתים ונכונים, כי כמעט בכל השמחות והסעודות יש הוללות, ועכ"פ לת"ח היכול לברר הלכה פשוט כביעתא בכותחא שטוב לו לישב בביתו ולברר הלכה שגדול יותר מכל השמחות של זמן הזה חוץ מבקום נחוץ מאוד". לאחר מספר שנים פתח במקום ישיבה לבחורים שמשכה אליה את טובי הבחורים מהאזור כולו, סדר הלימוד בישיבתו היה לימוד בבקיאות של כל מסכתות הש"ס על הסדר, והיה ידוע כמקפיד מאוד על זמני הלימוד.
מענקי הפוסקים בהונגריה:
בנוסף לבקיאותו והתמדתו העצומה בכל חלקי התורה הקדושה, נודע כפוסק בעל שיעור קומה והיה בקיא בכל חלקי השולחן ערוך עם הנושאי כלים בבקיאות עצומה, חיבר את ספרי שאלות ותשובות שמשמשים עד היום כאחד מאבני היסוד לפסיקות הלכתיות רבות.
רבנים מכל רחבי הנוגריה הריצו אליו שאלות בדינים מסובכים בחושן משפט, ושאלות סבוכות ביורה דעה והוא בס"ד היה משיב להם בתשובות מחכימות וקולעות אל השערה, בחלקי השו"ת שחיבר נמצאים מספר תשובות שכתב להגה"צ רבי אלכסנדר זושא שיק הי"ד, אביו של הגה"צ רבי מנחם זאב שיק זי"ע, וסבו של כ"ק מוהרא"ש זי"ע, מחלופת המכתבים ניכרת הידידות הגדולה ששררה בין שני הגאונים.
מתוקף תפקידו כאחד מגאוני יהדות הונגריה תלמידי חכמים רבים שיחרו לפתחו על מנת שיעטרם בכתר 'יורה יורה', והיה מקפיד מאוד לא לתת היתר הוראה לבחור קודם החתונה, רק במקרה אחד חרג ממנהגו, והיה זה עם הגה"צ רבי מנחם זאב שיק זצ"ל אביו של כ"ק מוהרא"ש זי"ע, שהגיע אליו בהיותו בן 19 וביקש היתר הוראה, דרכו של המהרש"ג היה לערוך מבחן מקיף ביותר לנבחנים אצלו, ולאחר בחינה קשה ביותר שכללה ציטוט עשרות מראי מקומות מד' חלקי השולחן ערוך בעל פה ממש, העניק היתר הוראה נדיר ביותר לבחור קודם החתונה, תוך שהוא מציין בהיתר ההוראה ביטוי נדיר שלא נמצא בכלל בלשון כזה "אדם אחד מאלף לא מצאתי בקי כזה".
לאחר פטירת אביו רבי יהודה שכיהן כרבה של העיר סמיהאלי עבר בנו רבי שמעון למלא מקומו ברבנות העיר ובראשות הישיבה הגדולה שכיהן בה אביו.
סיפורים מדהימים על הסיעתא דשמיא שליוותה את פסקותיו ההלכתיות:
באחד הימים נפטר אחד מיהודי העיר סמיהאלי, ונקבר על ידי החברא קדישא המקומית, למחרת היום פנה אל רב העיר אחד מאנשי החברא קדישא, וסיפר, כי הנפטר בא אליו בחלום, ומתלונן שהכניסוהו אותו הפוך בארונו, ומבקש הנפטר לפתוח את הקבר ולסדרו בארון כסדרו. הגאון הסתפק רבות מה לעשות, מחד לפתוח קבר יש בו משום חרדת הדין, ואילו להניח את הנפטר כך יש בזה משום בזיון המת, ולכן פנה לשלושה מגדולי גאוני הונגריה, הגאון רבי ישעיה זלברשטיין רב העיר וויצען זצ"ל, הגאון רבי שלמה צבי רב העיר דברצין זצ"ל, והגאון המהרש"ג זי"ע, וכתב את שאלתו ופרטי הספק, תשובת שני הרבנים הראשונים הייתה לפתוח מידית את הקבר על מנת לסדר את המנוח כסדר בקברו, ומכיוון שפתיחת הקבר נעשתה לכבודו של המת אין בזה משום חרדת הדין, אולם תשובתו של המהרש"ג הכתה בתדהמה את כולם, בתשובתו מפרט המהרש"ג מדוע אסור לפתוח את הקבר, בשביל דבר קטן כזה שבאמת אין בו קפידה , ומסיים את תשובתו: "ואפשר בשביל שהוא רוצה בכך אומר שחלם לו, ומי יודע אם באמת חלם לו שלדעתי אינו נאמן בזה, לכן אין לטלטל המת ולהשכיבו על אופן אחר". רב העיר מילא אחר פסקו של המהרש"ג, ולאחר כך כמה חודשים התגלתה האמת, כשאותו אדם שאמר שחלם את החלום הנ"ל, גילה שלא חלם שום חלום, ומחמת שנאה ומריבה שהייתה לו עם בני המשפחה, המציא את החלום על מנת להביך את בני המשפחה, ותהום כל העיר לראות איך כיוון הגאון המהרש"ג זי"ע לכוון לאמיתה של תורה, וכמה גדולים דברי חכמים.
