עשרים שנה שאני מתמיד בספריו שנכתבו ברוח הקודש:
יען שנולדת בי"ג באלול, יום ההילולא של הבן איש חי, זכותו תגן עלינו, היה ראוי לך שתלמד ספריו הקדושים, שנכתבו ברוח הקודש. ומרגישים בהם טעם קדושה וטהרה, אשרי הזוכה להתמיד בהם בהלכה ובאגדה ובדרוש ובקבלה.
חסדי ה' יתברך, זה לי יותר מעשרים שנה, שאני עוסק בהם בהתמדה רבה, ותהילה לאל, יש לי כמעט את כל ספריו הקדושים.
(אשר בנחל, כרך מג, מכתב ז' תקיג, שנת תשמ"ה)
ספריו מקובלים מאוד בשמים ומכריזים עליו בכל העולמות:
אודות ספרי הגאון הבן איש חי', מרן רבנו יוסף חיים זי"ע, טוב מאוד מאוד ללמוד בהם. כי נכתבו בקדושה ובדבקות גדולה, והם מקובלים מאוד בשמים, ומכריזים עליו גדולות בכל העולמות.
תהילה לה' יתברך, יש לי את כל ספריו הקדושים הנדפסים, ועל כן אין אתה צריך לשלוח לי.
(אשר בנחל, כרך ל, מכתב ד' תתקלח, שנת תשמ"ג)
הלומד בספריו יזכה לזרע של קיימא וישועה מן השמיים:
ראה ללמוד הרבה 'עין יעקב' עם פרוש בן יהוידע לרבנו הרב רבי יוסף חיים… אל תדאגו כלל, אם תקיימו את כל זאת, הקדוש ברוך הוא יעזור לכם בבנים חיים וקיימים, ולא תצטרכו שום בדיקות מרופאים, אשר הם רק מקלקלים ולא מתקנים. (אחת העצות לזכות בזרע של קיימא – המלקט).
(אשר בנחל, כרך מו, מכתב ח' רלט, שנת תשמ"ו)
ראה לחזק את עצמך, כי סוף כל סוף תראה ישועה גדולה, שהקדוש ברוך הוא יעשה עמך, שתזכה להיפקד בזרע של קיימא…
ראה ללמוד הרבה 'עין יעקב', וגם מחידושי רבנו יוסף חיים ובספרו 'בן יהוידע', על אגדות חז"ל, וגם בדברי החיד"א בספרו 'פתח עיניים' על אגדות חז"ל, ובזכות זה תזכה לישועה מן השמיים.
(אשר בנחל, כרך מט, מכתב ט' קמ, שנת תשמ"ו)
מכתב לנכד האיש האלוקי:
היות שאתה כותב, שאתה נכד של האיש האלוקי הבן איש חי זי"ע. ראוי לך ללמוד הרבה בספריו הקדושים. בפרט ראה לסיים בכל שבוע את ה'בן איש חי' על פרשת השבוע.
(אשר בנחל, כרך מד', מכתב ז' תרנב, שנת תשמ"ו)
מבקש ללמוד בספריו הקדושים:
הרגל את עצמך ללמוד הרבה בעין יעקב, ותעיין בחידושי רבנו החיד"א ב'פתח עיניים', וכן תעיין בדברי הרב רבנו יוסף חיים בספרי 'בן יהוידע'.
עליך לדעת, כי על כל אחד בחיים עוברים כל מיני מרירות ודינים קשים מאוד, ואשרי מי שמחזיק מעמד, ואינו נשבר משום דבר שבעולם.
סוף כל סוף עליך לדעת, כי אין זו מעללה להישאר במרירות ובדיכאון עמוק. אדרבה, זו גדולת האדם, שיכול להפוך את מצבו ולעשות מחיי לימון – לימונדה.
