לידתו:
אהרון יהודה לייב שטיינמן נולד בי"ד חשוון תרע"ה בבריסק לאביו רבי נח צבי ואמו מרת גיטל פייגא בצעירותו קנה תורה וחכמה אצל הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולבייציק ובניו הגאונים. בשנת תרצ"ח הלך ללמוד תורה בישיבה המפורסמת 'עץ חיים במונטרא בשוויץ, לישיבה זו נסע על מנת להימלט מאימת הגיוס לצבא הפולני, יחד עימו קיבלו אישור לצאת לשוויץ שני נכדיו של הרב חיים סולובייציק: הרב משה סולובייצ'יק והרב אריה לייב גליקסון. הם ערכו גורל הגר"א, והפסוק שעלה, "הבוקר אור והאנשים שולחו", סימן להם כי עליהם לעזוב את פולין. לצורך כך אף שינה את שם משפחתו משטימן לשטיינמן.
לאחר שרבותיו בישיבת עץ חיים גילו את גאונותו ושקדנותו העצומה בתורה ויראת השמים העצומה שנמצאת בקרבו מינו אותו למגיד שיעור בישיבה זו שהה כל זמן מלחמת העולם השנייה, בתקופה זו נשא את זוגתו מרת תמר לבית קורנפלד, החתונה הייתה צנועה וסגפנית בהתאם לאורח החיים אז, ובהשתתפות כ-15 אנשי בלבד.
עלייתו לארץ ישראל:
בשנת תש"ה עלה לארץ ישראל, ולמד תורה בבית המדרש תורת ארץ ישראל בעיר פתח תקווה, תחילה עבד לפרנסתו בעסק היהלומים, וכעבור חצי שנה מונה על פי בקשתו של ה'חזון איש' לראש ישיבת 'חפץ חיים', לאחר מכן בשנת תשט"ו מונה לראשות ישיבת פונביז ובשנת תשכ"ה מונה כראש ישיבת פונביז'.
פעילותו להקמת עולם התורה:
במשך ימי חייו פעל לקומם והגדיל את עולם התורה הליטאי בארץ ישראל לצורך כך פעל והקים ישיבות קדושות בכל חלקי ארץ ישראל, כמו כן הקים כוללים לאברכים, ודאג לממן את כל המוסדות הענקיים בסכומי כסף אדירים, בעוד שלעצמו לא נהנה מהעולם הזה כמלא פרוטה, התגורר בדירה צנועה בבני ברק עם רהיטים פשוטים שקיבל מהסוכנות כשעלה לארץ ישראל, ואת כל כוחו השקיע בלימוד התורה ובהקמת עולם התורה.
עסק רבות השכנת שלום בית בין איש לאשתו והיה הכתובת לאנשים מרי נפש אותם היה מחזק בשבעה משיבי טעם, היה תומך ביהודים החוזרים בתשובה והיה מכוון אותם בנועם בדרכי התשובה, פעל להקים ארגוני תשובה ובהם היו יוצאים אברכים יראי השם לערי הפריפריה על מנת ללמוד תורה עם יהודים שהתרחקו משמירת תורה ומצוות, בעקבות אותם מפגשים רבים מאותם יהודים שלחו את ילדיהם לחינוך תורני וכך קם דור שלם של יהודים שומרי תורה ומצוות. גם בגילו המבוגר היה יוצא לנסיעות חיזוק באירופה ואמריקה.
הקשר לברסלב:
ארגון "קופת העיר" מבני-ברק מאפשר לתורמיו להעביר שאלה אישית לגאון הרב שטיינמן שליט"א ולקבל תשובה אישית.
לפני ראש השנה של שנת תשע"ה פורסמה תשובה מיוחדת ובלתי צפויה – אברך מישיבת 'כסא רחמים' שאל את הרב שטיינמן שאלה בעניין הנסיעה לאומן:
"לכבוד הרב שטיינמן שליט"א. נסעתי פעם אחת בראש השנה לאומן והתחזקתי מאוד בעבודת ה', כעת אני רוצה לנסוע שוב לאומן יחד עם בני הקטן, אך אשתי מתנגדת לכך, והיא רוצה לשמוע את דעתו של הרב, דעת תורה, בעניין."
לאחר מספר ימים קיבל האברך השואל את תשובתו של הרב.
"אשה כשרה עושה רצון בעלה, ובפרט כשזה מחזק את הבעל לעבודת השם".
צאצאיו:
הרב שרגא נח חתנו של שר התורה רבי חיים קנייבסקי שליט"א וחבר מועצת חכמי התורה.
רבי משה ר"מ בישיבה בבית שמש ועמד לימין אביו רבות.
רחל דבורה ברלין נשואה לרבי זאב ברלין ראש שיבת גאון יעקב
טובה צפורה שפירא נשואה לרבי דוב שפירא ראש ישיבת יד הלוי בירושלים
ספריו: איילת השחר חמשה עשר כרכים עם חידושיו על מסכתות הש"ס ועוד חמשה כרכים על התורה. חסד ומשפט על מסכת סנהדרין
פטירתו:
הרב שטינמן נפטר בכ"ד בכסלו ה'תשע"ח, כשהוא בן 103. כיוון שבצוואתו ביקש שקבורתו תיארך תוך 6 שעות מפטירתו, לא יינשאו הספדים, וכי לא יצאו הודעות פומביות על ההלוויה. כן ביקש שירכשו עבורו את המצבה הפשוטה ביותר.
בהלוויה, שעברה סמוך לביתו בבני ברק, השתתפו מאות אלפים. לא נישאו בה דברי הספד, אך הרב גרשון אדלשטיין נשא דברי חיזוק, ומקורבו הרב חזקיהו מישקובסקי הקריא את הצוואה.
צוואתו:
הצוואה שהשאיר אחריו מראה עד כמה עניו ושפל היה הרב שטיינמן ועם פרסומה עשתה הד עצום ברחבי העולם היהודי על הבקשות הצנועות שנכתב בה. להלן קטע מהצוואה:
"א. אבקש מאד לא להספידני, לא בפני ולא שלא בפני ולא לעשות עצרת התעוררות או עצרת אבל, או כל מיני שמות שבודים והכוונה בהם להספיד.
ב. לא לכתוב שום מאמר עלי בעיתונים יומיים, שבועיים, חדשיים. ולא להדפיס תמונתי ולא כמו שרגילים לכתוב תולדותיו.
ג. לא להדפיס מודעות על הלוי', ולא להודיע על ידי רמקול או רדיו. מספיק שיהיו רק עשרה אנשים בהלוויה.
ד. להשתדל שלא להשהות בין מיתה לקבורה, רק לזרז שיהי' קבורה הכי סמוך למיתה.
ה. מקומי בבית החיים בין אנשים פשוטים.
ו. לא לכתוב על המצבה שום תוארים, רק פ"נ ר' אהרן יהודה לייב ב"ר נח צבי שטינמן.
ז. המצבה תהיה הכי זולה ופשוטה, לא לבזבז כסף עבור קניית מקום בבית הקברות שעולה ביוקר, אבל אם רוצים לתת צדקה שיתנו, בלי קניית מקום.
