הוא עזב את הישיבה וקיבל החלטה שאין לו מה לחפש שם יותר • ספר שקיבל כשהיה במצב נפשי ירוד רומם את רוחו ושינה שוב את דרכו ו' טבת תשע"ד, 09/12/2013 |
||||
|
|
||||
|
יוסף הוא בחור ישיבה ספרדי שלמד בישיבה ליטאית בעיר בני ברק. הוא למד בישיבה תקופה ארוכה, אך בשלב מסויים נקלע למשבר רוחני גדול והחליט לעזוב את הישיבה. כשחזר הביתה היה שרוי בדיכאון והעביר שעות על גבי שעות בחוסר מעש ובשינה, בלי חשק לעשות שום דבר אחר. הוריו של יוסף ורבני הישיבה ניסו בכל דרך לגרום לו לרצות לחזור לספסל הלימודים, אך לשווא. הבחור הודיע חד משמעית שלישיבה הוא כבר לא יחזור… יום אחד הגיע אחד החברים לבקר בביתו של יוסף. אותו חבר שהיה מקורב לחסידות ברסלב הגיש לו את הספר 'אוצר לבחורי ישיבה' כשהוא אומר לו: "הבאתי לך ספר יקר המציאות, הספר הזה יחזק אותך ויעודד אותך והוא ממש אוצר בשבילך". אבל יוסף סירב. "לא, מה פתאום? אני לא קורא ספרים כאלו", אמר. "פעם ניסיתי לקרוא ולא נמשכתי בכלל לספרים של ברסלב". החבר, שהיה חבר אמיתי וטובת ידידו עמדה בראש מעייניו, לא הרפה. הוא הוסיף מילות שיכנוע: "יוסף ידידי, אם אתה אוהב אותי, ומעריך אותי כחבר טוב שלך, תלמד בספר הזה, זה לטובתך". בסופו של דבר לקח יוסף את הספר כדי שלא לאכזב את חברו, והחל לקרוא בו. הוא המשיך בקריאה גם לאחר שחברו עזב את הבית, גם בהמשך אותו הלילה, וגם למחרת בבוקר, עד שסיים את הספר. כשסיים את הספר, חש שרוח חדשה נכנסה בו ממש כמים קרים על נפש עייפה. מאותו היום הרגיש שקיבל את חייו במתנה, והחליט לחזור לישיבה ולקיים את הנאמר בספר. הוא החל ללמוד משניות ושאר ספרי קודש במרץ גדול וקיבל על עצמו להיות דבוק בתורה הקדושה כל ימי חייו. |
||||