(אשר בנחל, כרך מה, מכתב ז' תתקכג, שנת תשמ"ו)
היה טוב מאוד שתתחיל, מיום ראשון ועד ערב שבת קודש תזכה לסיים את פרשת השבוע, כי כל מה שאדם סובל בזה העולם, הוא רק מפני שאינו מעביר את הסדרא שנים מקרא ואחד תרגום, וכן קבע את עצמך בקביעות עצומה ללמוד בכל יום ב'בבן איש חי' מפרשת השבוע, וכן מדרש רבה ומדרש תנחומא, ואם תהיה חזק בזה, אז תראה ברכה בחייך.
(אשר בנחל, כרך מג, מכתב ז' תכג, שנת תשמ"ה)
וכן תלמד בכל יום שיעור בקיצור שולחן ערוך, וב'בן איש חי' חלק ההלכות, ומכל השיעורים ראה ללמוד אפילו מעט דמעט, אבל לבל יחסר לך יום בלי זה. כי חבל על הימים הטובים והנעימים שיכולים לקנות בהם טוב אמתי ונצחי.
(אשר בנחל, כרך לו, מכתב ה' תתקפב, שנת תדש"ם)
חמדת לבבי! ראה להתמיד בתורה בכל יום ויום, ואל יחסר לך מבלי לימוד מקרא, משנה, גמרא, מדרש, ו'בן איש חי' לא יזוז ממך, היינו לגמור בכל שבוע פרשת השבוע ששם, ובאפן הזה תהיה בקי בהלכה.
(אשר בנחל, כרך ל, מכתב ה' תתלה, שנת תדש"ם)
על כן חמדת לבבי! אבקש ממך מאוד מאוד.. ברח לך אל התורה הקדושה, ותקיים את רצונו הקדוש של רבנו.
קודם תלמד הרבה קיצור שולחן ערוך, ו'בן איש חי'…
וכן לזכות לסיים בכל שבוע את ה'בן איש חי' השייך לפרשת השבוע, חוק ולא יעבור.
(אשר בנחל, כרך לז, מכתב ו' קכ, שנת תשמ"ה)
היה טוב מאוד מאוד, שתרגיל את עצמך ללמוד 'עין יעקב', תעיין בפרושי הרב רבי יוסף חיים בספרו בן יהוידע על אגדות חז"ל, וכן ספר החיד"א 'פתח עיניים' על אגדות חז"ל, והקדוש ברוך הוא יעזור לך שתזכה להיפקד בזרע של קיימא.
(אשר בנחל, כרך מט, מכתב ט' קנט, שנת תשמ"ו)
היה טוב מאוד שתתחיל, מיום ראשון ועד ערב שבת קודש תזכה לסיים את פרשת השבוע, כי כל מה שאדם סובל בזה העולם, הוא רק מפני שאינו מעביר את הסדרא שנים מקרא ואחד תרגום, וכן קבע את עצמך בקביעות עצומה ללמוד בכל יום ב'בבן איש חי' מפרשת השבוע, וכן מדרש רבה ומדרש תנחומא, ואם תהיה חזק בזה, אז תראה ברכה בחייך.
(אשר בנחל, כרך מג, מכתב ז' תכג, שנת תשמ"ה)
וכן תלמד בכל יום שיעור בקיצור שולחן ערוך, וב'בן איש חי' חלק ההלכות, ומכל השיעורים ראה ללמוד אפילו מעט דמעט, אבל לבל יחסר לך יום בלי זה. כי חבל על הימים הטובים והנעימים שיכולים לקנות בהם טוב אמתי ונצחי.
(אשר בנחל, כרך לו, מכתב ה' תתקפב, שנת תדש"ם)
חמדת לבבי! ראה להתמיד בתורה בכל יום ויום, ואל יחסר לך מבלי לימוד מקרא, משנה, גמרא, מדרש, ו'בן איש חי לא יזוז ממך, היינו לגמור בכל שבוע פרשת השבוע ששם, ובאפן הזה תהיה בקי בהלכה.
(אשר בנחל, כרך ל, מכתב ה' תתלה, שנת תדש"ם)
על כן חמדת לבבי! אבקש ממך מאוד מאוד.. ברח לך אל התורה הקדושה , ותקיים את רצונו הקדוש של רבנו.