סיפור נורא נוסף מסופר על פסיקותיו התורניות, לאחר שבליל שבת קודש, ניגש אל המהרש"ג ראש החברא קדישא בשאלה, היות שבערב שבת קודש סמוך לשקיעת החמה קבר את אחד מיהודי העיר, ועתה נדמה לו ששמע איזה קול בוקע מתוך הקבר תוך כדי הקבורה, מחמת שהיה טרוד במלאכתו לא ייחס לכך חשיבות, אולם עתה שהוא משחזר את המאורעות הוא חושש שמה קבר הוא אדם חי, ולכן הוא מבקש את אישורו של המרא דאתרא שיאשר לו לפתוח את הקבר, לתדהמת אנשי החברה קדישא ויהודי העיר, ענה המהרש"ג שאין הוא מתיר לפתוח את הקבר, הציבור כולו היה כמרקחה, איך יכול להיות דבר זה? הרי מדובר בספק פיקוח נפש, אולם המהרש"ג פסק את פסקו הברור ונפנה לביתו, היו מבני העיר שביקשו להרחיק את הרב מהרבנות ונדמה שהעניינים הולכים לצאת משליטה, כשראה זאת ראש החברא קדישא והרגיש שהגדיש את הסאה, פנה מיד אל הציבור והודה שכל הסיפור לא היה ולא נברא, וכל כוונתו הייתה לבייש את הנפטר בגלל חשבון פרטי שהיה ביניהם, ואז נוכחו את רוח האלוקים שמפעמת בליבו של רבם. המהרש"ג עצמו כתב את כל המקרה בספרו כשהוא מציין ש"רוח הוקדש הופיע בבית מדרשי".
היה בעל מידות תרומיות ולא הניח לאיש לשמשו והיה מגיע ראשון לכל דבר שבקדושה ופעם התבטא מדוע אני יושב תמיד בראש? מפני שאני מגיע ראשון.
ספריו:
חיבר אלפי תשובות בהלכות המסובכות ביותר לאחר שפעל להתיר אלפי עגונות שנשארו לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, ונודע בכוחא דהיתרא שנקט בו, ספר נוסף הוא – "זהב שבא" על התורה המלא מזן אל זן בדברי חיזוק ומוסר בעבודת השם יתברך.
שו"ת מהרש"ג, וחידושי מהרש"ג.
צאצאיו:
בנו רבי מרדכי גרינפלד הי"ד שהוציא לאור את כתבי אביו ונספה בשואה האיומה במחנה ההשמדה חלמנו.
ביתו חיה נישאה לרבי שלמה אליעזר רוטנברג שכהן כדומ"ץ בסמיהאלי נספו בשואה האיומה יחד עם שמונת ילדיהם הי"ד.
פטירתו:
ביום י"ט לחודש שבט שנת תר"ץ נתבקש לישיבה של מעלה. בעל "יגל יעקב" אב"ד מישקולץ בהספדו סיפר שבליל הסתלקותו ראה בחלום גוילי ספר תורה קרועים. ונטמן בסעמיהאלי.
