נחשפה הידידות המיוחדת שבעקבותיה שמר מנהיג חסידי חב"ד סכום כסף אותו ייעד להדפסת ספרי רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב ה' בכסליו תשע"ה, 27/11/2014 | א. צמח, נחלי נצח |
||||
|
||||
בתאריך י"א בכסליו חל יום פטירתו של אחד מחסידי ברסלב בדור שעבר, ר' צבי אריה רוזנפלד ז"ל. רבים יודעים על גודל צדקותו וחסידותו, אך דבר מעניין נוסף שלא היה ידוע לרבים הוא, שהיתה לו ידידות מופלאה ועמוקה עם האדמו"ר רבי מנחם מנדל מליובאוויטש זצ"ל. על אודות אותה ידידות סיפר בנו רבי ישראל אבא רוזנפלד הי"ו את הדברים הבאים: "בקיץ תשכ"ב, לילה לפני יום הבר־מצווה שלי, קרא לי אבי ע"ה וציווה עלי להצטרף אליו. עלינו על מונית ונסענו למרכז חב"ד העולמי. כשהגענו, הכרתי את המקום מיד, מבלי לחשוב, שאלתי את אבי: 'מה אנחנו עושים בליובאוויטש?', ואבי השיב: 'ישראל, מרגע זה לא שואלים שאלות!'… "נכנסנו פנימה אל הבניין. בחדר שלפני חדרו של הרבי, המתינו ל'יחידות' בני-זוג זקנים, שנכנסו לרבי ברגע שהגענו, ואנשים נוספים. אבי נכנס אל חדר המזכירות, ואני אחריו. ברגע שאבי נכנס, המזכיר הבחין בו, קם ממקומו ואמר: 'הרב רוזנפלד, אני שולח מיד את שאר הממתינים הביתה ומודיע לרבי שהגעת'. "מאוחר יותר התברר לי, שהמזכיר פעל בהתאם לבקשת הרבי שהורה להכניס את הרב רוזנפלד פנימה מיד כשיגיע, בלי להמתין בתור ובלי להטיל עליו הגבלת זמן. למרות זאת, אבי התווכח עם המזכיר וביקש שלא להוציא איש מהתור. אבי נכנס, אפוא, לבית־המדרש, והתיישב ללמוד. כעבור זמן קצר יחסית הסתיימה ה'יחידות' של הבאים בתור.
"נכנסנו אל חדרו של הרבי. וברגע שהרבי ראה את אבי בפתח, אמר: 'הו, ר' צבי אריה, היכנסו פנימה!'. בתחילה הרבי ואבי החליפו מספר מילות נימוס וידידות, ולאחריהן אבי הסביר לשם מה הגענו. הרבי פנה אלי ושאל אותי מה שמי. עניתי, והרבי כתב את שמי על פתק והוסיף עליו עוד כמה מילים. ואז הרבי הסתכל עלי ושאל: 'אביך לימד אותך דרשה לבר־מצווה?'. עניתי שכן, והרבי המשיך ושאל: 'יכול אני לשמוע כמה מילים ממנה?'. אבי ע"ה אמר לרבי: 'חבל על הזמן, אינכם זקוקים לזה'… אך הרבי התעקש בעדינות. חזרתי על דרשתי בערך רבע שעה, ומולי יושב האדמו"ר מליובאוויטש, שהיה אז כבר בן שישים, והוא נראה כאילו מעמסה כבדה מוטלת על כתפיו – עד כדי כך שאפילו שרירי פניו היו מתוחים. הוא לא הביט בי, אלא היה מרוכז בעניין. "לאחר שהרבי סיים את ברכתו, אבי סימן לי לצאת. שאלתי את אבי: 'כמה זמן זה ייקח?', ואבי ענה: 'אשתדל לקצר, זה יכול לקחת שעה ויותר'… הייתי המום לגמרי. כשאבי יצא החוצה, הוא נראה עייף וסחוט כמו אחרי מאמץ פיזי קשה מאוד. הזמנו מונית, וכשישבנו בה אמרתי לאבי: 'עכשיו אתה מוכרח להסביר לי מה בדיוק קורה פה'. היו לי כמה דברים, שהייתי חייב לעמוד על טיבם במדויק. ראשית: מה לאבי ולמקום הזה?! ידעתי אמנם שאחדים מידידיו הקרובים ביותר נמנים עם חשובי חסידי חב"ד, אך בין קשר כזה ובין נסיעה עם בנו לליובאוויטש, בערב הבר־מצווה שלו… שנית, מה פשר קבלת־הפנים שזכה לה במזכירות, עם ההודעה הדרמטית של המזכיר, והעיקר: מה פשר הלימוד המיוחד הזה שקישר בינו לבין הרבי, עד שבאמצע הפסיק אותי בקביעה שראיתי מספיק? "ואז, לראשונה, גילה לי אבי על הקשר המיוחד בינו ובין הרבי, שהחל כבר 11 שנים לפני הפגישה הזו, ואני, וכמוני איש מבני הבית, לא ידע עליו מאומה. אבי דיבר ברצון, והתשובות והגילויים שהעניק לי במהלך הנסיעה, אפשרו לי לקלוט את התמונה, שהלכה והתבהרה ככל שהנסיעה נמשכה. "באותה נסיעה אבי ביקש ממני שלא אספר גם בבית היכן היינו. ובאמת, לאחר פטירתו של אבי, שאלתי את אמי אודות הקשר המיוחד, ומפיה התברר לי שגם היא לא ידעה דבר על הקשר עם הרבי. היא סיפרה שידעה רק זאת: שאבא יוצא מידי פעם "ללמוד עם מישהו", והיה חוזר אחרי כמה שעות. יותר מזה לא ידעה דבר…" בין הגילויים המיוחדים שהרב צבי אריה רוזנפלד ז"ל השמיע לבנו ר' ישראל, כשחזרו מהיחידות, היה גם הגילוי הבא: "אבי סיפר, שהרבי נהג לשוחח עמו גם על דברים נוספים, וציין שהקשר הוסב גם לעניינים אישיים. שאלתי לגבי מה הדברים אמורים, ואבי סיפר שפעם אמר לרבי שהוא מעוניין להדפיס את ספרי רבי נחמן מברסלב. הרבי השיב שהוא לוקח על־עצמו את כל הוצאות ההדפסה. אך אבי התעקש שלא לקבל מהרבי כסף לצורך זה. שנים רבות לאחר מכן סיפר לי אחד המזכירים של האדמו"ר, שקיבל פעם הוראה מהרבי לשמור בצד סכום כסף מסוים, והסבר לגבי הסיבה לכך: אם ר' צבי־אריה רוזנפלד יגיע יום אחד ויבקש כסף עבור הדפסת ספרים, יוכלו לתת לו מיד ולא ייאלץ להמתין". |