קודם תלמד הרבה קיצור שולחן ערוך, ו'בן איש חי'…
וכן לזכות לסיים בכל שבוע את ה'בן איש חי' השייך לפרשת השבוע, חוק ולא יעבור.
(אשר בנחל, כרך לז, מכתב ו' קכ, שנת תשמ"ה)
מה טוב ומה נעים, אם תזכה ללמוד בכל יום הלכות. והיה טוב מאוד שתלמד בכל יום שתיים או שלוש הלכות מהספר הקדוש 'בן איש חי', ובאופן הזה תזכה לסיים בכל שבוע את ההלכות מפרשת השבוע, כי דבר גדול עשה הצדיק הקדוש הזה.
(אשר בנחל, כרך סא, מכתב יב תקלט, שנת תשמ"ט)
מבקש להשיג את ספרי רבנו יוסף חיים:
אם אפשר להשיג לי את הספר 'ברכת חיים', שהוא חיבור על ההפטרות מרבי יוסף חיים, בעל ה'בן איש חי'.
(אשר בנחל, כרך מז, מכתב ח' תרל, שנת תשמ"ו)
אבקשך לשלוח לי ספר 'לשון חכמים' מרבי יוסף חיים הספרדי, וכן ספר 'בניהו' על אגדות הש"ס, חלק א', גם כן ממנו, וכן יש לי ממנו ספר 'סדר היום', ושאר הספרים ממנו אל תשלח לי, כי כולם יש לי.
(אשר בנחל, כרך ה, מכתב תקפז, שנת תשל"ב)
מביא פסקי הלכה וחידושי תורה משמו של ה'בן איש חי':
נא להודיע תיכף ומיד… כי יש כאן איסור יין נסך, שהוא איסור חמור וחייבים מלקות, ומה גם שמביא לידי טמטום הדעת והמוח. וגזרו חכמים הקדושים על סתם יינם משום חתנות וכו', (שבת יז:). ורואים עד היום, אלו שמקילין ביין נסך, לבסוף מסתובבים עם גויות, רחמנא ליצלן, ועיין בפרקי דרבי אליעזר (פרק צמז): "עמד פנחס והחרים על ישראל, בסוד שם המפורש וכו' בחרם. שלא ישתו יין נסך וכו', עיין שם.
וזהו עוון חמור מאוד מאוד, ואוי למי שמקל בו, כי הוא גורם לקלקולים רבים, וצריכים להחמיר בזה, ואז תבוא עליו ברכה.
ועיין בבן איש חי, שנה שנייה (פרשת בלק, סימן א), שעיקר הטעם זהו סוד כמובא. ועיין בשו"ת הרמ"ז (סימן מט) איך שמזהיר על העוון הזה של שתיית יין נסך, על פי הזוהר פרשה שמיני (דף מ') עיין שם בהגהת ה'מקדש מלך', בהגהותיו על הזוהר…
(אשר בנחל, כרך מג, מכתב ז' תקכז, שנת תשמ"ה)
וכן ראיתי בשאלות ותשובות "רב פעלים" (חלק א', סוד ישרים, סימן ג)שאף תינוק היונק משדי אמו ומה על הדד בידו, עונשין אותו על זה לעתיד.
(אשר בנחל, כרך מז, מכתב ח' תלט, שנת תשמ"ו)
ראיתי בספר 'בן יהוידע', שכתב כי הקדוש ברוך הוא ברא ביד יז (שבעה עשר) פרקים עד הכתף, לרמז שצריך האדם לעשות בידו "טוב" , שהוא בגימטרייה יז, אך החוטא נהפך אצלו מספר "טוב" לחט (שגם הוא בגימטרייה יז), וכמו שכתב המחבר בהלכות ראש השנה (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפג, סעיף ב), "דלכן אין אוכלים אגוז בראש השנה, אגוז מספר חט, ולזה אמר ( יומא פז.): "המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, שהוא מספר פרקי ידו, שיהיה "טוב" ולא "חט", ודברי פי חכם חן.
ובפרטי פרטיות כשזוכה לתן צדקה בידו להדפסת דברי צדיק האמת, שזוהי זכות הרבים לדורות עולם, ויקרב את כל ישראל אליו יתברך, אין למעלה מזכות זו, כי הוא מתקן במה שקלקל.
