הרבנית מלכה שיק

תאריך פטירתה: ח' בחשון ה'תש"ן, נפטרה בגיל: 86  • מקום מנוחתה: ירושלים, ישראל

הרבנית הצדקת מרת מלכה שיק, אמו של מוהרא"ש הצדיק מיבנאל זי"ע, הייתה ידועה כבעלת חסד גדולה, ונודעה בהכנסת האורחים שעשתה למרות העניות הקשה ששררה בביתם.

נולדה בשנת ה'תרס"ג (1903) בעיר טאקאי שבהונגריה, לאביה הגאון הגדול רבי חיים שלמה מאשקאוויטש – ראב"ד העיר טאקאי ומחבר הספר 'גיא חזיון'.

עולים לישראל ועוברים לארה"ב

בשנת ה'תרצ"ג (1932) נישאה הרבנית בטאקאי לגאון הגדול רבי מנחם זאב שיק – ששימש בהמשך כגאב"ד טאקאי.

בשנת ה'ת"ש (1940) כאשר רוחות מלחמת העולם השנייה הלכו וגברו, החליטו בני הזוג לברוח מאירופה יחד עם בנם הבכור – רבי בנימין שיק, שלימים שימש כרב קהילת טאקאי בפלאטבוש.

הרב והרבנית עלו לארץ ישראל, ובאותה השנה נולד להם בתל אביב בנם הצעיר, הלא הוא מרן מוהרא"ש זי"ע שלימים הפך למנהיגם של חסידי ברסלב.

בתקופה שבה הייתה הרבנית בהיריון בעיר תל אביב, התרחש סיפור מעניין שבזכותו הגיעה בסופו של דבר נשמתו הגדולה של מוהרא"ש לעולם. את המעשה, שהיה כרוך בתושיה רבה, נהג מוהרא"ש לספר מדי שנה בהילולת אימו, וכך תיאר זאת: "באחד הימים כשאימי עליה השלום הייתה בהריון שלי, לקחה את אחי הגדול אל הגן בתל אביב היכן שהיינו גרים באותה התקופה, והיה יום חם מאוד שגרם לה להתייבש ולאבד את ההכרה. כשהתעוררה מצאה את עצמה בבית החולים והרופאים הודיעו לה שהעובר מת וצריך לעשות הפלה. האמא הייתה אשה חכמה מאוד, אמרה להם 'בסדר, תנו לי להתארגן'. איך שהרופאים יצאו, הלכה מהר לדלת האחורית של בית החולים ונמלטה משם. וברוך השם הנה אני פה".

לאחר לידתו של מוהרא"ש המשיכה המשפחה להתגורר בעיר תל-אביב למשך תקופה קצרה ולאחריה עברו לגור בירושלים עיר הקודש.

בשנת ה'תשי"א (1951), נסע רבי מנחם זאב שיק לארה"ב יחד עם בנו הבחור בנימין, ולאחר שנתיים הצטרפו אליהם גם הרבנית מלכה ובנם מוהרא"ש שהיה אז בחור בגיל 13.

אשת החסד

על מידת החסד של הרבנית מלכה סיפר מוהרא"ש: "זכור לי עוד מהימים בהם הייתי ילד קטן בגיל שש, בתקופה שלאחר השואה, איך שאימי עליה השלום הייתה הולכת איתי לפנימיות של בנות, הייתה אומרת לי לשחק בחוץ והיא הייתה נכנסת פנימה לחפש האם יש יתומות, ומצאה הרבה, ודאגה לשדך אותם, דאגה להם להכנסת כלה ונדוניה ולכל מחסורם, הרבה חסד הייתה עושה. אבי היה למדן מאוד גדול שאי אפשר להסביר. כשהוא היה מסיים בצהריים למסור שיעור בישיבה שלו, היה הולך הביתה לאכול, והיו מלווים אותו הרבה תלמידים ופלפלו בלימוד, ותמיד התלוו אליו המון עניים שידעו שהאמא מבשלת אוכל בשפע ויהיה להם מקום לאכול. וזה היה בתקופה שבבית היתה עניות גדולה, בארץ הייתה תקופת הצנע, ואף על פי כן היא הייתה מוצאת אוכל מתחת לאדמה. החסד היה אצלה יסוד היסודות".

מוהרא"ש סיפר גם כי אימו הרבנית סבלה רבות במשך חייה: "היא תמיד סבלה סבל רב, היתה לה תאונת דרכים כמה פעמים, וסבלה ממחלות וחולאים קשים, ועם כל זאת החזיקה מעמד".

פטירתה

ביום ח' בחשון ה'תש"ן (1989) עלתה נשמתה למרומים, והיא נקברה בהר הזיתים בירושלים.

בקרב חסידי ברסלב תלמידי 'היכל הקודש' נקראו מאות בנות על שמה של הרבנית, וביבנאל עיר ברסלב אף קיים סמינר לבנות על שמה – 'בית מלכה.

ביבנאל גם קיים 'מקווה מלכה' לנשים על שמה של הרבנית הצדקת. מקווה זה ידוע בסגולתו הגדולה לפקידת עקרות והמוני נשים כבר נושעו במקום.

זכותה הגדולה תגן על כל ישראל, אמן.