(אשר בנחל, כרך ו , מכתב תשיח, שנת תשל"ג)
כמו שפרש רבנו הרב רבי יוסף חיים מבגדד זי"ע, בעל ה'בן איש חי', בספרו 'ברכת אבות', על משנת (אבות ג, יב):
"והוי קל לראש ונוח לתשחורת", אם האדם מקבל כל דבר ב"קל בראש", אזי "ונוח לתשחורת". כשעובר עליו מה שעובר, ומשחיר את פניו, הוא כבר מקבלו בנייחא, מאחר שכבר היה מוכן לזה.
כמו כן כל אדם, כשהוא מוכן בידיעה זו, שהחיים מלאים בעיות ומרירות, הוא כבר מקדים את עצמו, וחוגר עצמו בהתחזקות ובשמחה, ואינו נשבר משום דבר שבעולם, אשרי לו.
(אשר בנחל, כרך לד, מכתב ה' תרכב, שנת תדש"ם)
ובעניין ששאלת להסביר לך עניין הדלקת הנרות לעילוי נשמת הנפטרים – הן בבית והן בבית הכנסת והן על קברם, אמרתי להעתיק לך מדברי החכם השלם איש אלוקי, רבנו יוסף חיים מבגדד, זכותו תגן עלינו, וזו לשונו בשו"ת תורה לשמה (סימן תקכ):
ועל מה ששאלת בעניין הדלקת נר בתוך השבעה בבית הנפטר, דע כי כתב רבנו בחיי ז"ל בפרשת תרומה וזו לשונו: "וידוע כי הנשמה נהנית בהדלקת הנרות, והיא מתהלכת בעידוני ההוד והשמחה, מתפשטת ומתרחבת מתוך הנאת האורה, מפני שהיא חתיכת אור חצובה מאור השכל, ומן הטעם הזה נמשכת אחר האור שהוא מינה, אף על פי שהוא אור גופני והנשמה אור רוחני זך ופשוט.
על כן המשילה שלמה המלך, עליו השלום לנר, הוא שאמר: "נר ה' נשמת אדם". עד כאן לשונו…
ועל כן בתוך השבעה, אשר נפש הנפטר עודנה מצויה בתוך הבית כפי ההתחלקות, כמו שאמר רבנו זצ"ל בטעם ז' ימי אבלות, לזה מדליקין נר שם בעבור הנאת הנפש, אחר ז' שמסתלקת לגמרי מן הבית, אין טעם להדליק.
וכן אם לא נפטר האדם שם – אף על פי שהאבלים הם שם – אין מדליקין, אך טוב להדליק נר בתוך י"ב חודש בבית הכנסת למנות הנפטר, וכן בכל שנה ביום השנה, יום הזיכרון, והיינו כי צריך שיאמר בפיו בשעת הדלקת הנר:
"שהוא מדליק הנר הזה למנוחת נפש פלוני בן פלוני". ואז בקריאה זו שהוא מוציאה בפה, תגיע הנאה לנפש האדם ההוא אפילו מרחוק. וכל שכן אם מדליק על המצבה עצמה ששם משכן חלק מחלקי הנפש.
(אשר בנחל כרך יז, מכתב ב' תפט, תשלז)
רבנו יוסף חיים והקשר שלו לספרי רבי נחמן מברסלב:
רבי חייא הבבלי, אחד מתלמידיו של ה'בן איש חי', סיפר כי רבו הקדוש נהג להזכיר בדרשותיו שנאמרו בבית המדרש "בית זילכא" שבגדד, את רבנו ז"ל.
וזכור לו שהרבה פעמים הזכיר את ספרו הקדוש של רבנו 'סיפורי מעשיות'. רבנו יוסף חיים מביא את רבנו זצ"ל בספרו 'אדרת אליהו', עיין פרשת פנחס דף קלב.
גם תלמידו המובהק הגה"צ רבי בן ציון חזן זצ"ל מזכיר בספריו את רבנו.
